אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ב · כט)
והנה מהתוספתא משמע דלר"ע קודם חזרה א"נ כלל דיני שחיטה לטהר מנבלה ומהני גם בהחליד שני הסימנים ע"ש, (וצ"ל דר"ע תרתי אית לי' חדא דשחיטת סימן אחד מטהר מנבלה והיינו הבבא דשחט אחד מהם והמתין עד שמתה דמהני שחיטת סימן אחד כדינו לטהר מנבלה וגם ס"ל דבשני הסימנים מהני גם בלא דיני שחיטה לטהר מנבלה) ולא גמירי הלכות שחיטה רק להתיר באכילה אם כי זה חידוש גדול אבל כן משמע בתוספתא, ולפי"ז מיושב בפשיטות קושית הבה"ל הנ"ל מר"ע קודם חזרה דמהני בפסק ואח"כ שחט אף דאין שני הסימנים ראוים דלפי הנ"ל א"צ כלל לדיני שחיטה לטהר מנבלה [וצ"ל הא דתנן ואח"כ שחט הושט ולא תני רבותא יותר גם בפסק הושט, ע"כ היינו לרבותא דר' ישבב] וע"כ ל"ש להקשות דבעינן שיהיו שני הסימנים ראוים דבאמת מצטרף גם הפסוק לטהר מנבל'.