אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · לא)
ואלולי דמסתפינא לחדש נגד משמעות גדולי האחרונים הי' נלע"ד ליישב כל הקושיות דזה לא מקרי כלל הויתו עי"ט מה שדוחה המים ממקום זה למקום אחר כיון דכבר הי' מקוה כשרה דרק על הוית המקוה בתחלה קפיד קרא, והא דאוסר להמשיך ממקוה ע"י דהמק"ט היינו משום דבמקום הסילון א"א לטבול, וכמש"ל (אות כ"ו) וע"כ המים הנמשכים מהסילון בטל מהם הכשר המקוה, כיון שבמקום הסילון א"א לטבול והוי כעושה מקוה מתחלה ממים שבאו עי"ט ונפסלו המים שיצאו מהסילון, ואחר שנפסלו המים האלו שוב ל"מ אח"כ ההשקה דהרי השקה נעשה ע"י הסילון המק"ט, וזה גופא מקרי הויתו עי"ט כמש"ל (אות כ"ד), או משום דבעינן שיהי' על המחבר דין מקוה וכנ"ל (באות כ"ו), אבל בהך דמחט שנתונה ע"ג המעלה דמוליך ומביא במים לא מקרי הויתו עי"ט, וכן ניחא הא דמותר לטבול בהמים שהוגבהו ע"י הטובל, דזה לא מקרי הויתו עי"ט מה שדוחה המים ממקום זה למקום אחר, כל שאפשר לטבול בכל תהלוכות המים, וכן ניחא הך דמטבילין בראשו של ראשון, אף במקוה מצומצמת דל"ש השקה כנ"ל, אך משום דל"מ כלל הויתו עי"ט מה שדוחה המים ממקום זה למק"א כיון דליכא מקום שיפסיק, ואף כשדוחה כל המקוה ממקום זה למקו"מ, ל"מ הויתו עי"ט כנ"ל (ובהך דמטבילין בראשו ש"ר צ"ע מ"ט לא הוי ככלי המחובר למקוה דאין טובלין עכ"פ מדרבנן, וצ"ל דזה הוי כטובל כלי בתוך כלי ומשום דהמים מקיפין וצ"ע) וכן ניחא מ"ש הש"ך בהך דכובש בכלים דל"מ הויתו עי"ט, ול"ד להך דסילון וכנ"ל, והרא"ש דס"ל דמותר להמשיך מים ע"י דהמק"ט אף דס"ל נמי דבמקום הסילון א"א לטבול, והוי המים הנמשכים להלן מהסילון הויתו עי"ט, דהוי כעושה מקוה בתחלה כנ"ל, בכ"ז ס"ל דמועיל אח"כ השקה, וזה ל"מ הויתו עי"ט מה שהשקה נעשה עי"ט, וזה מדוקדק בלשון השו"ע דחשבינן לזה המקוה שממשיך לתוכה כמחובר למקוה שממשיך ממנו. ולא כתב בפשוט משום השקה היינו דאף דבמקום הסילון א"א לטבול בכ"ז מקרי מחובר, ול"מ זה גופא הויתו עי"ט מה שנעשה ההשקה עי"ט, וגם לא דמי זה להך דהשאוב באמצע דבעינן על המחבר דין מקוה, דהתם הפסול בהמים, אבל הכא ליכא פסול בהמים וכמ"ש הב"י חילוק זה להרא"ש כנ"ל, (אות כ"ו), וע"כ שפיר המים שבסילון מחברים או אפשר דס"ל דלא מפסל כלל המים שהמשיך ע"י דהמק"ט, כיון דכבר הי' מקוה שלימה או מעין, ומה שמדחה המקוה ממקום זה למקו"א ל"מ הויתו עי"ט, אף שהמים עברו דרך הסילון שא"א שם לטבול בכ"ז לא מקרי כעושה מקוה בתחלה ולא צריך להשקה כלל, כיון דהמים לא נפסלו והפסול הוא רק משום המקום המק"ט, ל"ד לעושה מקוה מתחלה, אך מלשון הרא"ש משמע דבסילון מהני משום השקה ועכצ"ל כנ"ל.