מעשיות סיפורים ולקחים עם מוסר השכל בצידו · "לעקם" את השכל - ולדון את חברך לכף זכות!
"תָּנוּ רַבָּנָן, הַדָּן אֶת חֲבֵירוֹ לְכַף זְכוּת, דָּנִין אוֹתוֹ לִזְכוּת. וּמַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁיָרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, וְנִשְׂכַּר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד בַּדָרוֹם שָׁלֹשׁ שָׁנִים. עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים, אָמַר לוֹ, תֵּן לִי שְׂכָרִי, וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת אִשְׁתִּי וּבָנַי. אָמַר לוֹ, אֵין לִי מָעוֹת... אָמַר לוֹ, תֵּן לִי פֵירוֹת. אָמַר לוֹ אֵין לִי... תֵּן לִי קַרְקַָע, אֵין לִי... תֵּן לִי בְהֵמָה, אֵין לִי... תֵּן לִי כָרִים וּכְסָתוֹת, אֵין לִי... הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְפָּחֵי נֶפֶשׁ. לְאַחַר הָרֶגֶל, נָטַל בַּעַל הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְיָדוֹ, וְעִמוֹ מַשּוֹי שְׁלֹשָׁה חֲמוֹרִים. אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל, וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה, וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי בְגָדִים, וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ. אַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְנָתָן לוֹ שְׂכָרוֹ, אָמַר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, תֵּן לִי שְׂכָרִי, וְאָמַרְתִּי, אֵין לִי מָעוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא פְרַקְמַטְיָא [סחורה] בְזוֹל נִזְדַּמֵן לְךָ, וְלָקַחְתָּ בָּהֶן. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, תֵּן לִי בְהֵמָה, וְאָמַרְתִּי, אֵין לִי בְהֵמָה, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מוּשְׂכֶּרֶת הִיא בְּיַד אֲחֵרִים. וּבְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, תֵּן לִי קַרְקָע, וְאָמַרְתִּי לְךָ, אֵין לִי קַרְקָע, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מוּחְכֶּרֶת [מושכרת] בְּיַד אֲחֵרִים. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, אֵין לִי פֵּירוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא אֵינָן מְעוּשָׂרִין. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, אֵין לִי כָרִים וּכְסָתוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו לַשָׁמַיִם. אָמַר לוֹ, הָעֲבוֹדָה [בשבועה], כָּךְ הָיָה, הִדַּרְתִּי כָּל נְכָסַי בִשְׁבִיל הוֹרְקְנוּס בְּנִי שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי בַדָּרוֹם, הִתִּירוּ לִי כָּל נְדָרַי. וְאַתָּה - כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לִזְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לִזְכוּת. (גמרא שבת דף קכ"ז.).