פתגמים, רעיונות, ואקטואליה - שער התפילה · מתפילה שלא יוצאת מעמקי הלב - לא צריך לחשוש!
איתא במס' מכות (דף י"א.) "אמותיהם של כהנים גדולים, היו מספקות לרוצחים (שהיו סגורים בתוך עיר המקלט) מזון וכסות, כדי שלא יתפללו על בניהם שימות. (שכידוע, רוצח בשוגג משתחרר מעיר המקלט, במות הכהן הגדול).
פלאי פלאים! הרוצחים אסורים בתוך עיר מקלט, סגור ואטום, ובכ"ז אפשר לפתות אותם שכדאי להם להשאר ע"י לחם וכסות? וכי הם מעדיפים את זה - יותר מאשר לצאת לחירות, ולחזור לחיק משפחתם, ומחמת זה הם מפסיקים יותר מלהתפלל ? !
אלא בהכרח שצריך לומר, שגם אחרי זה הם ממשיכים עדיין להתפלל, ואולם אז זה כבר לא אותה תפילה שנובעת מעמקי ליבם! שהרי גם בערי מקלט - מרגישים הם "טוב" יחסית, כיון שמקבלים מחיה ומזון בחינם. וא"כ אין ליבם שבור כל כך!
ומתפילה שלא נובעת מעמקי הלב - לא חששו כלל אימותיהם של אותם כהנים!!!
"והעיקר - אומר החזו"א (ב"קובץ אגרות" ח"א, תשובה כ"ג) להקדים תפילה לכל דבר, ולצייר בעיניו כמו חי - איך שהקב"ה שומע את שיח שפתו, ומאזין להגיון ליבו…" וכו'.