אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · נב)
והנה לפי"מ שבארנו הי' נראה דנ"ס ונט"ס ביותר מרובו פסול להראב"ד מן התורה דהרי הוי כהופסק החיבור, דודאי דוחק לחלק דהיכא שהי' מעורבים הפסולים עם הכשר ונעשו כאחת עדיף יותר, דאין סברא לחלק בזה, דעכ"פ עכשיו דרובו שאובין הרי נפסק החיבור, ואולם הרי להדיא מבואר ביבמות דרק מדרבנן בעינן ריבויא, והנראה דזה תליא בשני תירוצי התוס' שם בד"ה נתן, שהקשו דהא קאי נמי אמ"פ ומ'"פ פסול מה"ת, ותירצו דקפסיק ותני אפילו למחטין וצינורת דסגי ברביעית מה"ת ונהי כשהמ"פ רוב מתבטלים המים בהמ"פ אבל במחצה מה"ת כשר למחטין, ועוד י"ל דמה"ת קק"ב ואפ"ה בעינן רוב. וכ"כ בב"ק (דף ק) ע"ש, ולפ"ז לתירוצם הראשון דנראה דס"ל דאמרי' חוזר וניער ול"א קק"ב מה"ת ביותר מרובו, [ועיין פלתי (סי' צ"ט) דכתב שפשוט דמה"ת מתבטל אף ביותר מרובו דהאיסור נתהפך להיות היתר ע"ש, ולכאורה קשה ע"ז מהתוס' הנ"ל, אולם י"ל דדוקא באיסורים שייך שיתבטל והוי כמי שאינו, אבל הכא לענין מקוה דל"ש לאמר דהוי כמו שאינו דהרי בעינן לצרופי לשיעור המ"ס, וע"כ חו"נ מה"ת, ובכ"ז במיעוט בטל אף דבעינן לצרופי] ולהך תירוצא להראב"ד, יהי' נ"ס ונט"ס פסול מה"ת ביותר מרובו, והגמ' דיבמות דמשמע דהוי דרבנן הוא לענין מחטין כמ"ש התוס', ואולם לתירוצם השני דאמרי' קק"ב, גם להראב"ד דבהופסק החיבור נתבטל ההשקה בכ"ז לא פסול מה"ת בנ"ס ונט"ס אף ביותר מרובו, ומשום דאמרי' קק"ב וכן מוכרח ע"כ מהא דפסק (בפ"ג) דגם במחצה עמ"צ כשר, ואם מה"ת אמרי' דחו"צ גם במחצה הי' פסול, לשיטתי' דבהופסק החיבור נתבטל ההשקה, ועיין בתוס' יבמות (דף פ"ב) שהקשו על הא דכשר בנ"ס במחצה מהמשנה דמ"ג שנתערבו בחצר דפסול במחצה, וק"ל אי הדין דבהופסק החיבור ג"כ לא נתבטל ההשקה, א"כ בנ""ס מהדין הי' צריך להיות כשר ביותר מרובו דכבר הושקו השאובין ונעשו ככשרים וע"כ דרק משום מראית העין פסול וכמ"ש הכ"מ, וא"כ מה הקשו התוס' מהך דנתערבו בחצר דאיירי בתחלת הוית המקוה שיצטרפו השאובין וע"כ פסול במחצה, אבל כאן בנ"ס דרק משום מראית עין פסול ע"כ כשר במחצה, והי' נראה להוכיח דס"ל להתוס' ג"כ דבהופסק החיבור נתבטל ההשקה, וע"כ בנ"ס ג"כ מדינא פסול, ואף אפשר לדחות דקושיתם לפמ"ש מקודם דקאי גם אמ"פ, ובמ"פ מדינא פסול, והא דכשר באמת במ"פ בנ"ס אף לאדם, והרי מ"פ פסולים מה"ת, וע"כ צ"ל משום דמה"ת אמרי' קק"ב וכמ"ש התוס' לעיל בתירוצם השני, (וקצת נ"ע דלמה הוצרכו בתירוצם הראשון דפסיק ותני אף נמחטין, דהרי אכתי יקשה באמת אמאי כשר במ"פ אף לאדם במחצה, ובודאי דוחק דרק למחטין כשר ולאדם באמת פסול, וע"כ צריכים כתירוצם השני וצ"ע) וע"כ הקשו שפיר דגם שם בנתערב בחצר דאיירי בשאובין, ושאובין פסלו רק מדרבנן ודכ"ז פסול במחצה.