אור ברסלב
אמרי משה סימן ג › ל)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ג · ל)

כט)

ולישב השיטות דס"ל דנקובת הושט טרפה. מהך דספק שהה דמוכת דשהי' במיעו"ק הוי נבלה וא"כ ה"ה בנקב. הנה לבד כי י"ל עפמש"ל דשהי' הוי פסלות על כל השתיטה וע"כ שפיר הוי נבלה ע"י שהי' במיעו"ק. נלע"ד דאפשר ליישב באופן אחר דהנה בכ"ד דאמרי' נשחטה בחזקת היתר אף דנולד ריעותא מחיים הוא משום דהי' לה חזקה קודם שאתיליד הספק דאם תשחט תהי' כשרה ומוקמינן אותה על חזקה זו אחרי נשחטה כדין דכמו שהיתה עומדת מקודם הריעותא בחזקה שהשחיטה תכשיר אותה לאכילה כן היא מותרת ולא תתחדש בה טרפות. אבל אם הספק בעצם השחיטה אם נשחטה כדין כמו בספק שהה הנה אף אם נימא דהוי רק טרפה ע"י שהי'. אבל עכ"פ הרי אין לה חזקת היתר דהחזקה שלה דנשחטה בחזק"ה היינו באם שתשחט בודאי כדין תהי' מותרת. אבל באופן שנתחדש ספק בעצם השחיטה אם שחט כהוגן הרי בכה"ג לא הי' לה מעולם חזק"ה. דהרי גם מעיקרא לא הי' לה חזקה שתשחט כדין וכיון דא"ל חזקת היתר אסורה מספק דנהי דחזקת איסור אין לה (אם אמרי' דע"י שהי' הוי רק טרפה) ול"ד להא דאמרי' בהמה בחי' בחזק"א עד שיודע במה נשחטה היכא דהוי ספק נבלה ע"י סכין פגום או בשהי' וכדומה שלא במיעו"ק. דשם אסורה בודאי משום דמוקמינן אחזק"א דאינו זבוחה. אבל בספק שהה במיעו"ק אם הוי רק טרפה א"ל חזק"א. אבל עכ"פ חזק"ה ג"כ א"ל. ואסורה מספק. ולהשיטות דמחזיקין מאיסור לאיסור אפשר דגם בספק טרפה ע"י השחיטה. מחזיקין מאל"א להיות אסור בודאי. [דנהי דאם נשחטה כהוגן בודאי אמרי' דנשחטה הותרה משום החזק"ה שהי' לה שאם תשחט תהי' מותרת. ול"א שיש לה גם כן חזק"א מאל"א והוי חזקה נגד חזקה ותהיה אסורה מספק היינו משום דהחזק"ה סותר לגמרי החזק"א דמעולם היתה עומדת להיות מותרת אם תשחט כדין. אבל בספק במעשה השחיטה אף דהוי רק טרפה כיון דא"ל חזק"ה על ספק כזה שוב י"ל דגם חזק"א יש לה אבל א"צ לזה דעכ"פ חזק"ה א"ל ואסורה מספק] ואם כי לכאורה י"ל דיש לה חזקת הגוף שאינה טרפה כמו שלא היתה טרפה מקודם כן לא נטרפה ע"י השחיטה. אבל ז"א דהרי ע"כ נעשה בה מעשה שעושה טרפות. דהיינו השחיטה שיש בה כדי לטרוף אם לא נעשה כהוגן ושהה. ומהכ"ת נימא שנשחטה כהוגן ולא שהה. ולא נעשה טרפה ע"י השחיטה ול"ד לכל ספק טרפה דאמרי' שלא נתחדש בה מעשה טרפה אבל הכא ע"כ יש מעשה התחדשות ומה"ת נימא דנעשה השחיטה כהוגן דע"ז אין מלמד החזקה ובפרט לפמ"ש האחרונים דחזקה ל"א רק דנימא דלא נתחדש בה מעשה אבל לומר ע"י החזקה שנתחדש בה מעשה ל"א. ועיין בבה"ל סי' כ"ב. וא"כ גם הכא ל"ש לדון החזק"ה ע"י שנימא שנשחטה כהוגן וגמר השחיטה כדין דהיינו ע"י מעשה, ואף דגם אם שהה במיעו"ק הוי שחיטה לטהר מנבלה כנ"ל. אבל כשאנו דנין לענין אכילה ל"ש החזק"ה שנעשה השחיטה בלא שהי'. ועוד דהרי בכל שחיטות כשמתחיל לשחוט הושט הרי עושה מעשה טרפה ורק אח"כ כשגומר השחיטה בהכשר נעשה מעשה שחיטה מתחלה. אבל עכ"פ חזקת הגוף שלא נטרפה י"ל דל"ש] ובזה אפשר ליישב ג"כ מה שתמהו על הרבינו יונה דהוציא מהך דספק שהה דגם בספק שמוטת הגוף טרפ'. וי"ל ג"כ עד"ז דהיינו באופן שע"י מעשה השחיטה שאוחזה השוחט לשחוט הוא דאתיליד הספק דילמא נשמטה וע"כ טרפה מספק כנ"ל ואכמ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה