אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ו · פסוק לא
[לא-לב] נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה. אמר שהרודף אחר התאות החושיות והגופניות הוא חסר לב כלומר שאין בו חכמה שיהיה מכיר בה מעלת הנקיות והתועלת שיגיע לו בהיותו מתרחק מאלו התאוות הזרות והמגונות המשחיתות נפש האדם, כמו שאמר משחית נפשו הוא יעשנה, ועוד נוכל לפרש בו באמרו נואף אשה חסר לב הוא מפני שבלב השלם באדם מציאות הכח המדמה וכל בעל חיים שאין לו לב לא יהיה נמצא עמו זה הכח בביאור ואיננו בבעל חיים שלם כמו שהתבאר ענין זה בספרי החרמות וגם שהדברים הנמנעים יפלו ברשת הדמיון גם כן, ועל כן אמר שלמה כי מי שהכח המצייר אשר בו חזק נוכח הצורות היפות וינעמו לו כל מיני הציורים וימשך בהם אמר תאותיו והוא נהנה בהם יותר מן הראוי קרא אותו חסר לב כלומר שהוא חסר בשכלו ובציורו בתתו ציוריו ומחשבותיו בהבלי העולם ולא נתן אותם בחכמה ובמיני המושכלות המחדדות השכל והמטרידות אותו בענינים נכבדים מועילים לנפש ולגוף כי לא בנאף אשה לבדו אמר שהוא חסר לב כי גם בשאר המדות הרעות אמר זה כמו שאמר בפסוק אחר בז לרעהו חסר לב, ועל כן הוסיף בגנות החומר והמגיע ממנו ואמר בו ובמתפשט בו.