אור ברסלב

אמרי הצבי א· רבי צבי מאיר בר

דף ז:

דף ו:

[אות כא]:

לכתובת אשה מדמינן ליה ועי' בשמ"ק בד"ה לכתובת אשה וז"ל ור"מ תירץ גבי אשה דמן הדין היה לו לטול בבינונית כב"ח אלא מטעם שאמרו חכמים יותר משהאיש רוצה לישא וכו' הלכך היכא דבעי למשקל בינונית כיוקרא דלקמיה יכולה לכופו אבל ב"ח דמה"ת דינו בזיבורית ומטעם נעילת דלת תקנו לו בבינונית כולי האי לא יפה כחו שיוכל לכופו שיתן לו עידית כיוקרא דלקמיה הרא"ש ז"ל עכ"ל וכ"כ עוד שם בשם תלמיד הר"פ ג"כ באופן זה עייש"ה ועי' ברא"ש כאן סי' ב' על סוגיא דכאן וז"ל וכן בע"ח אי א"ל שקול כיוקרא דלקמי' זיבורית טפי פורתא לחד גירסא או עידית בציר פורתא לאידך גירסא בעי למיתב לה כזולא דהשתא משום דלא תנעול דלת בפני לוין משום דא"ל אלו הוי לי זוזי הוה שקילנא כדהשתא וגם אתה חפץ ליתנה לי אלא שאתה חפץ לדוחקני מחמת שמעותי בידך שאקחנה כיוקרא דלקמי' אבל גבי כתובת אשה דלא שייך נעילת דלת דיותר משהאיש רוצה לישא האשה רוצה לינשא אפילו אמר לה אי בעית למישקל בינונית שקול כיוקרא דלקמי' לא כייפינן למיתב כזולא דהשתא עכ"ל. וא"כ נראה דברי הרא"ש כסותרים זא"ז אם לא שנאמר דהרא"ש כ"כ בשם הר"מ רבו דהא השמ"ק התחיל הלשון והר"מ תירץ אבל הרא"ש בעצמו לא ס"ל כן. או דהוא רא"ש אחר שכ"כ בשם הר"מ או הרא"ש מפליזא או הרא"ש מלוניל וכמ"ש הש"כ ביו"ד סי' ק"ה סק"ב וכבר השיב לי אאמו"ר הרב שיחי' כעין זה מה שהעירותי בדברי השמ"ק ב"מ דף פ"ח ע"א בד"ה ויהא שור והיה קשה לי לקבל כזאת יען שהרא"ש כתב בשם הר"מ והוא בודאי המוהר"ם מר"ב רבו של הרא"ש. אולם כאן נראה כי הרא"ש בפסקיו חולק בהדיא על מ"ש כאן בשם הר"מ ז"ל וע"כ צ"ל כי הוא, רא"ש אחר לא רבינו אשרי אביו של הטור או דלא ס"ל בזה להרא"ש כרבו המוהר"מ ז"ל או אולי הר"מ הנ"ל אינו המוהר"מ מר"ב ז"ל וי"ל בזה:

תוכן העניינים

אמרי הצבי א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה