פתגמים, רעיונות, ואקטואליה - שער שכר ועונש · להודות על האמת - משימה קשה מאד!!
להיות אדם אמיתי, ולקום להודות על האמת, ולאמר: טעיתי! אתה צודק! זו משימה קשה מאד מאד. אדם בדרך כלל "קרוב" כלפי עצמו, ותמיד אוהב להצדיק את מעשיו - בכל מיני תירוצים שונים.
וגאוה סרוחה זו, להתעקש ולעמוד על שלו - זו מידה רעה מאד, שיכולה להוביל את האדם עד כדי שיהיה מוכן למות, וגם להמית את כל בניו יקיריו, ובלבד - שהמילה שהוא הוציא מפיו - תהיה מילה! ובשום אופן הוא לא ישבור את גאוותו לאמר: טעיתי! ה' הצדיק - ואני הוא הרשע!
וכדי שנתחזק כולנו בתיקון מידה רעה זו, נעתיק כאן דוגמאות מבהילים מהתנ"ך, שימחישו לנו היטב, לאיזה 'תהום' יכול האדם להתדרדר, כשיש לו את הגאווה שלא מניחה לו להודות על האמת.
והרי חלק מהרשימה:
* אדם הראשון: היתה לו אפשרות קלה להיפטר מהעונש הקשה של מיתה לדורות: כשהקב"ה תבע ממנו להודות על העבירה שעשה, ושאלו: "המן העץ אשר אמרתי לך לבלתי אכול ממנו - אכלת"? היה יכול לומר: חטאתי! ונגמר!
ואולם אדם הראשון לא היה מסוגל להודות בחטאו, והאשים את אשתו - שהיא גרמה לו לחטוא. ובגלל זה, הוא נקנס למיתה לדורי דורות, וגם נטרד וגורש מגן עדן!
אדם הראשון! יציר כפיו של הקב"ה, ובכ"ז היה קשה לו להודות על האמת, ולהאשים את עצמו. ומה נאמר אנחנו…???
* שאול המלך: היתה לו הבטחה על המשך המלכות לכל הדורות אחריו! ובכ"ז הוא הפסיד את הכל: המלכות נקרעה ממנו עוד בחייו, וגם הפסיד את כל שולשלת המלוכה לדורות! ולמה? מפני שהוא התווכח עם שמואל הנביא, במלחמת עמלק. ולא היה מוכן להודות מיד על טעותו, שאכן עשה שגגה בזה שהשאיר את עמלק בחיים!
* עוד מצינו - אצל חיאל בית האלי, כשבנה את חורבות יריחו. העיר יריחו נכבשה ע"י נס, ששקעו חומותיה בתוך האדמה, ומחמת כן, יהושע עשה חרם על העיר, וקילל - שכל מי שיעיז לבנות את יריחו על חורבותיה מחדש, ימותו לו כל בניו, מבנו הבכור - ועד הצעיר שבבניו!
חיאל בית האלי, היה אדם חצוף, ולא האמין כ"כ בקללת יהושע, והתחיל לבנות את העיר יריחו: הוא בונה - והנה מגיע שליח ומודיע לו שמת לו בן הראשון! הוא ממשיך לבנות - ומגיע שליח לבשרו על מות הבן השני! וכן הלאה. ועד שהוא גומר לבנות ומציב את דלתות העיר - מגיע עוד שליח לבשרו - שגם הבן האחרון שנשאר לו בחייו - אף הוא נפל ומת! (עיין בזה בגמרא בסנהדרין, דף קי"ג.)
'שומו שמים'! אדם מסוגל להסכים להיות אב "שָׂכּוּל" ולאבד את כל נשמות ילדיו יוצאי חלציו, ובלבד שלא יוציא מפיו את המילה: חטאתי! טעיתי! יהושע - הוא הצודק!!!
לא! הוא מוכן שכל הבנים שלו ימותו - ולא להודות על האמת! תיראו לאיזה שיגעון וטירוף הדעת, יכולה גאוותו של האדם להוביל אותו, עד כדי להיות אבא אכזרי ולרצוח את ילדיו, והעיקר - שהוא ישאר הצודק! לא לכופף את הראש - אפי' 'במשהו'!!!
* דוגמא אחרונה - מצינו כלפי האשה הסוטה. בעלה חושד בה שנטמאה, ולוקח אותה אל הכהן לבדקה.
וכאן יש דבר מדהים:
הסוטה הזו - יודעת שהולכים כרגע להשקות אותה מים מאררים שיפוצצו לה את כרסה, והיא גם יודעת שהיא לא יכולה להתחמק מזה. אם היא תסרב - ישקו אותה בכח! (עיין רש"י במדבר, פרק ה' פסוק כ"ז.) ובכל זאת, היא מוכנה שיעשו לה הכל, רק לא להודות ולומר: נטמאתי!
היא מוכנה להיכנס באש ובמים: שיבזו אותה לעיני כל הכהנים, ויוציאו לה את מטפחת הראש, ויגלו את שערה הפרוע - לעיני כולם! היא אף מוכנה ליפול 'מתה' על ריצפת בית המקדש, כשכל ביטנה נבקעת לשנים! הכל הכל שווה וכדאי לה, העיקר שהיא לא תתבייש לעיני כולם, להודות שנטמאה עם אדם זר!
נורא ואיום! אדם שיש לו את מחלת הכבוד והגאוה, נלבשת עליו רוח טומאה, והוא יהיה מוכן לאבד את עצמו לדעת, ואף לקבור את כל בניו באדמה (!) העיקר שהוא ישאר הצודק!
והדברים מבהילים ומחייבים מאד, וכל מי שנגוע במידה רעה זו - ימהר לתקן אותה מיידית, לפני שיהיה מאוחר מדי...
יש תמיד לזכור את הכלל: גם בתפילה, אנו לא אומרים ברכת "מודים" להקב"ה - מבלי לכופף קודם כל את הראש למטה... א"א להודות על האמת - מבלי להתכופף קצת…!