אור ברסלב
אמרי יחזקאל - מעגל החיים הכנסת ספר תורה › דרשה ב' ל"הכנסת ספר תורה"

אמרי יחזקאל - מעגל החיים

הכנסת ספר תורה · דרשה ב' ל"הכנסת ספר תורה"

דרשה א' - ל"הכנסת ס"ת"

גילוי מרעיש - לכל מי שאיבד את הטעם בלימוד הגמרא:

מה עדיף להיות? ת"ח לומד גמרא - או - עורך דין ומשפטן? והתוצאות - מדהימות:

אין לך דבר בעולם שמחדד את השכל ונותן מרגוע

ושלווה נפשית - כמו דף גמרא ! ! !

נמצאים אנו בטקס חגיגי של מצוות הכנסת ס"ת. כולם מרקדים ומפזזים, הידיים מוחאות כפיים, הרגליים יוצאות במחול, העיניים נוצצות מאושר, השירה בוקעת מהנשמה, והשמחה פורצת מהלבבות. כולם ששים ושמחים, מאושרים ועליזים, והכל הכל - לכבודה של תורה!

היודעים אתם מה מזכיר לנו מאורע זה? שימעו על כך דבר מעניין:

פעם נקלענו לאירוע חגיגי של 'חתונה' למשפחה הרחוקה מתורה ומצוות. והנה באמצע מהלך החתונה, הוזמן על הבימה - "מרקיד", שאמרו לנו שהוא מהטובים בארץ! ממש יודע להלהיב ולהרקיד את הקהל, עם מלוא ה'אֶקְשֶׁן והמרץ...

וראו זה פלא: ה'מרקיד' הזה השקיע את מיטב כשרונו כדי להלהיב את הקהל: אימץ את גרונו, עיוות את פניו, "תָּקַע" בדיחות מצחיקות, השמיע ברקע תזמורת רועשת ("דִּיסְקו") עם פנסים קופצים ומהבהבים... ובקיצור - עשה את כל התעלולים שבעולם, כדי לְגָרות ולשכנע את הקהל לקום ולרקוד - "לכבוד החתן והכלה"...

אך הכל היה לשווא - - -

האורחים נשארו לשבת בכסאותיהם באדישות, אוכלים וּמְצַחְקְקִים, ובמקרה הטוב - מוחאים גם "כפיים" לכבוד ה'מרקיד' המלהיב...

זה הכל בשמחה חילונית, שֶׁרֵיקָה מכל תוכן של ריח של תורה.

וכעת נתבונן במאורע של הכנסת ס"ת, ונצא ממש המומים:

* לא צריך לחפש "מַרְקִיד" - כדי שירקיד את הקהל...

* לא צריך לחפש "בַּדְרָן" - שיצחיק את הקהל...

* לא צריך לחפש "תַּקְלִיטָן" - שיקפיץ את הקהל...

כולם כבר מעצמם מרגישים שמחים, מולהבים, ומאושרים! הרגליים יוצאות מאליהן בריקוד ובמחול...

אתה רואה שמחה - שממש יוצאת מעומק הלב! אין זו סתם שמחה של "ניצחון בכדורגל" שמובילה להוללות ולשיגעון... אלא זו ממש שמחה שמחממת את כל האיברים... שמרפאת את כל מחלות הנפש... שמחה - שנותנת סיפוק וטעם בחיים!

[ואם נגדיר את ההבדל בין השמחה של החרדים - לבין השמחה של החילוניים, נתמצת זאת בכמה מילים בודדות:

החילוניים: הולכים לרקוד ולקפוץ - בשביל להשיג ע"י זה את השמחה! שהריקודים יכניסו להם קצת שמחה בתוך הלב! שמחמת הריקודים - הם "שוכחים" לרגע מכל טירדות העוה"ז, ומכניסים לעצמם כמה שעות של שמחה 'מְדֻמְיֶנֶת'!

נמצא, שהריקוד הוא זה שמביא ונותן להם את השמחה לתוך הלב!

ואולם - אצל החרדים - זה פועל בדיוק הפוך: הם לא רוקדים בשביל לשמוח, אלא יש להם כבר את השמחה בתוך הלב, והאושר הפנימי שיש בתוכם - הוא זה שפורץ החוצה ומושך את הגוף לרקוד... הסיפוק והאושר שיש להם מהחיים - הוא זה שסוחב אותם אל תוך מעגל הריקודים...!

וזהו כל "ההבדל הקטן":

יש רוקדים "כאמצעי" - כדי "לחפש" ע"י זה את השמחה האבודה!

ויש רוקדים "כתוצאה" - מהשמחה הפנימית שפורצת מתוך עמקי נשמתם!

ואכן, מי שיילך ערב אחד לחתונה של חרדים (לא "דתיים", אלא 'חרדים' בחורי ישיבות) - יעמוד ניפעם והמום לנוכח המראה שלפניו: בחורי ישיבות צעירים רועשים ורוקדים עם מלוא הכוח והמרץ - במשך שעות שלימות מבלי להתעייף... הגוף קופץ למעלה למעלה, ואתה מרגיש שלא הגוף רוקד כאן אלא הנשמה היא זאת שרוקדת וקופצת מרוב אושר וסיפוק פנימי עמוק!

ומי שלא חווה את כל זאת על בשרו - עדיין לא יבין על מה אנחנו מדברים!!!]

ובאמת, מהיכן שואבים את השמחה הזאת? וכי באמת ה'מצב רוח' כל כך 'זוהֵר' אצל כל אחד מאיתנו באופן פרטי? הרי לאנשים רבים יש בעיות, טירדות, דאגות, צרות, וכו'.

וא"כ, לשמחה זו - מה עושה???

אלא שכאן טמון הסוד הגדול: כל הבעיות והדאגות הללו - 'מִתְגַּמְּדִים' - מול האושר הפנימי שטמון בתוך ליבו של כל יהודי, שמתפרץ בשעת שמחה ואומר:

"יש לנו את התורה"! ומה צריך יותר מזה?? - אנחנו עָם התורה!! וזו כבר סיבה מספקת - לרקוד ולשמוח!

אלא שכאן, הבן עומד ושואל מתוך תמימות: מה יש באמת כל כך לשמוח בזה שאנו עָם התורה? מה המיוחד שיש בתורה - שהיא מצליחה להשכיח מאיתנו את כל הבעיות הפרטיות, ולהלהיב את כולנו שֶׁיִּקְפְּצוּ וְיִרְקְדוּ עד כלות הכוחות?

ובקיצור: מה יש כל כך "לְהִתְלַהֵב" מהתורה?

ובכן, לשם הבהרת הדברים, נציג כאן קודם כל את המעלות הסגוליות שיש בתורה, ואז תבינו היטב, על מה בדיוק אנו רוקדים ושמחים! ולשם כך נקדים תחילה הקדמה:

הנה, בראש ובראשונה, יש לדעת יסוד אחד פשוט וברור: עם ישראל - הוא עם "לא נורמלי" במרכאות. הוא עם שונה מכל העמים, ואינו עונה כלל על הַ"קְּרִיטֶרְיונִים" של הגדרת "אומה ועם" - מכל שאר מדינות העולם.

נגד כל ההגיון של ההיסטוריה - העם הזה הצליח להחזיק מעמד 2000 שנה בגולה, למרות שכל הנתונים ההגיוניים - פעלו נגדו!

21 אימפריות של 'מעצמות על' (מצריים, רומא, בבל, אֵדום, יוון, פָּרַס, וכו'). התמוטטו! והעם הזה - כיחיד - נשאר! בלי שום כוח פיזי, ובלי שום כוח של מדינה או מולדת! ואפילו 'תרבות' משלו - ג"כ לא היה לו! לא ספרות, לא פילוסופיה, וגם לא פירמידות!

סוד הקיום של עם ישראל - זה פשוט מאד ע"י דבר אחד: התורה!

וכמו שרבינו סעדיה גאון הגדיר ואמר: "אין אומתינו אומה - אלא בתורתה"! וזה מה שהחזיק את העם היהודי, וזה מה שימשיך להחזיק אותו! ובלי שולשלת התורה - העם הזה נמחק מהמפה תוך 4 - 3 דורות בלבד!!!

ואם תשאלו: מדוע דוקא התורה היא זאת שהחזיקה את העם היהודי - יותר מכל דבר אחר?

התשובה, פשוטה מאד: משום שכל המציאות של העם היהודי - נוצרה ונולדה רק ע"י מתן תורה שהיה בהר סיני! נקודת ההתחלה שלו - נקרמה ונוצרה שם!

וכמו שמפורש בתורה "היום הזה נהייתה לעם"! וכן הנביא ישעיהו אומר (פרק מ"ג, פסוק כ"א) "עם זו - יצרתי"! הקב"ה יצר ובנה לעצמו את העם הזה! היכן? במעמד הר סיני ע"י מתן תורה! נמצא, שהתורה היא זאת שהעניקה לנו את כל השם והתואר של - "העם היהודי"!

ולכן, גם אם נעשה "שְׁמִינִיּות באויר" להיות כמו העם הצרפתי, או העם הָאָמֶרִיקָאִי וְהַאֵרופֵּאִי, או כמו כל מדינה אחרת בעולם - לא נצליח! אנחנו לא נחשבים לעם שקיים 'בזכות עצמו' ככל הגויים ורק נתנו לנו גם "תרבות לאומית" שנקראת בשם 'תורה' שהיא "כְּתוסֶפֶת" לעם היהודי...

חס ושלום! לא זה העם היהודי!

ומדוע? הנה, ראו בעצמכם את החשבון: העם היהודי היה בתחילתו "אֶפֶס מְאֻפָּס", עֶבֶד נירצע בבית העבדים של מצרים, ללא שום טיפת כבוד של 'אישיות עצמית'!

ומספרים לנו חז"ל (בגמרא מסכת שבת דף פ"ח.) שאז בא אליהם הקב"ה, והתנה עמהם 'תנאי': אני מוכן לחלץ אתכם מהבוץ של השיעבוד, מוכן להחזיר לכם את ה'כבוד העצמי' שלכם, מוכן לזקוף לכם את הגב השפוף, ולהפוך אתכם מעבדים מושפלים - לאומה נבחרת, שיהיה לכם עם וארץ משלכם!

ואולם, כל זאת - בתנאי אחד: שמתוך כל ה - 24 שעות ששחררתי אתכם לחופשי - תקדישו לי מתוכם לפחות 8 - 4 שעות, ללימוד התורה שלי, שאני ימסור לכם בהר סיני!

רק על תנאי זה - אני מוכן לשחרר אתכם ממצרים, ולתת לכם גיבוי של 'עם נבחר', עִם מדינה וארץ משלכם!

נוּ, אם זה התנאי שנכתב ב"חוזה" עם האלוקים, כיצד יתכן לומר שאנו עם "יִשְׂרְאֵלִי" בפני עצמו, והתורה היא רק כתוספת של "לוּקְסוּס"? הרי כל מה שנהפכנו מעבדים מושפלים ונבזים - ל"עם" עִם ראש גאה וזקוף - זה רק בגלל שהבטחנו לקיים את התנאי של לימוד התורה - שֶׁהִתְנָה עימנו הקב"ה!

נמצא, שרק בזכות התורה אנו קיימים בתור "עָם היהודי", ובלא זה - הרי אנו שייכים לפרעה וחבריו ואין לנו שום 'זכות קיום' עצמית! בלי התורה - העם הזה פשוט 'מִתְאַדֶּה' ונעלם!

ואפשר להביא על זה הרבה הוכחות מההיסטוריה של עם ישראל, איך שבלי תורה - העם הזה פשוט נמחק מההיסטוריה! הוא פָּשׁוּט הִתְאַדָּה ונעלם מעצמו!

והרי לפניכם ההוכחות לכך מספר התנ"ך ומדברי חז"ל:

א. הוכחה ראשונה - מתקופת ירבעם המלך. התנ"ך מספר, שירבעם לקח 80% מהעם היהודי, כלומר, את כל עשרת השבטים, וניסה להקים איתם "עָם חדש"! עָם ללא תורה ומצוות, וללא אלוקים! הוא עשה להם "לוח תאריכים" חדש של חגים חדשים שבדה מליבו, העביר את העם על כל דיני התורה, ולימד אותם להשתחוות לעבודה זרה ע"י שני עגלי הזהב שהעמיד להם!

נוּ, ומה חושבים אתם? מה קרה בסוף עם כל אותם עשרת השבטים שניסו לעשות להם 'חיים חדשים' ללא תורה ומצוות? מספר לנו התנ"ך (במלכים ב', פרק יז, פסוק כ"ג) שסנחריב מלך אשור בא והגלה אותם למקום לא נודע, וכולם הלכו לאיבוד! כולם נמחקו מן המפה! בלא התורה - לא נשאר שום זכר מהם!!!

וכולנו כאן באנו מִצֶּאֱצָאֵי אותם מיעוט של שתיים וחצי מהשבטים, שעדיין החזיקו בתורה, ודוקא מהם - המשיך העם היהודי לשרוד ולהתקיים!

ב. הוכחה שניה - מתקופת היוונים. לפני כ- 2500 שנה, קמו בעם ישראל יהודים שהושפעו מההשכלה של יוון, ושינו את התורה - לפי 'תרבות יוון' המשכילה, ורק מיעוט קטן מהעם, המשיכו עדיין להחזיק בתורה, והם נקראו בשם 'בית החשמונאים'.

ובכ"ז, מה נשאר בסוף מכל אותם 'מִתְיַוְּונִים'? כלום! הם התאדו ונעלמו, וכולנו כאן באנו מצאצאי החשמונאים, שהמשיכו להחזיק בתורה בטהרה!

ג. הוכחה שלישית - מתקופת בית שני. קמו אז בעם ישראל כל מיני משכילים וכופרים שנקראו בשם "צְדוקִים", "בַּייתּוּסִים", "קָרַאִים", והם לחמו נגד חכמי התורה! נגד מסירת התורה שבעל פה!

ובכ"ז, מה נשאר מהם בסוף? התורה הצליחה להישאר בשלימותה ובטהרתה, ואפילו קוצו של יו"ד לא השתנה בה, ואילו כל אותם אלו שיצאו נגד התורה - לא החזיקו מעמד, ונעלמו מהעולם כאבק פורח!

ד. הוכחה רביעית - מתקופת חורבן בית המקדש השני. חז"ל מספרים (בגמרא גיטין נ"ו:) שר' יוחנן בן זכאי ביקש מהקיסר הרומי "אָסְפָּסְיַינוּס", שיעשה כל מה שהוא רק רוצה! יחריב את בית המקדש, יַגְלֶה את העם מארצו, הכל! ואולם טובה אחת הוא רק מבקש: "תן לי יבנה וחכמיה"! תשאיר לי את ה'זקנים' האלו התלמידי חכמים שיושבים בסנהדרין! הם חשובים לי יותר מכולם!

ר' יוחנן ידע היטב, שאפילו אם ח"ו עם ישראל יִכְלֶה - אולם אם התורה תינצל - אזי עדיין יש תקווה לעתידו של העם! אם הוא ימשיך להחזיק חזק בתורה - אזי מובטח לו שימשיך להישאר על המפה...!

וא"כ, הרי לנו הוכחות חותכות, שעם ישראל, בלי ה'חמצן' של התורה - הרי הם נחשבים כגוף בלי נשמה! ואותם אנשים שרצו לנתק את עצמם מהתורה - בסופו של דבר, הם "התנתקו" מהעולם, ולא נשאר מהם כל זכר! ואילו אותם שנשארו נאמנים לתורה - דוקא אלו, הם שהצליחו להמשיך את השולשלת של העם היהודי! למרות שהנתונים הַהֶגְיונִיִּים צפו להם עתיד 'שחור', שהנה - "עוד מעט והעם ה"פָאנָטִי" הזה ייעלם מן הנוף"... ולמרבית הפלא - דוקא בזכות ה"פָאְנָטִיִים" האלו - אנו עומדים כאן היום חיים וקיימים... כולנו כאן צאצאים של אותם אנשים "פָאְנָטִים" שהחזיקו את התורה בכל מחיר...!

נוּ, לאחר שגילנו גילוי מרעיש כזה, שבזכות התורה אנו חיים וקיימים במשך כל 3300 שנה - וכי על תורה כזאת אין אנו צריכים לרקוד ולשמוח? וכי אין אנו צריכים ל'הכיר טובה' לתורתינו הקדושה על ששימשה לנו כ'גלגל הצלה' בכל מקומות נדודינו בגולה? הרי 21 אימפריות נעלמו ונמחקו במרוצת השנים, ורק אנו נשארנו לפליטה בזכות - התורה!!

וא"כ, על זה לבד - יש לנו סיבה טובה לשמוח עם התורה!

ובאמת, שתופעה זו אנו רואים בחוש עד ימינו אנו, שכפי שידוע, כמה פעמים רצו לעקור את העם היהודי מהשורש, אם זה הגרמנים, שרצו לעקור את יהדות אירופה. ואם זה ה'קומונִיזִים' שרצו לעקור את התורה מרוסיה. ואם זה ה'רפורמים' שרצו לבולל את יהדות אמריקה, ואם זה ה'ציונים' שרצו לעקור את הדת ממדינת ארץ ישראל.

ובכל זאת - - -

אנו עדים לתופעה בדיוק 'הפוכה'!

בִּמְקום שהתורה תִּתְמַעֵט - היא מִתְרַבָּה! במקום שהיא תיעלם באדמה - היא צצה וצומחת כפטריות! 'היכלי התורה' בעולם צומחים ומתגברים מיום ליום! אין לך חודש, שלא נפתחת איזו ישיבה או כולל, סמינר לחוזרים בתשובה, או מדרשיה לבנות... וכו' וכו'.

אכן רואים בחוש, שאלו שרצו לנצח את התורה - בסופו של דבר יצאו 'מנוצחים'... אבלים וחפויי ראש...

אי אפשר לנצח את התורה! משום שמי שנלחם נגד התורה - נלחם נגד הקב"ה, ואז סופו להיות א-ב-ו-ד ! !

'ספינת התורה' ממשיכה לנוע בתוך הגלים הסוערים - בעוז ובגאון!

עד כאן - ביארנו סיבה אחת, שיש לנו לשמוח על התורה שלנו!

וכעת נבאר כאן עוד סיבה נוספת, על מה יש לנו לשמוח עם התורה הקדושה שקיבלנו:

הנה, ראו עוד פלא נוסף: אחת מהסגולות המיוחדות של התורה - לא רק שבזכותה אנו חיים וקיימים היום - אלא בזכותה גם קיבלנו את עצם שם התואר של "העם היהודי".

הנה, שימו לב לדבר מעניין:

שום דבר לא מְאַחֵד וּמְקַשֵּׁר בין 15 מיליון היהודים שיש בכל העולם - אלא רק התורה! רק התורה היא זאת שתופרת ומאחדת את בנין גופו של העם היהודי, והיא זאת שמחזיקה אותנו כ"עם". ובלי התורה - העם הזה היה 'ניטבע' בין כל האומות, ומפוזר לכל הרוחות!

אין שום "מכנה משותף" אחר שילכד אותנו בתור "העם היהודי" - חוץ מהתורה! והרי לפניכם החשבון:

1. מבחינת "מוצָא" משותף - העם היהודי לא עונה על הדרישה הזאת! אין מוצא וֵלְאום משותף שמאחד בין כל חלקי העם! אמנם נכון שאנו באנו מאותו מוצא יהודי של בני אברהם יצחק ויעקב, ואולם אם נתבונן היטב נראה, שרבותינו הגדולים - לא באו כלל מאותו 'מוצא' שלנו, אלא מֵהַרְכָּבות של נטעים זרים! ולדוגמא:

א. דוד המלך - שחיבר לנו את כל ספר התהילים. וממנו עתיד לצאת מלך המשיח, שעתיד לגאול את כל העולם! היודעים אתם מה היה מוצאו?

מוצאו היה מרות המואבייה, שבאה מיחוס של עמון ומואב - שהיו צאצאי בנותיו של לוט, ולא של אברהם אבינו!

ב. ר' עקיבא - גדול התנאים שהיו אֵי פעם בכל הדורות. ובכל זאת, תתפלאו לשמוע שהוא עצמו היה - בן גרים! הוא היה מבני בניו של סיסרא! (כן כתב רבינו ניסים גאון, בפירושו לגמרא ברכות דף כ"ז:, עיין שם). ממש "מוצָא" אחר לגמרי!

ג. שמעיה ואבטליון - מוריו ורבותיו של הלל הזקן, שהיו מעתיקי השמועה ממשה רבינו! ובכל זאת תתפלאו לשמוע, שה'יחוס' שלהם היה - שהם היו בני גרים! מבני בניו של סנחריב! (כן מבואר בגמרא מסכת סנהדרין דף צ"ו:).

ממה גזע וּמוצָא - שונה לגמרי!

ד. אונקלוס - שהיה המתרגם של כל התורה שבכתב, ועד היום אנו קוראים את התרגום שלו - "שנים מקרא ואחד תרגום"! ותתפלאו לשמוע, שהוא עצמו היה ממוצא גוי רומָאִי שהתגייר!

ה. ר' מאיר בעל הנס - שידוע בקדושתו ובתורתו, ושכל המשניות נערכו על פי שיטתו ("סתם משנה" - ר' מאיר היא). ותתפלאו לשמוע, שהוא בעצמו היה בן גרים! הוא היה מצאצאי נירון קיסר שהתגייר! (כן מבואר בגמרא מסכת גיטין דף נ"ו:, עיין שם).

ו. עובדיה הנביא - תלמידו של אליהו הנביא - אמרו עליו חז"ל (בגמרא מסכת סנהדרין דף ל"ט:) שהוא עצמו היה גר אדומי מזרעו של עשיו אבי אדום!

וא"כ, מכל ההוכחות הללו מוכח, שאין 'מוצא משותף' לעם היהודי! העם היהודי לא נולד כולו מבטן יהודי - אלא היה מורכב מתערובת של כל מיני גזעים שונים שהתגיירו!

וא"כ בודאי שלא ה'מוצא' שלנו - הוא זה שמלכד ומאחד אותנו כ"עָם"!

ואם תאמרו:

נכון, אין לנו מוצא משותף, ואולם יש לנו לכה"פ 'שפה' משותפת, שהיא זאת שמלכדת ומאחדת אותנו כ"עם"!

גם זה בילבול מוח! וכי יש לנו שפה ולשון משותפת? הרי זה דבר האחרון - שאפשר לומר על העם היהודי!

אמנם נכון שכיום הציבור בישראל כולם דוברי עברית (שבמקורה - היא 'לשון הקודש'). ואולם לפני כ - 200 שנה, בהיותינו בחוץ לארץ, האם היתה לנו שפה משותפת? במשך 2000 שנה שאנו נמצאים בגולה, האם היתה לשון משותפת בין יהודי תימן ליהודי הונגריה? בין יהודי בוכארה ליהודי פולין? בין יהודי מרוקו ליהודי בבל? הרי אפילו את 'לשון הקודש' לא כולם היו יודעים בחוץ לארץ! הנה, כל ה"תלמוד בבלי" שלנו - כתוב ברובו בשפה הארמית ולא בלשון הקודש! גם רבינו הרמב"ם, הפוסק המפורסם, חלק גדול מחיבוריו - הוא חיבר בשפה הערבית!

[ולשם הבהרת הדברים, נרחיב מעט בענין זה של שפת 'לשון הקודש':

הנה, אמת ש'לשון הקודש' היא לשון חשובה ועתיקה מדורי דורות. שהרי בה השתמש הקב"ה בשעת בריאת העולם, ובשפה זו - הוא גם העביר לנו את 'עשרת הדיברות' בהר סיני! (עיין בזה במדרש בראשית, י"ח - ב'). ואפילו מלאכי השרת, משתמשים רק בשפת לשון הקודש! (עיין גמרא חגיגה, דף ט"ז.) והיא באמת היתה השפה ה'מקורית' של האומה היהודית.

אלא שֶׁדָּא עָקָא, שבמשך רוב שנות קיום האומה, היהודים לא השתמשו כלל בשפה זו - כשפת היום יום שלהם. ונוכיח את הדברים ע"י רשימה מפורטת:

א. בתקופת בית שני - דיברו בארץ ישראל, בשפה ארמית, ויוונית.

ב. בגלות בבל - דיברו שם בשפה הארמית.

ג. בארצות ספרד - דיברו בשפת "לָאדִינו". (שבמקורה - היא שיבוש מְכֻּוָּן של השפה הספרדית).

ד. במדינות אשכנז - דיברו בשפת ה"אִידִישׁ". (שבמקורה היא שיבוש מְכֻּוָּן של השפה הגרמנית).

ה. בארץ מצרים וסביבותיה - דיברו היהודים בשפה הערבית.

נמצא, שלשון הקודש, לא היתה כלל - הלשון המדוברת, שאיחדה בין כל חלקי העם! (ואף את 'נוסח התפילה' - רובם לא התפללו בלשון הקודש. ואפילו מי שכן נקט בלשון הקודש - מ"מ לא כולם הבינו אותה).

ו. משה רבינו בעצמו - הסביר את התורה לעם ישראל ב - 70 לשונות, ויהושע בִּן נון תירגם את התורה ל - 70 לשונות, וכתב אותם על 12 האבנים, בשעה שעברו את הירדן. וכן "אונקלוס הגר" ג"כ תירגם את התורה לשפה הארמית. וכן בזמנו של תַּלְמָי המלך, תירגמו 70 זיקני הסנהדרין את התורה לשפה היוונית, וכך נשתכחה 'לשון הקודש', עד שבמשך כל ההיסטוריה - תורגם ספר התנ"ך ל - 1000(!) לשונות ושפות זרות!!!

וא"כ, על איזו "לשון משותפת" מדברים - - - ?

3300 שנה אנו נושאים את התואר של "העם היהודי", כמה כבר שנים מתוכם היתה לנו שפה "משותפת"???

וא"כ בהכרח, שלא השפה המשותפת - היא זאת שאיחדה אותנו במשך כל הדורות, להיכנס תחת התואר של "העם היהודי". וא"כ, לא מוצא וגזע, וגם לא שפה משותפת - יש בעם ישראל.

אז מה בכל זאת - החזיק ומחזיק אותנו כ"עם"? איזה דבר 'משותף' גורם לְאַחֵד את כולנו בתואר של "העם היהודי"?

ואם תאמרו: היתה לנו 'ארץ משותפת' - ארץ ישראל! בזכותה כולנו נקראים בתואר של "העם היהודי", והיא זאת שאיחדה בין כל חלקי היהודים להחשב כ"עם"!

גם דבר זה, כל תינוק יודע שזה 'בְּלוף'! שאמנם נכון שא"י הובטחה לנו מפי הקב"ה, ואולם במציאות כמה זמן היה "יִשּׁוּב יהודי" בארץ ישראל? הרי בסך הכל - רק 850 שנה היו העם היהודי בארץ ישראל (בזמן כיבוש יהושע, דוד, ושלמה). 850 שנה - מתוך 3300 שנה! וא"כ, על איזו "ארץ משותפת" מדברים - - - ???

נמצא לסיכום, שאין לנו לא 'מוצא' משותף! ולא 'שפה' משותפת! לא 'ארץ' משותפת! וגם לא 'היסטוריה' משותפת!

אז מה כן - - - ???

ובהכרח, שחייבים להגיע למסקנה חד משמעית: אין שום דבר שֶׁגִּבֵּשׁ וְאִחֵד את עם ישראל, אלא רק אותה מתנת אלוקים, שניטלטלה עימנו בכל הגלויות, במשך 3300 שנה, וזוהי: התורה!!!

התורה היא זאת שמאחדת וּמְקַשֶּׁרֶת בין יְהוּדִי מִפָּרָס - ליהודי מארגנטינה! בין יְהוּדִי מרוסיה - לבין יהודי שנמצא מעבר להרי החושך!

דבר אחד ויחיד - נמצא אצל כולם, ונלמד אצל כולם - וזוהי תורתינו הקדושה!!! בזכותה אנו קיימים כ"עם היהודי"!

15 מליון יהודים, עִם שפה זרה, עִם לבוש שונה, עִם מוצא שונה, ועִם השקפה שׁונָה, ובכל זאת כולם לומדים את אותו דף גמרא! את אותם 'אותיות קטנות' של רש"י! את אותם הלכות של ה'שולחן ערוך'!

מִבְּחִינָה זו - כולם שווים ומאוחדים - ללא כל הבדל של מין וגזע!!! אם אדם נוחת היום בהודו, או בסין, או אפילו בג'ונגל של אפריקה, מה מקשר את האורח הזר, שנקלע למקום כזה שומם? איזה "מכנה משותף" יש בינו - לבין תושבי המקום הזרים? פשוט מאד: התורה!

על ידי התורה, האורח יכול להשתלב בקלות בתוך אנשי העיר! כיצד? פשוט הוא נכנס לבית המדרש או לכל בית יהודי שנמצא באיזור, פותח ספר קודש, ולומד ביחד איתם את התורה הקדושה שנלמדת מפי מליוני היהודים - שבכל כדור הארץ כולו!

התורה - זו הדבר היחיד, שיכולה לשלב אותו לחברה היהודית - בכל מקום שיהיה על פני כדור הארץ!

מבחינה זאת, אין שום הבדל בין חוגי העדות, של כל היהודים בעולם:

* כולנו מאמינים באותה תורה!

* כולנו מעריצים את אותה תורה!

* כולנו שמחים באותה תורה!

* וכולנו לומדים את אותה תורה!

התורה היא ה"חמצן" של העם היהודי, שנתנה לו חַיּוּת וקיום במשך כל 3300 שנות הגלות! התורה היא זאת שהפכה את כל העם היהודי - לחטיבה אחת ויחידה: "עָם התורה"! שום דבר אחר - לא! לא מוצא, ולא שפה, ולא מולדת, ולא ארץ. כלום!!!

וא"כ, לאחר שגילנו את הכוח הסגולי העצום שטמון בתורה הקדושה, שהיא מְהַוָּה כ"עמוד השידרה" שמחזיק את כל בנין העם היהודי - אם כך זוהי המציאות - וכי זו לא סיבה מספקת כדי לשמוח ולרקוד בשמחת התורה? להיות מאושרים על שזכינו באוצר כה יקר, שהחזיק אותנו לאורך כל אלפי הדורות - - - !!!

כעת אנו מבינים היטב, מדוע אנו רואים שדוקא בשמחה ה'תורה' - האנשים מקפצים כְּ"גְּדָיִים" מרוב שמחה ואושר! כולם מרגישים היטב, איך שבאמת "לולי תורתך שעשועי - אז ..."אבדתי בעוניי"! בלעדי התורה - היינו מאבדים את כל טעם החיים! התורה היתה נחמתינו בעוניינו - לאורך כל הדורות!!!

וזהו השורש והמקור, לכל השמחה הגדולה שאנו ששים ושמחים הערב ב"הכנסת הספר תורה" לכבודה של תורה:

* בזכותה - קיבלנו את התואר של "העם היהודי"!

* ובזכותה - עם ישראל נהפך להיות 'מאוחד' בתורה אחת - ללא כל הבדל של מין וגזע!

ג. וכעת נעבור להטבה השלישית - שאנו מקבלים מהתורה הקדושה:

הנה ידוע, שלפי חוקי הטבע, אדם שלא מעסיק ומפעיל את המוח שלו, לחשוב ולהעמיק (בכל נושא שיהיה) אזי במשך הזמן המוח שלו נעשה "רדום" וְיָבֵשׁ! ללא שום תועלת מעשית!

וכך יוצא שכ- 80% מהשכל והכשרון שיש באדם - נשארים רדומים מבלי כל פעולה, וכך יכול האדם לאבד לפעמים את 'ראש הברזל' שנתברך בו, וכל כשרונותיו מתבזבזים לריק!

והקב"ה, שהוא ברא את האדם, והוא מכיר היטב את מערכת תיפקוד המוח שלו, הוא גם דאג לנו שלא תִּוָּצֵר לנו הבעיה הזאת, ולכן הוא נתן לנו את התורה הקדושה, שֶׁתַּעֲסִיק ותפעיל לנו כל הזמן את המוח והשכל, וכך יֵצֵא שהכשרונות של האדם, יהיו מנוצלים עד למקסימום!

ולהמחשת הדברים, נספר לכם מעשה, שֶׁיְּשַׁקֵּף לנו בבירור - עד כמה התורה תורמת לפיתוח שיכלו של האדם:

מסופר על גוי מלומד אחד, שבא פעם אל הרב של היהודים, ואמר לו: שמעתי שאתם מתהללים בתלמוד שלכם, ואומרים ש'תלמוד בבלי' זו חוכמה מפוארת, זה מְחַדֵּד את השכל, מְפַתֵּחַ את הזיכרון, פותח את הָ'עורָקִים' של המוח, וכו'. ממש - אין חוכמה בעולם כמו הגמרא!

וא"כ - פנה הגוי אל הרב, ואמר: כבוד הרב! אולי תשאל אותי שאלה מהגמרא, ונראה האם אני אֵדַע לענות את התשובה, האם באמת השאלות של הגמרא מְחַדְּדות וּמְפַתְּחות את השכל כמו שאתם אומרים, או לא - - -

ענה לו הרב: תראה, לימוד גמרא זה לא בשביל ראש של גוי, זה יותר מדי קשה בשבילך, לא כדאי לך!

אמר לו הגוי: אעפ"כ, תעשה לי טובה, תשאל אותי שאלה אחת, אני מאד מעוניין להכיר את הָעַמְקוּת וְהַפִּקְּחוּת שטמון בתוך הגמרא!

הרב השתכנע לדברי אותו גוי, ואמר לו: טוב אבל שים לב היטב לשאלה שאציג לפניך: אשאל אותך שאלה 'מורכבת' שאפשר לנתח אותה - לארבעה אפשרויות של תשובות שונות וּמְגֻוָּנות!

וזה תוכן השאלה:

"ראובן ושמעון נפלו מהארובה, ראובן התלכלך, ושמעון לא התלכלך, מי צריך ללכת להתרחץ?

לעג לו הגוי ואמר: וכי זוהי שאלה של גמרא? הרי שאלה כזאת אפילו ילד קטן בגן יודע לענות! התשובה ברורה ופשוטה: ראובן שהתלכלך - מובן מאליו שהוא צריך להתרחץ. ומי שלא התלכלך - כלומר שמעון - א"כ אין לו על מה להתרחץ!

אמר לו הרב: אתה רואה שיש לך 'ראש של גוי'! הרי התשובה צריכה להיות בדיוק הפוכה: שמעון שלא התלכלך - דוקא הוא צריך להתרחץ, ולא ראובן! ואם תשאל מדוע? פשוט מאד: ראובן שהתלכלך - רואה לפניו את שמעון שלא התלכלך, ואז הוא אומר לעצמו: אם הוא לא התלכלך - מסתמא גם אני לא התלכלכתי! ולכן הוא לא רואה צורך ללכת להתרחץ!

ואולם שמעון שלא התלכלך - הוא הרי רואה לפניו את ראובן שהתלכלך, ואז הוא עושה חשבון לעצמו: אם ראובן התלכלך - א"כ ודאי שגם אני התלכלכתי - ואז הוא הולך להתרחץ!

נמצא, שהתשובה היא בדיוק הפוכה!

השיב לו הגוי: על אפשרות כזאת - באמת לא חשבתי! זו באמת מחשבה מעמיקה, וניתוח הגיוני של השאלה!

ואולם - המשיך הגוי לומר לרב - תן לי עוד צ'אנס, תן לי עוד פעם נוספת אפשרות לענות!

אמר לו הרב: אשאל אותך שוב אותה שאלה, ונראה הפעם, איך תענה על זה!

"ראובן ושמעון נפלו מהארובה, ראובן התלכלך, ושמעון לא התלכלך, מי צריך ללכת להתרחץ"?

השיב לו הגוי: הרי אמרנו כבר! שמעון שלא התלכלך - הוא זה שצריך להתרחץ!

אמר לו הרב: אתה רואה שאתה גוי, לא מבין! הרי אפשר לעשות את אותו חשבון - בדיוק לכיוון ההפוך! ראובן שהתלכלך - רק הוא צריך להתרחץ, ולא שמעון! ואם תשאל מדוע? פשוט מאד: כל אחד מהם - לא מסתכל על השני, אלא על עצמו בלבד! ולכן, ראובן שרואה את עצמו מלוכלך - הולך להתרחץ, שמעון שאינו מלוכלך - אינו מתרחץ!

אמר לו הגוי: "סִבַּכְתָּ" אותי כבר! אני כבר לא יודע מהי התשובה האמיתית!

אמר לו הרב: כעת אני "אֲסַבֵּךְ" אותך עוד יותר, ואגלה לך שגם תשובה זו - איננה נכונה! ישנה עדיין אפשרות שלישית - לענות על שאלה זו!

הגיב אותו גוי: מה באמת? איזה 'כיוון' של מחשבה נוספת - אפשר עוד לענות על שאלה אחת?

אמר לו הרב: פשוט מאד! תפעיל קצת את ההגיון: אליבא דאמת - שניהם - צריכים להתרחץ!!

ואם תשאל מדוע? החשבון פשוט:

ראובן שהתלכלך - הרי הוא רואה בעצמו שהוא צריך להתרחץ. ושמעון שלא התלכלך - הוא רואה את חבירו המלוכלך, ואומר לעצמו: אם הוא התלכלך - מסתמא גם אני התלכלכתי, וממילא גם הוא הולך להתרחץ!

הגוי יצא נידהם כולו, וקרא בהתפעלות: "תשמע! על צד כזה - באמת לא חשבתי"!

חייך הרב והמשיך לומר לו: וכעת, אני יַדְהִים אותך עוד יותר, ואגלה לך, שגם תשובה זו - עדיין איננה אמיתית! מי שיודע להעמיק ולנתח כל בעיה ל'שורשה' - יגלה שישנה אפשרות רביעית לענות על שאלה זאת!

הגוי לא האמין למשמע אוזניו, ואמר לרב:

הרוצה אתה לצחוק עלי? כיצד יתכן שיש ארבעה 'כיווני מחשבה' - על שאלה אחת?!

תוכן העניינים

אמרי יחזקאל - מעגל החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה