אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ו · פסוק יב
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה. מפני שאינו שומע בחכמה ונמשך אחר סכלותו ועקשותו והולך אחרי עקשות דבריו ומאמריו ואין לו התנצלות שלא יהיה מנוי עם כת הרשעים כי לא נטה אחרי מבקשי החכמה ולא שמע לקול מוריו אשר הזהירו אותו להסיר מלבו אותו הדעת הנפסד אשר הוא נשען בו כמו שאמר על כמו אלו האנשים בפסוק אחר שעבר הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך.