אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ד · פסוק ח
סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה. סלסלה היא מגזרת סלו סלו המסילה, שענינה לנקות הדרך מן האבנים כדי שלא יהיה נכשל כל מי שנלכד בה ובא לצוות בזה הפסוק לבעל החכמה שחכמתו תהיה נקייה מכל דעת זר ומגונה וששכלו יהיה זך ונקי ג״כ מכל בילבול ומכל שיבוש שלא יהיה נוטה אחר דעת כת השכלים בשום דבר מדיעותיהם הזרות ובאלו הפנים מן החכמה יהיה זה החכם מכובד ומרומם בין אנשי החכמה כלם ובין שאר בני אדם בעבור חכמתו, ונוכל לפרש הפסוק הזה ג״כ על דרך הפשט והוא שבא להודיעך שאם אתה תסלסל החכמה כלומר שתכין עצמך לה ותהיה מפנה דרכי לבך כדי שתמצא החכמה דרך לעבור בהם יהיו בני אדם מכירים מעלתך בחכמה ויכבדו אותך וירוממו עניניך בעבור חכמתך, ומה שאמר תכבדך כי תחבקנה ירצה לומר שהחכם יהיה מכובד בעבור חכמתו כשיהיה דבק בה תמיד כי החוזק הדבר בשתי ידיו הוא מקיף בו ולא יצא מרשותו, כן החכם שלא יסור מהיותו עוסק בחכמה ותהיה תורתו אומנתו הוא מחבק החכמה ובעבור היותו חובק זה ואוהב אותה יכבדוהו הבריות ואחר כן הודיע ברוממות ובכבוד שיקבל בעל החכמה בעשותו שני אלו הענינים שזכר והם הסילסול והחיבוק שביארנו ענינם.