פתגמים, רעיונות, ואקטואליה - שער שכר ועונש · "קריאת עיתונים - המכשיר מס' 1 ללשה"ר ורכילות"!
ואכן, משפט זה נכון הוא עד למאד! וכמעט, שאי אפשר להיזהר בשמירת הלשון - למי שקורא עיתונים, ואפילו עיתון דתי! שגם מעיתון דתי, נודף ממנו ריח רע של לשון הרע ורכילות, על המפלגה השניה, או על החוג ההוא, ועל העדה הזאת, וכו'.
אמנם, כלפי חוץ לא רואים את כל זה. מכיון שלכל עיתון יש חותמת של בד"ץ ..."העדה הפוליטיקאית"! מדברים שם כל היום לשה"ר ורכילות, וכדי לטשטש את הרושם של "לשון הרע" - מדביקים לזה כותרת, שזה בסך הכל רק "פוליטיקה", וכך הכל מותר, הכל שרוי, והכל הפקר!
אין מה לעשות! זהו פרנסתם של העיתונאים, ומזה הם ניזונים! ממציצת הדם של השני! מרמיסת השם של השני! ומי שיש לו פה יותר גדול ושחצני - הוא נחשב יותר ה"גבר" שבחברה! ועוד מכונה בתואר של "פוליטקאי מוצלח"!
וכך כל העיתון כולו זועק מתוך דפיו, את האימרה של אנשי סדום: "שלי - שלי. ושלך - שלי"!!!
[ואיננו מדברים כאן על עיתון "חילוני", שכל מי שקורא אותו, הוא מבטיח לעצמו "מנוי קבוע" - ל...גיהנום! כיון שכל מטרתו של עיתון זה, הוא כמה שיותר להבעיר את היצרים של האדם, ולגרות בו את התאוות השפלות ביותר! האדם שם חשוף לדברים הגרועים והמזעזעים ביותר, שמאבדים ממנו כל טיפה של 'בושה' מינימלית! (ודי בזה למבין). וכבר פסקו כל גדולי הדור, שמי שקורא עיתונים אלו - פסול הוא מלהעלות 'שליח ציבור' בבית הכנסת, ואין עונים אחריו אמן, כיון שתפילתו - תועבה!!! השם יצילנו.]
ולכן, שומר נפשו ירחק כליל מקריאת העיתון. וגם אם מוכרח הוא לשמוע חדשות ("מה קורה בעולם") יעדיף בזה את הרע במיעוטו, ולא "התעמק" בקריאת כל 'כותרת' וכל 'פינה' בעיתון, שבדרך כלל, הם נגועים יותר בדברי לשה"ר ורכילות. ואף הופכים את לב האדם ל"לב אבן" בקוראו את כל הדברים המזעזעים שקורים בעולם, וריגשי הרחמים הופכים להיות אטומים.