אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · כט)
ואך דיש להבין במקור הדין בסוגיא דזבחים (דף כ"ז) דנתן ידו או רגליו או עלי ירקות שיעלו המים לחביות פסול ומפרש הטעם משום דהויתו עי"ט בעינן, והרי גם שם המים מחוברים והרי מה"ת מהני טבילה בכלי המחובר למעין וכמו שהקשו הראשונים במעין שהעבירו ע"ג השוקת, דמ"ט פסול לטבול בשוקת וכמו דמטבילין כלי בתוך כלי, ותירצו משום גזירה שמא יטביל בכלי בלא חיבור, וא"כ הכא בזבחים דקאי על דין התורה מדוע פסול הרי המים מחוברים להמים חיים, וא"כ כמו דמטבילין בכלי המחובר למעין ומשום דחשבינן כאילו המים האלו בתוך המקוה ולא בהכלי כיון דמחובר המים להמקוה, א"כ גם כאן נחשוב המים שבתוך ידו ורגלו כאילו הם בהמעין, ואפ"ל דהטעם דטובלין בכלי המחובר למקוה לא משום דחשבינן כאילו המים בהמקוה רק דהטבילה בכלי חשבינן כאילו טבל בהמקוה, ומשום דמחובר להמקוה, וע"ז הכא בנתן ידו פסול דהמים האלו היורדין לחביות מתוך ידו לא חשיב כמי המעין, אבל זה דוחק, ובס' "יד דוד" ראיתי שתמה על הרמב"ם שכתב נתן החביות במים ודחק המים בידיו או ברגליו כדי שיעברו המים לחביות פסול, ותמה דאמאי פסולים כיון שמחובר להמעין ואין נתלשים וכמו דכשר במחט שנתונה ע"ג המעלה, ובזה רצה להוכיח דהרמב"ם ס"ל דבמקוה ליכא כלל הדין דהויתו עי"ט, ולא אדע מדוע הקשה על הרמב"ם ולא על הגמ' גופא, ואי משום דלפרש"י שפי' שהמים יעברו לחביות דרך ידו ורגלו, וע"כ לא מועיל החיבור ורק על הרמב"ם ק"ל דדחק המים לחביות ולא היו המים בידיו ודמי להך דמחט, אבל הרי גם כשהמים בידיו מדוע יפסל הרי מטבילין בכלי המחובר למעין מה"ת וכמו שהקשינו לעיל, ואולי דלענין הויתו עי"ט ל"מ החיבור כל היכא דגם עתה בפסולו היינו בעת השקה גופא, והא דמהני השקה לשאובין היינו שעתה אין עומד בפסולו וכמו בהך דממלא בכתף ונותן בעליון, וכן בכ"ד דמהני לשאובין בכלים המק"ט, היינו משום שעתה בעת ההשקה שוב אינם בפיסולם, ורק שבאו מקודם עי"ט, וע"כ ההשקה מסלק מהם פסול הקודם, וכן בהך דמחט דבאו המים ע"י האדם אבל אחרי שכבר הם על המעלה שוב אינם עומדים בפיסולם, אבל בהך דזבחים גם עתה הם על ידו ורגלו, וכן להרמב"ם בשעה שדוחף המים להחביות הם עי"ט וע"כ ל"מ החיבור, ומיושב קושית הי"ד ובזה יתישב מה שהקשינו (באות י"ד) ע"ש.