מעשיות סיפורים ולקחים עם מוסר השכל בצידו · עד היכן הגיע סבלנותו של ר' משה פינשטיין?
עַד אֵילּוּ גְּבוּלוֹת צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל הָכַּעַס? זאת נוּכַל לִלְמֹד מִמִּדַּת סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הָרַב משֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זַצַּ''ל, הַפּוֹסֵק הַדָגוּל:
אַחַר פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם הִתְקַבְּלָה בְּבֵיתוֹ שִׂיחָה טֶלֶפוֹנִית סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת. מֵעֵבֶר לַקַו הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר בִּקְשָׁה לְשׂוֹחֵחַ עִם כְּבוֹד הָרַב, אַךְ מַה גָּדוֹל הָיָה צַעֲרָהּ לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה כִּי כְּבוֹד הָרַב נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ.
לִשְׁאֵלַת אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת בַּמֶה הוּא יוּכַל לַעְזֹר לָהּ, בִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה לְבָרֵר אֶת זְמַנֵּי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת...
''הַאִם לְשֵׁם כָּךְ אַתְּ מִתְקַשֶּׁרֶת לִגְדוֹל הַדּוֹר, וְכִי קָשֶׁה לָךְ לְהַשִּׂיג לוּחַ זְמַנֵּי הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת?!''
''אֲנִי מִתְפַּלֵּאת עַל תְּמִיהָתְךָ. הֲרֵי זֶה כְּבָר יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשִׁים שָׁנָה (!) שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְהִתְקַשֵּׁר מִדֵּי שָׁבוּעַ לִכְבוֹד הָרַב לְבָרֵר מַהוּ זְמַן כְּנִיסַת שַׁבָּת, וְתָמִיד הֵשִׁיב לִי הָרַב בְּסַבְלָנוּת רַבָּה וּמֵעוֹלָם לֹא הִפְנָה אוֹתִי לְלוּחַ שָׁנָה!'' - הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְּנִימָה שֶׁל כַּעַס.
אָכֵן, כָּךְ נִרְאֵית תוֹרָת הָמִידוֹת שֶׁל גְדוֹל הַדוֹר!
השודד והיהודי הפיקח שגמר לו את "הכדורים"...
יְהוּדִי שֶׁנִּקְלַע לִבְעָיֹות קָשֹׁות בְּפַרְנָסָה, נֶאֱלַץ לִנְדֹּד בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה בַּנֵּכָר, וְלַעֲבֹד שָׁם עֲבֹודֹות קָשֹׁות וּמְפָרְכֹות, עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לַחְסֹךְ וְלִצְבֹּר סְכוּם כֶּסֶף מְסֻיָּם שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ לְהַכְנָסַת אַנְשֵׁי הַבַּיִת וּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַאֲכִיל אֶת בָּנָיו הַמְרֻבִּים בְּבֵיתֹו.
רָאָה ה' בְּעָנְיֹו וְנָתַן חִנֹּו בְּעֵינָיו שֶׁל בַּעַל מַאֲפִיָּה, וּלְאַחַר שֶׁלָּמַד אֶת הַמִּקְצֹועַ הֵחֵל לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ רַב. בַּעַל הַבַּיִת חִבְּבֹו בִּמְאֹד עַד שֶׁנָּתַן לֹו לֶאֱכֹל מִפִּתֹּו וְהִתִּיר לֹו לָלוּן בְּתֹוךְ הַמַּאֲפִיָּה, כָּךְ שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לְשַּׁלֵּם דְּמֵי אֶשֶׁ''ל.
לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים הִצְלִיחָה מְשִׂימָתֹו בְּיָדֹו וְהוּא צָבַר סְכוּם כֶּסֶף גָּדֹול וְהִתְכֹּונֵן לָשׁוּב לְבֵיתֹו.
בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הֹולְכֵי הַדְּרָכִים חֲשׂוּפִים לְסַכָּנֹות רַבֹּות מִשֹּׁודְדִים שֶׁהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם וְשָׁדְדוּ מֵהֶם אֶת כָּל כַּסְפָּם וּרְכוּשָׁם, וּמִי שֶׁהֵעֵז לְהִתְנַגֵּד לָהֶם - רְצָחוּהוּ נֶפֶשׁ.
גַּם הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּרַךְ אֶת צְרֹור כַּסְפֹּו בִּבְגָדָיו, נִתְקַל בְּדַרְכֹּו בְּשֹׁודֵד שֶׁהָיָה חָמוּשׁ בִּכְלֵי נֶשֶׁק, וְהֹוצִיא מִמֶּנּוּ בְּאִיּוּמִים אֶת כָּל הַכֶּסֶף. הֵחֵל הַיְּהוּדִי לִבְכֹּות בְּכִי תַּמְרוּרִים וְנִסָּה לְעֹורֵר אֶת רַחֲמָיו שֶׁל הַשֹּׁודֵד, וְסִפֵּר לֹו שֶׁעָזַב אֶת בֵּיתֹו כְּדֵי לְהָבִיא פַּרְנָסָה, וְאֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה שֶׁשָּׁדַד זֶה עַתָּה הִשִּׂיג אַחֲרֵי עֲבֹודָה מְאֻמֶּצֶת שֶׁנִּמְשְׁכָה זְמַן רַב, ''אוּלָם כֵּיוָן שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁאֵין כָּל סִכּוּי שֶׁתָּשִׁיב לִי אֶת הַכֶּסֶף, אֲנִי רֹוצֶה לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ דְּבַר מָה''.
הַשֹּׁודֵד גִּלָּה נְכֹונוּת לִשְׁמֹעַ אֶת הַבַּקָּשָׁה וְאָז פָּנָה אֵלָיו הַנִּשְׁדָּד וְאָמַר לֹו: ''הַבְּעָיָה שֶׁלִּי תִּתְעֹורֵר כַּאֲשֶׁר אַגִּיעַ לְבֵיתִי וְאִשְׁתִּי תִּרְאֶה שֶׁאֵין בְּיָדִי מְאוּמָה. אָז הִיא עֲלוּלָה לַחְשֹׁב שֶׁשִּׁקַּרְתִּי אֹותָהּ וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַתְּקוּפָה הָאֲרֻכָּה שֶׁשָּׁהִיתִי מִחוּץ לַבַּיִת לֹא עָסַקְתִּי בַּעֲבֹודֹות, אֶלָּא בִּזְבַּזְתִּי זְמַנִּי לָרִיק אֹו שֶׁלְּחִלּוּפִין בִּזְבַּזְתִּי אֶת כָּל הַכֶּסֶף... גַּם כַּאֲשֶׁר אֲתָאֵר בְּפָנֶיהָ מַה קָּרָה עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ, וַאֲסַפֵּר לָהּ עַל הַשֹּׁודֵד שֶׁגָּזַל מִמֶּנִּי אֶת כָּל כַּסְפִּי, הִיא עֲלוּלָה שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין לִי...''
''נוּ, אָז מָה אַתָּה רֹוצֶה מִמֶּנִּי?'' - הִתְפַּלֵּא הַשֹּׁודֵד.
''יֵשׁ לִי מִמְּךָ בַּקָּשָׁה קְטַנָּה מְאֹד. כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת אִשְׁתִּי שֶׁאָכֵן תְּפָסַנִי שֹׁודֵד בַּדֶּרֶךְ, אֲנִי אֹורִיד אֶת הַמְּעִיל שֶׁלִּי וְאֶתְלֶה אֹותֹו עַל עֵץ, וְאַתָּה תִּירָה בֹּו כַּמָּה יְרִיֹּות כְּדֵי שֶׁבְּבֹואִי הַבַּיְתָה יְשַׁמְּשׁוּ אֹותִי הַחֹורִים שֶׁל הַיְרִיֹּות כְּעֵדוּת עַל הַשֹּׁודֵד שֶׁנִּקְלַע בְּדַרְכִּי''.
לֹא הָיְתָה לַשֹּׁודֵד כָּל סִבָּה שֶׁלֹּא לְהַסְכִּים לְבַקָּשָׁתֹו שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְהוּא בִּצַּע אֶת הַדָּבָר, וְעַל יְדֵי הַיְרִיֹּות נִפְעֲרוּ כַּמָּה חֹורִים בַּמְּעִיל.
הַשֹּׁודֵד חָשַׁב לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֹּו עִם הַכֶּסֶף שֶׁשָּׁדַד, אֲבָל הַיְּהוּדִי פֹּונֶה אֵלָיו שׁוּב וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּירָה גַּם בְּכֹובָעֹו, ''כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּמוּנָה מֻשְׁלֶמֶת''... הַשֹּׁודֵד הִסְכִּים גַּם לְכָךְ, וְיָרָה יְרִיָּה בַּכֹּובַע. הַיְּהוּדִי הֹופֵךְ אֶת הַכֹּובַע לְצִדֹּו הַשֵּׁנִי, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּירָה גַּם בְּצַד זֶה.
הַשֹּׁודֵד לֹוחֵץ עַל הַהֶדֶק, וְאָז מִתְבָּרֵר לֹו שֶׁהַכַּדּוּרִים אָזְלוּ...
מְיֻתָּר יִהְיֶה כְּבָר לְצַיֵּן שֶׁלְּרֶגַע זֶה הִמְתִּין הַיְּהוּדִי הַפִּקֵּחַ שֶׁלָּנוּ... הוּא הִתְנַפֵּל מִיָד עַל הַשֹּׁודֵד, הִפִּילֹו אַרְצָה וּלְאַחַר מַאֲבָק קָצָר הִכְרִיעֹו וְהִצְלִיחַ לְהֹוצִיא מִמֶּנּוּ אֶת כַּסְפֹּו.
מִכָּאן עָלֵינוּ לִלְמוֹד גָם לְמִלְחֵמֶת הָיֵצֶר הָרָע: "בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי כ"ד). לא לָלֶכֶת עִם הָיֵצֵר "ראש בְּראש"... אֶלָא לָבוֹא אֵלַיו מִסָבִיב, בְתַחְבֻּלָה!! וְאָז "לְהִתְנָפֵּל" עָלָיו וְלֶהוֹצִיא מִמֶנוּ אֶת כּל כּוֹחוֹ עָל הָתוֹרָה וְהָמִצְווֹת!!
מה אני אשם שאתה "רציני"?...
הַגְּרִ"י בְּלָזֶר זַצַ"ל מֵבִיא בְּסֵפֶר "אוֹר יִשְׂרָאֵל" מֵרַבּוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֵר זַצַ"ל, שֶׁבְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת כָּל נִדְרֵי, פָּנָה בִּשְׁאֵלָה לְמַכָּרוֹ, וְהוּא לֹא עָנָה לוֹ מֵרֹב חֶרְדַּת הַדִּין וְיִרְאַת קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֵר: "לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִסְבֹּל מֵחֶרְדַּת הַדִּין שֶׁלּוֹ?!"...