אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק י · פסוק ב
היה לו לומר אוצרות כסף לרשע בהיות בהם רשע מכל מקום הצדקה היא כל כך חזקת שאפילו הרשע אינו מוחה אותה אבל היא תפדה בעל הרשע מן המות הנגזרת עליו, גם תוכל לפרש להיפך כי בעל הרשע בעמדו ברשעתו אפילו הצדקה לא תועיל לו והיה ראוי לומר ולא צדקה תציל ממות כמו ולא תמותו ועל כל העדה יקצוף שמשפטו ולא כל העדה יקצוף. כמו שאמרו הפילוסופים כי הידיעה בהפכים אחת. זה הדרך לקח שלמה בזכרו החכמה בתחלת הספר ובא לזכור לך ג״כ בזה החלק השני מה שהוא הפך החכמה והמוסר והוא הרשע שהוא כסוג לכל מיני הרעות ולמען היותו מבדיל בין שני אלו הענינים כלומר החכמה והרשע הבדיל ג"כ בין שני חלקי הספר והתחיל החלק השני משלי שלמה כמו שהתחיל החלק הראשון. לא ירעיב ה' נפש צדיק והות בגדים יהדף.