אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · י)
והנראה לענ"ד עפמ"ש התוס' בגיטין הנ"ל דלחבר חסר לשלם הוי קטפרס חיבור, וע"כ כשיש מ"ס בלא הזוחלים דלמעלה, מותר לטבול גם בצריך להתכסות קצת גופו בהזוחלים, דהרי עיקר הפסול דזוחלים להגר"א הוא משום דהוי קטפרס וא"ח להחשב מ"ס, אבל כיון דחסר לשלם הוי חיבור ע"כ מותר לטבול גם בהזוחלים ואולם לפי משכ"ל בטעמא דחסר לשלם הוי חיבור על פי הר"ש דסגי בנגיעת כ"ש להכ"ש שאצלו, ועל כל כ"ש ל"ש קטפרס דלא מנכר בשיפוע, וזה ל"ש להגר"א דכל זוחלים הוי קטפרס אף בקרקע שוה, ואולם לאופן הראשון שבארנו דאף דהוי קטפרס מ"מ לא גרע מנגיעה. ונגיעה לחוד סגי לחבר כל כ"ש לכ"ש שאצלו, ולפ"ז גם להגר"א ניחא דדוקא על עיקר שיעור המ"ס בעינן חיבור גמור שיהי' כאחת ממש, באופן שיהי' כאחת גם לענין טומאה, וע"כ כתב הגר"ח דזה הוא הפסול דזוחלים במקוה משום דאינו חיבור להיות כאחת ממש, וליכא מ' סאה ביחד, אבל כשכבר יש מ"ס באשבורן אז גם הזוחלים דלמעלה כשרים דשוב א"צ לזה חיבור שיהי' כאחת ממש, וסגי בנגיעה לחוד וכמ"ש הר"ש בשלג, ונגיעה הרי יש בזוחלים ג"כ, וע"כ מותר להתכסות קצת גופו בהזוחלים העליונים כשיש מ"ס בלא הזוחלים, [ואך דצריכים לפ"ז לחדש דא"צ שיחשב טבילתו בכל המ"ס ביחד, דהרי המקוה החסרה, וכן הזוחלים העליונים להגר"א, ליכא רק נגיעה ואינם כאחת ממש, ורק צ"ל כיון דחל עליהם דין מקוה כל כ"ש שבו מטהר, דכן מוכרחים לומר להשיטות דטובלים בשלג שאינו מפושר וכנ"ל].