אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · מא
וכעת נבאר בנידון הדין בשאובין שהושקו ונפסק החיבור שהביא הש"ך (בס"ק קי"ב) דנסתפקו המפרשים בשאובין שהושקו ונפסק החיבור אם נשארו השאובין בהכשרו והרבינו ירוחם נסתפק בזה, וכ' הש"ך דטוב להחמיר לכתחלה, יעו"ש, וזה יצא ראשונה לבאר דברי הראב"ד בבעה"נ פ"א שתמהו עליו כל המפרשים. וז"ל ומקוה שיש בו מ"ס שנפלו עליו אפילו כמה מים שאובין אינו נפסל דתנן הי' בו מ"ס ממלא בכתף ונותן בתוכו עד שיחזירו המים למראיהם, ומדלא יהיב שיעורא וקאמר שהוא נותן לתוכו עד שיחזירו למראיתם, ש"מ מקוה שלם אין נפסל בכמה מים שאובין ואפילו ברובא, ואי קשיא מפ' הערל דמקוה שיש בו מ"ס נתן סאה ונטל סאה כשר עד רובו ואמרי' מאי עד רובא דלא נשקל רובא, ל"א דנשתייר רובא, התם משום דנטל הוא אבל אם נתן ולא נטל לעולם אינו נפסל, וטעמא דמילתא דכתיב מקוה מים יהי' טהור, והא דתנן בפ"ד מים שאובין ומ"ג שנתערבו בחצר ובעוקא כו' אם רוב מהכשר כשר מן הפסול פסול אימתי בזמן שמתערבין עד שלא יגיעו למקו' פי' דהיינו שאובין שהמשיכהו אבל אם הי' מקלחין לתוך המקוה פי' מן הכלי למקוה אם ידוע שנפלו מ"ס הכשרים עד שלא ירדו לתוכו ג"ל שאובין כשר, וא"ל פסול אלמא במחצה עמ"צ נמי מפסלי, ואיכא למשמע נמי מהא דלעיל דאע"ג דמקוה שלם הוא אם נפלו לתוכו מ"ס שאובין פסלוהו דהא ליכא רובא דכשרות, ועוד מהא מילתא דאמרי' לעיל בענין פרת שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין, והא מעין בכ"ש מטהר ובזוחלין וכשרבו הנוטפין או אפילו במחצה נידונין החיים אחריהם לטהר באשבורן, ואיכא מ"ד דמקוה שלם לא מיפסל כלל בשאובין דכמעיין משוינן לה ובמעין אשכחן דל"מ בשאובין ואפי' בריבוייא כדתנן מעין שמימיו מועטין שריבה עליו שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בכ"ש, ומיהו אתחזיא לן דשאני הכשרו דמעין להכשרו דמקוה דכיון דמיא קא חסרי ואזלי כי חסר מ"ס משהו מהני בהו מחצה דשאובין והוי כנתן סאה ונטל סאה דבעינן דנשתייר רובא דכשרים, אבל גבי מעין שריבה עליו שאובין שאובין קא אסרי מעין לא חסר, הלכך מקוה שיש בו מ"ס מכונות ונפלו בו מ"ס שאובין כי חסרי מיא מידי מיד נפסל דהא אימעט לי' מקוה טהרה עכ"ל, ודברי הראב"ד נפלאים וסותרים א"ע לכאורה, דמתחלה כתב. דמקוה של מ"ס לא נפסל ברוב שאובין והאיך חזר וכ' אח"כ דאם נפלו למקוה שלם מ"ס שאובין פסלוהו, והראי' שהביא ע"ז מהך דנתערב בחצר ובעוקא הרי התם איירי בתחלת עשיית המקוה וכדמוכח מסיפא דאם ידוע שנפלו כו' ובזה אמרי' דאם נתמלא המקוה ע"י השאובין ומ"ג ביחד בעינן רוב מהכשר, אבל מקוה שלם אין ראי' שיופסל ע"י מ"ס שאובין, וכבר השיג ע"ז הרז"ה שם ועוד תמה דאם מוכח מהך משנה דמחצה עמ"צ פסול אמאי לא הקשו בגמ' מזה על המ"ד דלא נשקול רובא, ועוד תמה בנחל אשכול דדבריו סותרים למ"ש בפ"ג על הך מתני' דהי' בעליון מ"ס ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן בעליון דאיירי במ"ס מצומצמות, והוכיח דנפקי כהדדי ומש"ה תרווייהו מתכשרי דהוי כנתן סאה ונטל סאה, דכשר במחצה, ובפ"א כתב דמקוה שלם אם נפל מ"ס שאובין ואסרי מיא מיד נפסל אלמא דבמחצה מיפסל עי"ש שנשאר בצע"ג. גם תמוה מ"ש דאיכא מ"ד דמקוה שלם אין נפסל כלל בשאובין והיינו בחסר אח"כ מים, והביא ראי' ממעין שריבה עליו, ותמוה מה ראי' ממעין דהתם לא חסר מידי מהמעין, וכמו שדחה בעצמו שם, ומה היה כונת ראיתם, ובמה פליגי האיכא מ"ד והראב"ד.