אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ג · טז)
עוד נראה לענ"ד לישב קושית רע"א הנ"ל דהנה י"ל עוד טעם הא דנקובת הושט הוי נבלה אי נימא דחצי ושט פגום לא מצטרף לשחיטה, ולפ"ז כששוחט מתצה בהסימן כבר יש רוב בצירוף הנקב ועדיין ליכא שחיטה, וכבר הוי הסימן כפסוק ברוב לענין איסור נבלה, ושיהי' כמנחא בדיקולא, דאף אם שחט שלא במקום הנקב מצטרף הנקב לענין זה שיהא כפסוק ברוב כדאי' בדף מ"ה ניקבה כנפה מצטרפה לרובא, וכיון דכבר פסוק ברובא ועוד ליכא שיעור שחיטה, דבעינן בושט שישחוט דוקא רוב הסימן ולכן גם כשגמר כל הסימן אין מועיל, דמיעו"ב אין מועיל להכשיר, וע"כ הוי נבל', משום דאין מצויר שיהי' להסימן שחיטה ברוב, והנה דין זה אם חצי ושט פגום מצטרף להשחיטה, י"ל דתלוי במה שיש להסתפק בהא דמהני בח"ק פגום השלמת המיעוט בשחיטה, אם הטעם דלא בעינן דיני שחיטה אלא במיעוט המשלים את הרוב דנפקא חיותא מהסימן, אבל עד החצי לא בעינן שחיטה, ולפ"ז בחק"פ אין צריכים לומר שהפגום ג"כ מצטרף להשחיטה, דבאמת לא בעינן שחיטה רק על מיעוט המשלים לרוב, אלא דאין מצויר שישחוט מיעוט המשלים לרוב אם לא שיהי' פסוק עד החצי (ובקנה דעד החצי אין עושה טרפות כשר בחק"פ לגמרי, ובושט אף דג"כ א"צ שחיטה רק על המיעוט המשלים, בכ"ז אם ינחור או יפגום בקוץ עד החצי, ע"כ נעשה טרפה, כיון דאינו שחיטה, דרק שחיטה אין עושה טרפות, או במקום דמהני נחירה, הנחירה היא במקום השחיטה שאין עושה טרפות אבל במקום דאין הנחירה מתיר ורק דעד החצי א"נ שחיטה שפיר הנחירה עושה טרפה) ולפ"ז גם בושט מהני כשפגום להשלים המיעוט המשלים לרוב בשחיטה לטהר מנבלה, דכיון דלא בעינן שחיטה רק על המיעוט, אין נפ"מ בין קנה לושט, ואולם י"ל באופן אחר בהא דמהני חק"פ, דהיינו משום דגם הפגום מצטרף לה שחיטה דכיון דעד החצי בקנה אין עושה טרפות, לא בעינן שישחוט בדיני שחיטה, ולא נאמרו דיני שחיטה אלא במקום שעושה טרפה אבל עד החצי שאין עושה טרפה גם הפגום מצטרף וחשיב כשחיטה ומצטרף להרוב, אבל צריכים אנו לצירוף החק"פ ולא סגי במיעוט המשלים לרוב לחוד, ולפי טעם זה בושט לא מהני פגום כיון דבושט גם במשהו עושה טרפות, ע"כ צריך שחיטה על כל רוב הסימן, גם על מחצה הראשונה, ולא מהני הפגום להצטרף להשחיטה, כיון דעושה טרפות, צריך לשוחטה בדיני שחיטה.