אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק יט · פסוק יט
גדל חמה וכו׳. מי שהוא כעסן גדול ולא יוציאנו לפועל ולא יגלנו כלל והוא סבלן ובעל מעצור, כי אם תציל ועוד תוסיף: כל זמן שהחמה תציל מעשות בה דבר שאין ראוי לעשותו ועוד תוסיף ואע״פ שהחמה תוסיף בו אמר שהוא דבר טוב מפני שיצא הפסדו בשכרו כלומר כעסו בסבלנותו. ותוכל לפרש הפך ר״ל מי שחמתו מרובה ואין לו מעצור הוא נושא על נפשו משא גדול וחטא גדול, והטעם בזה כי אם תציל שאם תבוא להציל מחמתו ותחשוב שהיא תשקוט ותעמוד היא תוסיף ותגדל יותר.