יום הולדת · חגיגת יום הולדת - בראי היהדות
האם חגיגת "יום הולדת" זו סיבה אמיתית לשמחה ומשתה, או - שזה סתם 'חגיגה והוללות'- שפרעה וחבריו נהגו לחגוג ?
דבר מקובל הוא אצל האנושות העולמית, לציין את "יום ההולדת" יום שבו נולד האדם - לאירוע חגיגי וייחודי, הַמְּלֻוֶּה בסעודה של משתה ושמחה, ומשאיר אצל האדם רושם של חוויה בלתי נשכחת. זהו היום החשוב ביותר בחייו, וגם המאושר ביותר עבורו!
בדרך כלל, נהוג לציין את חגיגת יום ההולדת ע"י הזמנת חברים ומכרים למסיבה חגיגית, הענקת מתנות לבעל השמחה, שירים וריקודים, בלונים וקישוטים, וכמובן - לא שוכחים להכין את "הפתעת הערב": עוגת יום הולדת, מקושטת בצפוי קרם ודובדבנים, ועליה מצוין בכתב קרם צבעוני את הגיל של חתן או כלת השמחה!
ובזה מסתכם - פחות או יותר - האירוע החגיגי שהעולם נוהג לכנותו בשם "יום הולדת".
ואולם, אנו כיהודים אנשי תורה, יודעים שכל מאורע או שמחה שהאדם חוגג בימי חייו - יש לזה גם קשר הדוק עם 'תוכן רוחני' עמוק, ומסר חינוכי, שבאים לשדר לו בעקבות אותו מאורע שהוא זכה להגיע אליו!
ובלא ספק - שגם האירוע הצנוע הזה, שחוגגים בקרב בני המשפחה, הנקרא בשם "חגיגת יום הולדת", בודאי שגם מאורע זה - לא מסתכם רק במסיבת חברים, בעוגת קרם, ובשקיות יום הולדת - אלא ברור שטמון בו תוכן רוחני ומסר חינוכי, שילוו את בעל השמחה למשך כל ימי חייו! רק צריך להסיר את ה"עפר הגשמי" מעל העיניים, ועי"ז נזכה לגלות את ה'שפע הרוחני' שאפשר לשאוב מתוך יום סגולי זה, הנקרא "יום הולדת"!
וכדי לגלות את הסגולות הטמונים בתוך יום מיוחד זה, עלינו לחפש בתוך ה'מקורות' של התורה הקדושה, ולראות איך התורה וחז"ל הקדושים התייחסו לַיום היקר הזה, המכונה בשם "יום הולדת".
והנה, לאחר סקירה קלה שערכנו בתורה שבכתב, הופתענו לגלות שלא רק שאין שום התייחסות בתורה לגבי יום זה, אלא עוד התורה טורחת לציין, שיום זה הוא חגיגה של 'מנהגי הגויים' שפרעה הרשע נהג לחגוג אותו! וכפי שמציין זאת הפסוק בחומש בראשית (פרק מ', פסוק כ') "ויהי ביום השלישי 'יום הולדת' את פרעה, ויעש משתה לכל עבדיו"!
שמעתם מי חוגג את "יום ההולדת" שלו? פרעה הרשע! רק עליו בלבד התורה מציינת שהוא עשה משתה ביום ההולדת שלו! וכל מי שנתקל בפרשה זו - מקבל רושם שרק לפרעה וחבריו מתאים לחגוג מסיבות של 'יום הולדת', ולא לבני ישראל הכשרים והצנועים!
ואולם, האמנם כך הם באמת פני הדברים? וכי יום הולדתו של האדם - הוא יום רגיל ופשוט כשאר ימים - בלא שום סגולות ומעלות מיוחדות? בודאי שלא! ויש לנו על כך - 2 הוכחות - משני גדולי עולם, שיוכיחו לנו שאכן יש סגולה מיוחדת ביום הולדתו של האדם, יום שבו מזלו וגורלו של האדם מאיר לו פנים, ומסוגל הוא לכל הישועות והנפלאות!
והוכחות אלו מבוססות על פי שני גדולי האומה: משה רבינו. ודוד המלך. וכדלהלן:
א. אצל משה רבינו - מספרים לנו חז"ל בגמרא מסכת מגילה (דף י"ג:) שבזכות יום ההולדת שלו - ניצלו כל ישראל מגזירת 'כלייה' של המן הרשע! וכיצד זה קרה? מספרת הגמרא, שכאשר המן הרשע חיפש יום מסוים שבו מזלם של ישראל ירוד ונחות, כדי שיוכל להתגבר ולנצח אותם, הפיל לשם כך גורל, ועלה בידו יום ז' באדר, יום פטירת משה רבינו!
שמח המן מאד, שידע שאם ביום זה נפטר מנהיגם של ישראל, בודאי שגם המזל של ישראל לא מסמל טובות!
וא"כ איך בכ"ז התהפך אח"כ מזלם של ישראל לטובה ביום זה, וניצלו מגזרתו של אותו רשע?
מסבירים לנו חז"ל, שהמן לא ידע, שאמנם נכון שביום זה נפטר משה רבינו, אולם בדיוק באותו תאריך - חלה גם יום הולדתו של משה רבינו! וזכות יום ההולדת - היא זאת שעמדה ליהודים להינצל מאותו רשע!
שמעתם איזה יום מסוגל הוא "יום ההולדת"? עד כדי להרים את מזלם של כלל ישראל, ולהביאם לידי ניצחון מידי כל אויביהם! והכל בגלל אותה זכות, שביום זה חל "יום הולדתו" של האדם!
ב. ואותו רעיון מצינו גם אצל דוד המלך, שמתאר את יום זה - כיום סגולה שנפתחים בו שערי שמים, ובו מתקבלים ברצון כל תפילותיו של בעל השמחה! והיכן אמר דוד המלך דבר זה? בספר תהילים (מזמור ב', פסוקים ז'-ח'). שם כתוב: "אספרה אל חוק ה', אמר אלי בני אתה, אני היום ילדתיך, שאל ממני - ואתנה"!
כלומר, דוד המלך מגלה לנו, שכאשר יהודי מקבל עליו את מצוות הקב"ה ל'חוק' ובל יעבור, לקיימם ולשומרם, גם הקב"ה כביכול אומר אליו: "בני אתה! הרי אתה חביב עלי - בדיוק כמו ב'יום הולדתך'! ביום בו הורדתי את נשמתך לעולם! וכיון שיום זה נחשב כיום הולדתך, א"כ - "שאל ממני ואתנה". שאל ובקש ממני את כל בקשותיך - ואתן לך! שכן יום הולדתו של האדם הוא יום שמסוגל לקיבול משאלותיו ובקשותיו של האדם!
וא"כ, אם נסכם 'שורה אחרונה' את כל הדברים, יוצא לנו לימוד גדול שלמדנו ממשה רבינו ודוד המלך ע"ה. הם לימדו אותנו, שיום הולדת - זה לא סתם חגיגות שנוהגים לחגוג פרעה וחבריו, אלא זה יום שמסוגל להעניק לאדם שפע של הטבות רוחניות, וגשמיות. וכפי שנתבארו לעיל - שניים מהם:
א. יום שבו נולד האדם - מזלו מתגבר, ואי אפשר להזיק לו ביום זה. (וכפי שלמדנו זאת מיום הולדתו של משה רבינו).
ב. יום שבו נולד האדם - הוא יום המסוגל למילוי בקשות. וכפי שהבטיח הקב"ה מפורשות ע"י דוד המלך (בספר תהילים) "...שאל ממני - ואתנה"!
והאמת, שגם בספרי ההלכה, מצינו התייחסות 'חיובית' ליום זה. וכפי שהעיד רבינו יוסף חיים בספרו "בן איש חי" (פרשת ראה, אות י"ז) וזה לשונו "...ישנם קהילות ועדות, שנוהגים לציין את יום הלידה - ליום טוב(!) וכן נוהגים בביתנו".
וא"כ - אלו הם כל סידרת ההוכחות, שמראים לנו שיום הולדת - זה לא סתם 'מנהגי גויים' שנהגו בתקופתו של פרעה במצרים, אלא גם לפי השקפת היהדות - יש לזה בסיס ומקור נרחב, וכפי שנתבאר לעיל באורך.
ולאחר שניתחנו את הסוגיא הזו לפרטיה, א"כ כל קורא מגיע מעצמו - לידי מסקנה חד משמעית: מוכרחים לומר, שהשאלה - אם יום הולדת זו "חגיגה של פרעה", או "חגיגה של כל יהודי" - שאלה זו תלויה מאד ב'מציאות', עד כמה אנו מנצלים לטובה את יתרונותיו ומעלותיו של היום הקדוש הזה. האם אנו נוהגים בו כפי שנהג פרעה הפוחז והזולל, להעביר יום זה רק בחגיגות וּ'בְּחִינְגות' של מאכל ומשתה. או - שאנו משתדלים לחפש גם את הסגולות הרוחניות שטמונים בו - - -
ולתועלת הקוראים - נעתיק כאן את כל הסגולות והמעלות המיוחדות, שיום זה מסוגל להעניק לאדם. וכל בר דעת ימהר "לחטוף" סגולות אלו - ולבצע אותם אצלו 'הלכה למעשה' ביום חגיגת הולדתו, ואז אכן יזכה הוא להיות מאושר, על אשר זכה לנצל כראוי את היום הקדוש הזה.
א. מעלה ראשונה של יום זה - שיש לאדם הזדמנות פז לערוך בו 'מאזן שנתי' של "חשבון נפש" - על כל מסלול חייו שעברו עליו במשך ימי השנה שעברה.
שהרי, גם מצד 'הכרת הטוב' - מחויבים אנו לערוך ביום זה חשבון נפש, ולהגיש לפני בורא עולם חשבון מפורט על כל הימים והשעות שנתנו לנו, האם ניצלנו אותם כראוי?
שכן, עצם הדבר, שהקב"ה שיחרר לנו "ש'יק פתוח" והעניק לנו במתנה עוד שנה נוספת של חיים תקינים, ללא שום בעיות ומכאובים - זה עצמו לבד - צריך לעורר את האדם, לשבת בסוף השנה - ולחשוב: מה אני הענקתי להקב"ה - בתמורה למתנה היקרה שהוא נתן לי - עוד תוספת 'שנה של חיים'? האם השתדלתי להחזיר לו טובה, ולגרום לו נחת רוח ע"י שמירת התורה והמצוות, או - שח"ו, לקחתי את המתנה הזאת שנקראת "חיים" ובזבזתי אותם להבל וריק, על שטויות והבלים שֶׁהִתְאַדּוּ ונעלמו כמו אבק פורח! לקחתי שנה של חיים ו"שרפתי" יום אחר יום - מבלי לקחת שום קנין נצחי, שישאר איתי גם לעתיד לעולמי עד?
זהו הלקח הראשון, שצריך לקחת בחשבון בחגיגת יום ההולדת: עד כמה הקב"ה מרוצה ושמח ממני - מכל השנה שעברה עלי?
[ולא לשכוח, שבד בבד, ביחד עם ה'חשבון נפש' על העבר - להקפיד לקבל קבלות מעשיות גם לעתיד, ולהשתדל להשתפר אפילו בנקודה קטנה (וכגון: בענייני 'ברכות', לברך במיתון, ומתוך עלון או סידור. וכן להתמיד לקרוא ק"ש על המיטה בכוונה, ועוד.) יש לזכור ללכת תמיד לפי הכלל: היום - עלינו להשתדל להיות יותר טובים - מאתמול! ומחר - להיות יותר טובים - מהיום!]
ב. דבר שני - שצריך האדם לנצל לעשות ביום הולדתו: עליו לזכור, שביום זה שערי שמים נפתחים עבורו, ויש סגולה מיוחדת שתפילותיו יתקבלו ברצון לפני הקב"ה!
ודבר זה - לא בדינו מליבנו, אלא התבססנו על פי מקורות חז"ל, וכדלהלן:
1. דוד המלך בתהלים (מזמור ב', פסוקים ז'-ח') מבטיח לנו, שביום לידת האדם, כל מה שישאל האדם בתפילתו - הקב"ה יתן לו! הכל! (עיי"ש היטב. וביארנו פסוק זה לעיל בתחילת הדרשה).
2. מקור שני - שאבנו מתוך דברי רבותינו הראשונים: הנה בספר בעל ה"פרדס" (לאחד מרבותינו הראשונים) כתב בספרו (בחלק ב', דף י"ח ע"א) עצה נפלאה ונוראה, כיצד יכול האדם לפעול ביום הולדתו רבות בשמים, וגם לתקן את כל מה שפגם במשך ימי חייו. וזה לשונו מילה במילה "...וקבלתי מרבי המובהק וכו', שבלילה הנכנס לי"ד שנה, (כלומר, בליל ה'בר מצוה') כאשר יסכים האדם בדעתו באותו לילה לעבוד את השי"ת, וכן בלילה הנכנס לכ"א שנה אחרי כלות כ' שנה שלימות, כאשר יסכים האדם בדעתו לעבוד את השי"ת, כן יצליח ויעלה בכל מיני מַעֲלָה, עד שיגיע לכל מידה מעולה. והוא בדוק ומנוסה בלי שום שמץ וּתְפִלָּה! והשומע לִדְבָרַי אלו - בודאי שיהיה לו תקנה גדולה, לתקן מה שעשה ח"ו נְבָלָה, ע"י בקשת רחמים כל אותו הלילה וכו'. עכ"ל.
שמעתם איזה עוצמה של כוח יש לתפילה שנערכת ביום הולדתו של האדם? הרי יש לנו הבטחה מפורשת מהרב בעל הפרדס, שמי שיישב בליל יום הולדתו - בהיכנסו לשנת ה - 13, וכן בליל היכנסו לשנת ה - 20, ויישב כל הלילה בתפילות ותחנונים להקב"ה, הרב מבטיח לו שיהיה לו בזה תיקון גדול על כל מה שחטא! והרב עוד מוסיף על זה הצהרה מפורשת, שסגולה זו היא: "בדוק ומנוסה"! (וכלשונו שהועתקה לעיל). וכעת, מיהו הפתי שמוכן להפסיד תפילה כזו יקרה - ביום הולדתו?
ולאחר שהוכחנו לעיל, שאכן יום ההולדת הוא יום מסוגל לקיבול תפילות, יש לנו להעלות כאן עוד עצה נפלאה, שג"כ קשורה לנושא התפילות, ומתאימה מאד ליום ההולדת, והיא:
לומר ביום זה פרק תהילים - שתואם את גיל מספר השנים שבו נמצא בעל השמחה. ולדוגמא: לגיל עשרים - פרק כ' שבתהילים. לגיל שלשים וארבע - פרק ל"ד שבתהילים. וכן הלאה.
וזו הזדמנות מצויינת, לציין באמצעות פרק תהילים - את גיל יום ההולדת, ובד בבד - מרויחים גם תפילה מיוחדת, שקשורה בדיוק לאותו גיל של בעל השמחה!
ובמיוחד מרגש מאד המעמד, כאשר עורכים יום הולדת לילדים קטנים בגן. וגם שם - חוץ מבלונים ו'שקיות יום הולדת' - ההורים לא שוכחים ללמד את הקטנים (בעלי השמחה) 'פרקי תהילים' הנאמרים בעל פה, והמתאימים לגיל בו נמצא הילד הקטן. ובנוסף לזה, שומעים את 'מילות התודה' שאומרים הזאטוטים להקב"ה בזמר וצליל, בניגון ילדותי שובה לב!
אכן, ימי הולדת מסוג אלו, שמקפידים להעשיר אותם גם בחוויות 'רוחניות' - משאירים רושם עז על לב הילדים הקטנים, שלא ישכח מהם לעולם!
ולסיום הדרשה, ברצוננו לספר לכם סיפור מפליא על רבינו ה"חפץ חיים", שגם הוא חגג לעצמו מסיבת 'יום הולדת' כשהגיע לגיל...90(!)
וכששאלוהו תלמידיו: מדוע נזכר הרב לערוך מסיבת הודאה להקב"ה דוקא כשהגיע לגיל זקנה כזו? השיב להם החפץ חיים: שמסיבת יום הולדת זו - הוא חוגג מחמת 'הכרת הטוב' שהוא חב להקב"ה! ומדוע נזכר לעשות זאת רק כעת? המשיך הרב להסביר: כידוע לכם, שאת כל ימי חיי הקדשתי, כדי להפיץ בעולם את איסור "לשון הרע". להחדיר לעם ישראל את חומרת העוון - ומצד שני - להראות להם את השכר העצום, שמובטח למי שנוצר לשונו, שזוכה לאריכות ימים. וכפי שהפסוק מבטיח בתהלים: "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב? נצור לשונך מרע"!
וא"כ - המשיך החפץ חיים להסביר לתלמידיו, כל יָמַי דאגתי וחששתי, שמא יגרום החטא, ואמות ח"ו בגיל מוקדם יותר, ולא אזכה לאריכות ימים. ובזה יהיה ח"ו "חילול ה'" גדול מאד! שכן, מה יאמרו הבריות? הנה ראו, מה קורה למי ששומר על פיו ולשונו! הוא כלל לא מאריך ימים, אלא אדרבא - מת בקיצור ימים! ובזה יהיה חילול ה', כאילו ח"ו דברי הפסוק שבתהלים לא יתקיימו, וח"ו - אין אמת בדברי תורתינו הקדושה!
ואולם כעת, שבאמת זכיתי להגיע לאריכות ימים (גיל 90) א"כ זכיתי לגרום בכך ל"קידוש ה'" עצום מאד! שכן, עי"ז כולם יווכחו לראות, שאכן מי ששומר על פיו ולשונו - זוכה באמת לאריכות ימים!
זוהי הסיבה, שהחפץ חיים "ניזכר" לערוך חגיגת יום הולדת, ו'מסיבת הודאה' להקב"ה, דוקא כשהגיע לגיל תשעים!
ומה אנו לומדים לגבינו מסיפור נפלא זה?
למדנו מרבינו החפץ חיים, שמסיבת יום הולדת - זה לא סתם מסיבה של חגיגה והוללות, שמתבטאת רק באכילה ושתיה, בלונים, עוגת יום הולדת, שירים וריקודים, וכו'. לא! שכן, חגיגות מסוג אלו מתאימות רק לפרעה וחבריו!
החפץ חיים לימד אותנו, שיום הולדת ש'יהודי' חוגג - זה רק בגלל שזה הוסיף לו - או יוסיף לו - יותר 'חיזוק' בעבודת השם! יותר 'מרץ' לעבודת השם! יותר 'הכרת הטוב' להשם! ויותר 'קידוש שם השם' בעולם!
ומי שבאמת זוכה לחגוג את יום הולדתו - לפי ההדרכה שחז"ל הקדושים הכתיבו לנו (וכפי שמפורט לעיל) א"כ אשריו שזכה לקחת את החגיגות והמסיבות של יום זה - ולהפכם לקנין נצחי ורוחני - שילוו אותו לעולמי עד!