אור ברסלב
אמרי משה סימן ה › טו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ה · טו)

יד)

עוד ק"ל מהא דפריך בדף קי"א על הך דיבם קטן שבא על יבמה גדולה תגדלנו ופריך איקרי כאן להקים לאחיו שם והאי לאו בר הכי הוא ומאי קושיא כיון דהנפילה מתרת, שפיר מותר אף דלא מקיים המצוה, וא"ל דק"ל היכא דליכא רק הך יבם קטן נימא דליכא זיקה כלל כיון דלאו בר הקמת שם הוא, ולא שייך דהנפילה מתרת כיון דאינה זקוקה עתה כלל, דא"כ מה מתרץ רבא מי איכא מידי וכו', וע"כ דזה פשיטא לי' דזקוקה לי' לכשיגדיל, וא"כ מה הקשה דיאסר לבא עלי' כשהוא קטן והרי כיון דזקוקה לי' הרי הנפילה מתרת, גם בלא קיום המצוה, ואולי י"ל דקשה לי' דנימא באמת דבשעת הנפילה שהוא קטן ליכא עדיין זיקה, וע"כ יהי' אסור לבא עלי' כיון דעתה עדיין ליכא זיקה, ורק אחר כשיגדיל תהי' זקוקה. וע"ז הוא דמשני רבא דזה א"א דמי איכא מידי דהשתא אסירי ואח"כ שריא, והא אר"י א"ר כל יבמה שאין אני קורא בשעת נפילה יי"ע ההכא"א שיל"ב. היינו דכל דבשעת נפילה ליכא זיקה שוב א"א להיות מותרת אח"כ, וע"כ גם ביבם קטן ע"כ דבשעת נפילה היא זקוקה, וע"כ ממילא דמותר לבא עלי' ומושם דהנפילה מתרת, אבל אינו משמע כן בסוגיא שם, וביותר מבואר כן בתוס' ריש מכילתין בד"ה ואחות אשתו דמתבאר שם דזה פשיטא לי' טובא דזקוקה בעוד שהוא קטן. והדרא הקושיא לדוכתי' דא"כ מהי הקשה דלאסר יבם קטן לבא על יבמה גדולה, והרי הנפילה מתרת אף בלא קיום המצוה, ואולי דמזה הוא דילפינן באמת דהנפילה מתרת מדמותר ליבם קטן לבא על יבמתו לאביי מקרא ולרבא מסברא ע"ש ברש"א דלהתוס' דביתת ב"ט ל"ק מה"ת הא דמרבינן מיבמה יבא עלי' כל דהו, היינו שמותר לבא עלי', והיינו משום דהנפילה מתרת, ומזה ילפינן בכ"ד דהנפילה מתרת ואולם ק"ל לפמש"ל (באות ב') דלאב"ש לא אמרינן דהנפילה מתרת דאל"כ גם לשם נוי ואישות הוי שרי. וא"כ יקשה לדידי' איך מותר יבם קטן על יבמתו, וא"ל דבאמת ס"ל דאסור א"כ יקשה מי איכא מידי דהשתא אסירא ואח"כ שריא, ועיין בנ"ב סי' נ"ד אבל לח נחית לקושיתנו.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה