אור ברסלב
אמרי משה סימן ג › ח)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ג · ח)

ז)

ולכאורה גם באבעי' דהחליד במיעוט סימנים צריך לפרש דבעי אי הוי נבלה אבל טרפה ודאי הוי, דכיון דע"י חלדה לא חשיב שחיטה, א"כ איך נוכל לומר דבמיעו"ק יהי' שחיטה מעליא בחלדה, דבשלמא בשהי', שהשחיטה הי' כדין י"ל דבמיעו"ק מצרפים ג"כ השחיטות, אבל בחלדה דהוי שחיטה פסולה קשה לומר דבמיעו"ק יהי' שחיטה מעליא, וזה ודאי א"ל דבעי דילמא במיעו"ק א"צ כלל דיני שחיטה וסגי בנחירה, ועיקר דין שחיטה נאמר רק אחרי מחצה הסימן במיעוט המשלים לרובא דנפיק חיותא, דע"כ ז"א, דהרי משנה שלמה דנקובת הושט טרפה דמשמע גם בניקב ע"י קוץ, ואם סגי בנחירה יחשב הנקב כנחירה, דהרי אף שיש שיעור שהי' מהנקב הרי להצד דהחליד אין פוסל במיעו"ק, גם שהי' א"פ במיעו"ק, וא"כ יצטרף הנקב להשחיטה, האומנם כי ק"ל כזה למ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת וסגי בנחירה, ובודאי דלא יפלוג על המשנה דנקובת הושט טרפה בעוף, ומדוע לא יחשב הנקב ע"י קוץ כתחילת נחירה, דגם ע"י עכו"ם כשר למ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת, כמבואר ברא"ש פ' יוהכ"פ, ולאמר דרק ע"י חולי הוי טרפה (וגם ע"י קוץ שלא ע"י אדם דבנחירה נראה ג"כ דבעי עכ"פ כח אדם) זה דוחק, ואולי גם בנחירה בעינן שיעשה כל הנחירה בפעם קחת, אבל אם נחר מעט והפסיק נעשה טרפה דלא מצרפין הנחירות אהדדי, (ומזה יהי' ראי' דכ"ש בשחיטה גם בלא ההלכתא דשהי' הוי ידעינן דלא מצרפי השחיטות), אבל כ"ז לא ניתן להאמר, דלצד האבעי' דחלדה א"פ במיעו"ק, יהי' סגי המיעו"ק בנחירה, וע"כ צריך לפרש דבעי' אי הוי נבלה או טרפה, אבל טרפה ודאי הוי, כיון דעכ"פ לא הוי שחיטה ע"י חלדה, ודמי לנקב, ורק דבעי אי גמירא במיעו'"ק להיות פסלות על השחיטה כולה שיהי' נבלה, אבל בראשונים לא משמע כן, דפסקו דחלדה במיעו"ק הוי ספק, ומשמע דהספק אם היא כשרה לגמרי ולא הוי גם טרפה, וע"כ צ"ל דבחלדה מספקא לי' דילמא במיעו"ק חשיבא שחיטה כשרה כיון דלא גמירי בזה פסול דתלדה, וע"י חלדה או דרסה מקרי שפיר שחיטה, ול"ד לנחירה או לשוחט בסכין פגום דאין זה שוחט אלא עוקר, כמ"ש התוס' דף ט', ופשיטא דפוסל גם במיעו"ק, ורק בדרסה וחלדה דמקרי שחיטה מיבעי לי' דלמא לא גמירי לפסול, והוי שחיטה כשרה, אבל בשהי' שפיר י"ל דפשיטא דלא מצרפין השחיטות גם בלא ההילכתא, והאבעי' אי הוי נבלה או טרפה.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה