אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · נז)
ואולם לענ"ד י"ל דדין זה תליא בפירוש דברי המשנה (פ"ד מ"ב) בסיפא דהי' מקלחין לתוך המקוה אם ידוע שנפלו לתוכו מ"ס עד שלא ירדו ג"ל כשר וא"ל פסול, דהר"ש והרא"ש פרשו דקאי ג"כ אשאובין שהומשכו דאם הי' מקלפין בלא תערובות מים כשרים, ס"ל למתני' דבכה"ג ליכא הקולא דיצטרפו השאובין, וכיון דקתני השיעור דג""ל משמע דפוסלין לגמרי ככל ג"ל, דאם רק לאמר דאין מצטרף, אף בפחות מו"ל אין משלים כנ"ל בשם הראב"ד, ומוכת דאיכא הגזרה די"ל אף בשאובין שהומשכו, ואף דלפי' זה אין הלכה כאותה משנה דבאמת לא בעינן שיתערבו בחצר קודם שירדו למקוה, דאף אם ירדו הי"ט סאה ע"י המשכה שלא בתערובות הכשרים ב"כ כשר כמבואר בדבריהם, היינו משום דפסקו כראב"י דס"ל דאם הי' כ"א סאה כשרים יוכל להמשיך י"ט שאובין בלא תערובות, אבל בכ"ז בהך דינא אי איכא הך גזרה דג"ל בשאובין שהומשכו לא מצינו דפליגי, וכמו דס"ל להמשנה דכל דלא נמשכו השאובין באופן דמצטרפי (והיינו שלא בתערובות) מפסל נמי פסול, מצד הגזרה דג"ל, וא"כ גם לדידן דפסקינן כראב"י דלא בעינן בתערובות רק בעינן שיהי' כ"א כשרים מקודם, ובפחות מכ"א לא מצטרפי השאובין, ה"ה דפסלי נמי בג"ל, דהכלל הוא דכל דלא מצטרפי פוסל בג"ל, וזה כדברי הט"ז, ואולם הראב"ד בבעה"נ (פ"א) פי' דהך דהי' מקלחין קאי אשאובין בלא המשכה רק מכלים המקוה, וכן הרמב"ם בפה"מ פי' כן, וא"כ לא מצינו דג"ל פוסלין ע"י המשכה וע"כ הראב"ד לשיטתי' פסק דג"ל אין פוסל בהמשכה ודק דלא מצטרפי, וכן משמע דעת הרמב"ם בפ"ד דכתב דבמחצה פסול, והיינו ע"כ דאין מצטרף דאם ס"ל דפוסל בג"ל הי' צריך לומר דגם פוסל בג"ל, והיינו כשיטתי' בפי' משנה הנ"ל, ומהב"י משמע קצת דס"ל בדעת הרמב"ם דפוסל בב"ל, ועכ"פ נתבאר דדינו של הט"ז תליא בשני פירושים הנ"ל אם כי יש להתעקש קצת דגם לפי' הר"ש רק לפי"ח. דהמשנה ס"ל דעיקר קולא דהמשכה הוא רק ע"י תערובות, ובלא תערובות שוה ע"י המשכה כשאובין בלא המשכה וע"כ ס"ל דפוסל בג"ל ומשא"כ לדידן בפחות מכ"א סאה, אבל יותר נראה דאין חילוק.