אור ברסלב
אמרי דעת על משלי פרק ו › פסוק לג

אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן

פרק ו · פסוק לג

פסוק לא

[לג-לה] נגע וקלון ימצא וכו', אחר שזכר שני הטבעים המתחלפים הנמצאים באדם בשני הפסוקים שעברו כמו שפירשתי לך וזכר גם כן חרפת רודפי החומר באמרו נגע וקלון ימצא אמר על טבע האדם שהוא משולח ונמסר ביד תאוותיו ואינו כובש את יצרו כלל שהוא ענין רע מאד עד שיש לקנא עליו ועל חמתו מפני שאינו חומל על נפשו בעת חמתו ומפני שאינו חומל על נפשו בעת שיקום עליו יצרו הרע והוא שקרא אותו יום נקם, ומה שאמר לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד הוא משל להפלגת זה האדם או זה הגבר בהיותו מעיז פניו כל כך ועומד נוכח שאר היצרים הטובים אשר בו שאינם יכולים להכניע יצרו וליסרו ולא יאבה ולא ישמע להם אכל הוא מחזיק ברשעתו לעשות חפצו וללכת אחר תאוותיו ויצריו הרעים כי באמרו כי קנאה חמת גבר באמרו דבר קשה וחזק הוא כמו הקנאה חמת גבר שאינו חומל על נפשו בקום עליו יצרו כאויב שהוא דומה בענינו ליום נקם שהוא יום רצח והריגה, וכפל ענין זה בעצמו באמרו לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שחד כי זה כנוי לקושי הפעולות זה האיש הנמסר לתאוות החמריות, אשר קרא אותו חסר לב ומשחית נפשו בפסוק שעבר, וירצה לומר לא ישא פני כל כופר שזה האדם ההולך אחר תאותיו אינו נושא פנים ליצר הטוב בעשותו העבירה ולא ישימנו כופר העבודה כלומר שיעשה המצוה תחת העבירה, ולא יאבה כי ירבה שחד הוא כפל לשון כלומר שלא ירצה לשוב מן החמה ההיא והעבירה אפי׳ אם ירבה לו האדם שחד עליה שיניחנה ושלא יעשנה.

תוכן העניינים

אמרי דעת על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה