אור ברסלב
אמרי יחזקאל סיפורים נפלאים ומרתקים על אהבת הזולת! › ממה הזדעזע ר' ישראל במידות של "בין אדם לחברו"?

אמרי יחזקאל

סיפורים נפלאים ומרתקים על אהבת הזולת! · ממה הזדעזע ר' ישראל במידות של "בין אדם לחברו"?

לקנות משקפים נקיות, ולהסתכל על כל יהודי בעין טובה

מנהג היה נהוג בעיר וילנא, שכל עשיר מעשירי המקום, כשהיה משיא את בנו או ביתו, היה עורך את החופה - בכיכר מיוחד שהיה בנוי במרכז העיר, כיכר זה היה מרשים ומיוחד במינו, ובנוי בסגנון מפליא ומיוחד. החופה היתה נערכת שם בטקס גדול ובחגיגיות רבה, ודבר זה היה עולה ממון והון רב, ולכן רק גדולי העשירים שבעיר, היו מרשים לעצמם לחגוג את חתונתם, בכיכר יוקרתי זה.

והנה, סנדלר אחד מתושבי המקום, שהיה איש עני ופשוט, התהפך עליו הגלגל לטובה, והחל לראות הצלחה בעסקיו, עד שבמשך הזמן הפך להיות לאחד מגדולי העשירים שבעיר.

והנה, כשהגיעה ביתו של אותו עשיר לפירקה, ערך הסנדלר העשיר - אף הוא - את החתונה בכיכר היוקרתי שבמרכז העיר, כיאה לאדם עשיר כמוהו.

ואולם, דבר זה היה לצנינים בעיני עשירי העיר, הם הביטו בקנאה וצרות עין על אותו סנדלר, שֶׂבִּין לילה הפך להיות עשיר מכובד, ולא עוד - אלא שמתחיל להתנהג כאחד מגדולי העשירים שבעיר!

היתכן? - רטנו העשירים הקנאים, אדם זה שהיה סנדלר "תַּפְרָן" ופשוט - התנשא כעת לעשות את חתונתו במרכז כיכר העיר לפני כל אנשי העיר? היו לא תהיה!

ואכן, אש הקנאה הֶעֱבִירָה אותם על דעתם, והם החליטו לעשות מעשה נפשע, אשר לא יעשה בישראל:

בשעות הקטנות של הלילה, כשהסתיימה שמחת החתונה, והעשיר הסנדלר חזר מכיכר העיר, כשכולו שמח וטוב לב, וּמֵלֻוֵה עם כל קרוביו וחתניו - לפתע באמצע הדרך - התקרב אליהם אחד העשירים, ולעיני כולם חלץ את נעלו מרגלו, שלף את הסוליה הקרועה, ושאל את העשיר הסנדלר בקול רם: "אדוני הסנדלר, בכמה פרוטות תהיה מוכן לתקן לי את סנדלי הקרוע"?

מחזה מֵבִישׂ זה, גרם לביזיון רב בקרב כל אנשי השמחה, ואילו הסנדל עצמו - האדים מבושה לעיני כל חתניו ומוזמניו, וכל שמחתו נהפכה עליו לאבל ותוגה...

כששמע ר' ישראל על מעשה מרושע זה, הזדעזע כולו, והגיב בזו הלשון: "בטוחני, שגדולי הדור הקודם, היושבים בגן עדן - מובאים כעת למשפט בפני בי"ד של מעלה, ושם תובעים אותם על שהזניחו את אנשי עירם, ולא דרשו בפניהם דברי מוסר על תיקון המידות, עד שהתדרדרו והיו מסוגלים לעשות מעשה נפשע ונבזה כזה!!!

אם רואים כזו שחיתות נוראה, שבני אדם מסוגלים להלבין את פני השני, ולשפוך את דמו בפני רבים - התביעה היא על רבני הדור, שלא השכילו לייסר את בני דורם בדברי תוכחה ומוסר, ולעצור את ההתדרדרות המוסרית שלהם, עד שנהפכו לחיות טורפות, שאיבדו כל רגש של אנוש - כלפי הזולת!

והלקח שעולה מסיפור זה, הוא נוקב ומחייב את כל אחד מאיתנו: מי יודע אם גם אנו לא נִתָּבַע - על ההתדרדרות המושחתת שבני הדור מסוגלים להגיע אליה! מי יודע, אם לא יתבעו כל רב קהילה בשמים - על כל מעשה נפשע של בני קהילתו!!

ולמה? בגלל שיכול היה לומר להם מילה אחת של תוכחה - ולא אמר! יכול היה לנצל את תקופת ימי "בין המצרים" ל'חשבון נפש' כללי בעניינים של בין אדם לחברו - ולא ניצל! יכול היה להעמידם על טעותם בקריאת הדרשה הזאת, שכולה עוסקת בעניני היסוד של 'בין אדם לחברו' - ובכ"ז שתק ולא אמר להם מילה!

רב כזה צריך לדעת, שהוא נושא על כתפיו את האחריות של כל בני קהילתו! ולכן עליו לקחת זאת בחשבון, ולהתאים את דברי המוסר - למציאות שהוא חי בה!

ואחרי שבס"ד, הועלו כאן כל הנושאים האקטואלים, שדנים בבעיות הכואבות שב"בין אדם לחברו" - א"כ יותר אין שום תירוצים! שהרי היה לך חומר ללמד, היה לך "סחורה" להשמיע אותה לאחרים, ואולי אם מישהו היה שומע, היה משתנה לטובה, או לפחות היה חושב להשתנות לטובה, והיה מוציא 'אנחה' אחת שבה היה מביע חרטה על מעשיו! ואתה - יכולת להציל את האיש הזה - ולא הצלת!

עלינו לזכור תמיד, את דברי ר' ישראל סלנטר, שהיה אומר, שכדאי ושווה היה לכתוב את כל דברי המוסר הללו - אפילו בשביל בן אדם אחד - שיתחזק מהדברים, ויעלה בליבו הרהורי תשובה!

והמשיך ר' ישראל, ואמר:

ואפילו אם האדם הזה - לא יהיה אלא אני בעצמי,

שאצליח להיות מושפע לטובה מדברי

המוסר שלי - וכבר היה שווה לכתוב את כל החיבור הזה!

תוכן העניינים

אמרי יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה