אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ד · פסוק ז
ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה. באר לך בפסוק זה הבדל הבינה מן החכמה, ושהבינה היא עיקר החכמה והיא המובחרת שבקנינים, מפני שהבינה היא דבר כולל החכמות כלם והיא הסוג להם והחכמות לה במינים כי הבינה הוא שם מיוחד ללימוד החכמות ואפשר שיהיה נמצא זה המין מן הלימוד באומת ישראל אשר היו הנביאים מלמדים בו לתלמידיהם ובאותו הלימוד היו משיגים ועולים למדרגת הנבואה ולפי שהיה משיג באותו הלימוד היה משיג יותר באותו המין מן החכמה ובשאר החכמות הנבואיות והראיה בזה שאמר דניאל ובינה לו את המראה ואמר ומבין חידות, ואע״פ שבאו מענין הבינה והתבונה בענינים שאינם בזאת המדרגה כמו שבא בשם חכמה ג״כ שיתוף לענינים שאינה חכמה כלל אלא פעולה מן הפעולות לבד, וכן באמרו ומשכילים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני מדע, באר כי הבינה ההיא כלו שבו יושג בחכמה ובמדע מה שלא יושג בזולתה מן הכלים ושהבינה היא כחכמת ההגיון שהיא חכמה שבה יושגו כל חלקי החכמות, ואינו רחוק שהבינה בעצמה היא מלאכת ההגיון בעבור שהיא מאזני הדעת לדעת בין האמת והשקר בכל הלמודים ובו יבחנו כל מיני החכמות הטבעיות והאלוהיות, ולא לחנם כפל שלמה זכרון הבינה באלו הפסוקים כי אחר שאמר קנה חכמה קנה בינה אמר בפעם שנית בפסוק זה ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה ואמר למעלה מזה ג״כ כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך כי לא התמיד לזכרה כל כך אלא להעיר אותך כי היא עיקר הלימודים, והראיה כי הבינה והתבונה הם כלים לחכמה הוא אמרו למעלה ואדם יפיק תבונה כי יפיק ענינו הוא מה שיוציא מלבו מענין ההתבוננות על דבר מן הדברים או על ענין מן הענינים, כי אין הבינה או התבונה חכמה כאחת משבע חכמות אבל בבינה יושגו כל מיני החכמות, ואמנם ראשית חכמה נוכל לפרש בו מה שפירשנו ביראת ה' ראשית דעת ויהיה ראשית חכמה המובחר שבחכמה ויהיה כי כשתרצה לקנות החכמה תקנה ראשיתה כלומר המובחר שבה והיא הבינה כמו שפירשנו או יהיה ראשית חכמה התחלתה כלומר שבתחלת היותך קונה החכמה תהיה קונה עמה הבינה שהיא שורש החכמה ואחר כן אמר על החכמה ועל הבינה.