אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ה · ב)
והנלע"ד ליישב עפ"מ דק"ל טובא לפימ"ש דהנפילה מתרת, אהא דקאמר אבא שואל הכונס לשם נוי ולשם אישות כפוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר, ומ"ש הך דלשם נוי מיבם קטן הבא על הגדולה דמותר לקימה אף דלא מקיים המצוה, ואיך יהי' הולד ממזר כיון דהנפילה מתרת, והנה להריטב"א והנ"י שכתבו דרק מדרבנן ס"ל לאב"ש דהולד ממזר, אפ"ל דרבנן החמירו רק כשיכול לקיים המצוה כתקונה, אבל ביבם קטן שא"א לו לקיים לא החמירו, אבל בפשטות הראשונים משמע דמדאורייתא הוא, וכן מבואר מהרמב"ן שכתב (בדף ל"ט) דהמשנה הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד קנה, דלא כאבא שאול דאיך אפשר שיהא זה כפוגע בערוה והולד ממזר ורחמנא רבי שיקנה, וע"כ דלא קני לאב""ש ע"ש, וגם להריטב"א הנ"ל קשה דמשמע דלהכי רק מדרבנן הוי ממזר, היינו משום דמה"ת ס"ל דקנה גם בלשם נוי ולא בעינן מה"ת שיכוין לשם מנוה, ורק דרבנן החמירו שיכוין לשם מצוה, ולכן הוי ממזר מדרבנן, ותיפוק ליה דהנפילה מתרת, ועיין ב"ש שרצה לצדד דגם לאב"ש קנה אף דפוגע בערוה והולד ממזר, ולפ"ז הוי ניחא קצת הא דלא דמי ליבם קטן, דכיון דנפקע הזיקה ע"י הך ביאה וא"א שוב לקיים מצות יבום כתיקונה, אבל יבם קטן דיש עלי' זיקה ועומדת להתיבם כתיקונה, ואולם ג"ז דוחק וגם דברי הב"ש נסתרים מהרמב"ן הנ"ל, ועוד קשה טובא על הב"ש הנ"ל דהרי אין אשה מתעברת בהעראה וכיון דקנה בהעראה גם לאב"ש להב"ש, נעשית כאשתו לכל דבר, א"כ כשגמר ביאתו ודאי לא עשה שום איסור דפשיטא דכשהיא כאשתו אז מותר לשם נוי, ואיך אפשר שיהי' הולד ממזר, וקושיא זו ראיתי בס' מח"ק בשם הגאון ר' אברהם אולמאן ובס' הנ"ל רצה לומר דהך דינא דנעשית כאשתו לכ"ד לא אמרינן בביאת שוגג דע"ז ליכא ילפותא יעוי"ש, ולענ"ד זה נסתר ממ"ש התוס' (בדף נ"ו) בד"ה מן הנשואין דהומ"ל דקנה לענין להטמא לה, וכ"כ בטור דליורשו ולהטמא לכ"ע קנה, ואם בביאת שוגג לא אמרינן דנעשית כאשתו לכ"ד, וא"כ הוי אשתו פסולה כיון דשוב אסור בה משום א"א, ועין בתוס' (דף ח') דגם לביאה שני' הוי צריך קרא רק דזה ידעינן מסברא דדרכי נועם ע"ש, ובביאת שוגג ל"ש דידעינן מסברא ואם לא ילפינן דנעשית כאשתו לכ"ד בביאת שוגג א"כ הביאה שני' אסורה לו והוי אשתו פסולה, ועוד דהרי רב ס"ל דקנה לכל, ואף לשמואל דלא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה הא הך ילפותא דנעשית כאשתו לכ"ד כתוב ג"כ בפרשה ולפ"ז נתעורר קושיתנו מאב"ש דכיון דהנפילה מתרת אמאי הוי ממזר בכונס לשם נוי, ועכצ"ל דאב"ש פליג באמת על הך דיבם קטן תגדלנו, ולא ס"ל דהנפילה מתרת.