אור ברסלב
אמרי משה סימן א › סא)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן א · סא)

ס)

והנה נראה דאם הי' בתחלה כ"א סאה כשרים, ואח"כ נתן י"ט שאובין ושוב נתן עוד שאובין הרבה, אף דהוי השאובין יותר מהכשרים כשר מה"ת, כיון דבשעה שנתן הי"ט שאובין נתבטלו ונצטרפו להמ"ס מה"ת, שום הם מטהרים השאובין הבאים בהשקה, וע"כ אף כשרבו אח"כ השאובין הרבה יותר מהכ"א הכשרים בכ"ז כשר אף בלא הטעם דקק"ב, ואף אי אמרי' דחוזר וניעור מה"ת, י"ל דבכה"ג כשר דאין אנו צריכים לדין ביטול, רק כיון דנעשה המקוה כשרה מקודם מה"ת שוב מטהרת השאובין הבאים אח"כ מדין השקה, ול"ש לומר דחוזר וניעור, ואולם כשהי' כ"א כשרים ונתן בפעם אחת שאובין יותר מהכשרים בזה נראה לכאורה דפסול מה"ת, דהרי לא נעשה מעולם מקוה כשרה, ואמרי' דהשאובין מבטלים את הכשרים, וצ"ע בזה, והיכא שהשאובין באים במעט מעט על הכ"א כשרים רק בלא הפסק דבכה"ג לא אמרינן קק"ב, יש להסתפק אי בכה"ג אמרי' דאין מתבטל כלל, וכאילו באו בפעם אחת, או דכיון דעכ"פ טרם שנתרבו השאובין א"א לאמר שהם מבטלים את הכשרים, וממילא אמרינן דהי"ט שאובין נתבטלו ונצטרפו למ"ס, ושוב אף כשנתרבו השאובין ול"ל קק"ב מ"מ כשר דנטהרים ע"י השקה כנ"ל, והספק הוא אי הא דאמרי' דבלא הפסק ל"א קק"ב, היינו דבכה"ג אין מתבטל כלל, או דמתבטל ורק דאמרי' אח"כ חוזר וניער מה"ת, וצ"ע בכ"ז, והנה כ"ז להשיטות דס"ל דגם דהופסק החיבור מהני השקה, ומשום דהשאובין נעשו ככשרים דמעיקרא וכנ"ל (אות מ"ג) אבל לשיטת הראב"ד שנתבאר דס"ל דלא מהני כשהופסק החיבור, והשאובין לא נעשו ככשרים בזה יש להסתפק בכה"ג שהי' כ"א כשרים ואח"כ נתן י"ט שאובין דאף דאז נתבטלו השאובין מה"ת גם לשיטה זו ומצטרפים למ"ס מ"מ כשאח"כ הוסיף עוד שאובין י"ל דחוזר וניעור והשאובין מבטלים את הכשרים, כיון דהשאובין עומדים בפיסולם, ורק דכשיש מ"ס כשרים אמרי' דאף כשרבו השאובין אין מבטלים משום דמקוה אין מתבטלת כמ"ש הראב"ד מדכתיב מקוה מים יהי' טהור, אבל בכה"ג דליכא רק כ"א סאה כשרים י"ל דכשרבו מצא מין את מינו וניער, אך כבר כתבנו דהא דחו"נ הוא רק מדרבנן וכמ"ש גם הפלתי (בסי' צ"ט) ע"ש וכן מוכח מהתוס' ביבמות שכתבו לענין מ"פ דמה"ת אמרי' קק"ב והיינו אף ברובא, דאל"כ איך מכשירים במחצה לחד לישנא [האומנם דק"ל לכאורה ע"ז דא"כ איך אמרי' בהיתר דחו"נ בבנל שעקרו בשביעית, ועיין בתוס' בכורות (דף כ"ג) דמשמע קצת דהתוס' לתירץ הר"י לא ס"ל כמ"ש בשם ר"ת דשם הטעם משום דהוי בלא הפסק, ורק משום דבכ"ד אמרי' דחו"נ, ואיך אמרי' לקולא חו"נ, והנראה דדוקא באיסור אמרי' דמה"ת קק"ב ול"א חו"נ אף כשנתרבה משום דכיון דכבר נתבטל שם האיסור ונעשה כהיתר שוב ל"א דחוזר להיות איסור מה"ת, ורק מדרבנן אמרי' דחו"נ, אבל בהיתר ל"ש לאמר דנתהפך להיות איסור, דל"א חתיכה נעשה נבלה בשאר איסורים מה"ת, וע"כ אמרי' דכשנתרבה ההיתר הוא מבטל האיסור, ובמ"פ שכתבו התוס' דאמרי' קק"ב אף דבדבר שיש בו נ"ט כתבו התוס' בבכורות דבעינן ששים, היינו לענין איסורי אכילה אבל הכא לענין מקוה אין נפ"מ מנתינת טעם ולא עינתי בספרי רבותינו האחרונים בענין זה אולי כבר דיברו מזה, ואכמ"ל במה שאינו נוגע לעניננו] ועכ"פ נתבאר דגם לשיטת הראב"ד דבנפסק החיבור נתבטל ההשקה בכ"ז מה"ת בטל בגווני הנ"ל אף כשנתרבו אח"כ השאובין, וכן בנ"ס ונט"ס אף ברובא כשר מה"ת ורק מדרבנן פסול להך שיטה מדינא משום דאמרי' או"נ כמו בכ"ד, ולא רק משום מראית העין.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה