אור ברסלב
אמרי משה סימן ב › יג)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ב · יג)

יב)

וראי' לדברנו הנ"ל דהרי בגמ' משמע דמאן דפוסל בשחט שליש והגרים שליש ושחט שליש, גם בעוף פוסל. ואמאי, נהי דס"ל דבעינן רובא דנפיק חיותא בשחיטה, אבל מדוע לא יתכשר בעוף ע"י סימן השני, דהרי בהגרמת שליש האמצעי לחוד אין בו שיעור להטריף, ושליש הראשון שהי' בשחיטה אא"פ לצרפו לעשות טרפה, כדמוכח ממאן דמכשיר כששחט השליש בתרא, ול"א דכבר נטרף בהגרמת שליש האמצעי, דאז כבר הי' הרוב פסוק, ועדיין לא הי' רוב בשחיטה, וא"כ נימא דכבר נטרף, וע"כ צ"ל כיון דע"י שליש ההגרמה לחוד אין בו שיעור לטורפה, אין מצטרף השליש הראשון שהי' בשחיטה לעשות עי"ז טרפה, וע"כ מהני אח"כ כשגמר השליש בתרא בשחיטה, וא"כ קשה למאן דפוסל בזה, נהי דע"י הך סימן גופא ס"ל דאין להכשיר משום דבעינן רובא דנפיק חיותא בשחיטה, אבל מדוע לא יתכשר ע"י סימן השני בעוף (אי נימא דבכל דוכתא ל"ב שיהי' שני הסימנים ראויים לשחיטה וכמש"ל באות י"ז, כ"ג, כ"ד), וע"כ צ"ל דהא בהא תליא, כיון דס"ל דהך סימן שהגרים תו אין לו תקנה להכשיר בשחיטת השליש בתרא, וע"כ אמרינן דנטרפה, ומצרפינן גם שליש הראשון שהיה בשחיטה לעשות טרפה ע"י, ול"א דע"י מעשה השחיטה אא"פ להטריף, כיון דקלקל אחר כך בהגרמתו שליש האמצעי, מצטרף גם מעשה השחיטה להטריף, וע"כ אין תקנה גם ע"י סימן השני, משום דכבר נטרפה, אבל למ"ד דמהני שחיטת השליש בתרא להכשיר סימן זה גופא להכי אליבי' לא מטרף בהגרמת שליש האמצעי, משום דאין בו שיעור לטורפה דאא"פ לצרף שליש הראשון שהי' בשחיטה לעשות עי"ז טרפה, כיין דאפשר עוד לתקן הסימן ע"י שחיטת השליש בתרא, ואז גם שליש הראשון יצטרף לרוב השחיטה, ולפ"ז אליבי' גם אם לא יגמר השליש בתרא בשחיטה, וישחוט סימן השני בעוף, ג"כ יהי' כשר, כיון דהי' אפשר לתקן ולהכשיר גם את סימן הראשין בשחיטה, ולא נטרפה ע"י הגרמת שליש האמצעי, מהני גם ע"י סימן השני להכשיר, וא"כ ה"ה בהתחיל לשחוט בושט ולא גמרו ושחט הקנה ג"כ כשר, ולא נטרף ע"י מה שהתחיל בושט ולא גמרו, כיון דהי' אפשר לשחוט ולגמור בו השחיטה, ע"כ אין מעשה השחיטה עושה אותה טרפה, דשחיטה אין עושה טרפה כ"ז שאפשר לתקן ולגמור השחיטה בסי' זה אבל בנידון הרא"י ששחט רובו של הסימן ולא הי' מפורעת אם נימא דתו ל"מ המיעוט בתרא לעשותה מפורעת להכשיר, אז גם סימן השני ל"מ להכשיר בעוף, משום דכבר נטרפה, וכמש"ל למ"ד בהגרים שליש האמצעי פסול, דנתבאר דנ"מ גם ע"י סימן השני להכשיר וכנ"ל, ושפיר כתבו התוס' דלא משכחת שהי' בעוף דגם בלי שהי' פסול בגווני הנ"ל, ואכתי צ"ע, דנפ"מ מהפסול דשהי', דבל"ז הי רק טרפה, להתוס' בדף ל"ב ד"ה ורמינהו דס"ל דפסוקת הגרגרת הוי רק טרפה מחיים, ורק משום דליכא בה שחיט' ע"כ תהי' נבלה לאחר שחיטה, ומשום השהי' תהי' נבלה, ואפ"ל דגם ע"י שהי' לא תהיה נבלה דאינה פסלות, רק דאין מצטרף השחיטות, ויתבאר להלן בסי' ג' ועכ"פ זה ודאי נראה דבעוף שהתחיל בושט ולא גמרו ושחט הקנה דכשר, וכן מוכח בדף ל' דהשוחט בב' וג' מקומות שחיטתו כשרה לפי פרש"י שם ומשמע דגם בושט איירי, ומוכח דאף שהתחיל בושט במקום זה ושחט אח"כ במקום אחר ול"א שכבר נטרפה, משום דהוי דרך שחיטה, ובידו לגמור במקום שהתחיל, ואולי י"ל דשם כיון דגמר השחיטה בהך סימן ל"ש להטריף משום החתך הראשון, דהרי י"ל דהחתך הראשון הוא מהכשר השחיטה, שמצטרף למה ששחט בחתך השני כנגדו בהיקף.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה