אור ברסלב
אמרי דוד סימן ריז

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן ריז

סימן רטז

ב"ה יום ד' לסדר שמות כ' טבת תרצ״ג סטניסלאב. כבוד אהובי ידידי ה"ה הרב הה"ג חריף ובקי משנתו רב ונקי כש"ת מו"ה דוב בערל הלוי נ"י קיממעל ראבד"ק קנינעניטש יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני ושמחתי בהקשיבי משלומו הטוב, וע"ד השאלה הנני להשיבהו וזו תוארה. מזוזה כשרה שנמצא בה סדק מעבר לעבר בין שיטה ג' לבין שיטה ד' מתחילת השיטה והסדק ארוך קרוב לשלשה תיבות והתיבות שלמים ויפים וכו' והביא דברי הטור והקסה"ס:

ואמרתי אסורה נא להתחקות על שרשי דין זה ומקור מקומו טהור במנחות (ל"א:) אמר ר"ז אר"ח אמר רב קרע הבא בשני שיטין יתפור בשלש אל יתפור ערש"י דמיירי בגליון של ס"ת ומסיק משמי' דרבא באפיצין היינו בחדתי יתפור ובעי בין דף לדף ובין שיטה לשיטה ומסיק בתיקו וכן הובא זה בש"ע יו"ד סימן ר"פ בשלש יתפור אבל לא יותר ריב"ש ונקה"כ הביא דריב"ש חזר בו והכשיר אפילו ביותר משלש יתפור ולא נדע כמה מותר ובה"ג רע"א ז"ל מביא אפילו בתוך ד' אבל יותר לא ע"ש ותרתי בלבי להבין דברי חכמים וחידותם דרב אמר שתים יתפור שלש לא יתפור ובחדתי אפילו שלש יתפור ולא יותר וי"א אפילו תוך ד' יתפור ומצינו בחולין (קכ"ג.) ומייתי לה הטו"ז יו"ד סי' רע"ח טלית שהתחיל בה לקורעה כיון שנקרע רובה שוב אינה חיבור ע"כ מוכח דבפחות מרוב הוי חיבור ומ"ש הכא דאפילו שלש הוי קרע ופסול או יתפור וע' זבחים (צ"ד:) ונראה דטעמא דהכא משום זה א' ואנוהו כשבת (קל"ג:) התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה וכו' ס"ת נאה וכתוב בו לשמו וכו' ע"ש ומש"ה כשנקרע שלש אין זה נאה כיון דיש בו קר ומנין נדע שיעור הקרע דאמרינן במו"ק (כ"ו:) ת"ר תחילת קריעה טפח דברי ר"מ אין אחיזה פחות מטפח ע' תוס' ומו"ק (כ"ב:) וחולין (קכ"ג) ר' יהודה אומר תחילת קריעה שלש אצבעות ושם ר' יוסי כר"מ וע' יו"ד סימן רע"ג דבין שיטה לשיטה שיעור שיטה:

ולכן אם נקרע עד ג' שיטין בלא הקלף דלמטה או מלמעלה יש שיעור ג' אצבעות ונקרא קרע לר' יהודה ומש"ה אמר רב בס"ת שתים יתפור דעוד לא הוי קרע כלל שלש לא יתפור דזה הוי קרע לר' יהודה דיש שם ג' אצבעות ואין זה ואנוהו ומש"ה לא יתפור דגם אחר התפירה יהי' ניכר הקרע בס"ת עתיקא רק בחדתא הקילו דיוכל להיות דלא יהי' ניכר הקרע ועוד דשמא כר"מ וכר' יוסי דלא נקרא קרע עד טפח ואתי שפיר מה שהביאו הנקה"כ ורע"א והוסיפו דאם נקרע תוך ד' שיטין אף שהקרע יותר מג' אצבעות כיון דלא הגיע הקרע עד טפח ולר"מ ולר' יוסי עוד לא נקרא קרע התירו ג"כ לתפור בחדתי:

והנה אתא ר"י ב"א ובעי בין דף לדף ובין שיטה לשיטה דזה קילא מקרע הבא בשיטין ואפשר לעולם יתפור או דינו נמי כנ"ל ועמד בתיקו וידוע כי תיקו ספק היא עש"ך יו"ד סימן ק"ד וטו"ז יו"ד סימן רי"ח וב"ש אה"ע סי' י"ז ס"ק מ"ו וער"ן נדרים (ז' מ"ז:) מזה ובכ"ד בש"ע ומטעם ואנוהו הוי רק דרבנן וספק דרבנן והוי מסתברא לקולא אולם הטור החמיר בזה לדונו כמו דיני' דרב ומצינו הרבה פעמים ספק דרבנן להחמיר ע' ש"ך יו"ד סוף ק"י הל' ס"ס ס"ק ל"ו ובכ"ד ואף ממחבר ר"פ מוכח להקל מ"מ הש"ך הביא דעת הטור להחמיר והיינו לדידן בין השיטין בג' תיבות היא כמו תוך ג' שיטין ושרי לתפור אפילו לדעת הטור והבן ועד כאן דברנו בס"ת:

ואולם שאלתינו היא במזוזה ויש לעיין אי גם במזוזה הדין כמו בס"ת ובגמרא אמרינן סוכה נאה לולב נאה ס"ת נאה אבל מזוזה נאה לא אמרו, ונראה דבתוס' מנחות (ל"ב:) ד"ה הא וכו' כ' ר"ת דס"ת בעי שרטוט משום דזה א' ואנוהו אבל בתפילין דמכוסין דבעור לא בעי שרטוט דלא שייך בהו נוה ע"כ מוכח דמזוזה בעי שרטוט הללמ"מ שייך בהו ג"כ נוי (וכבר דברנו מדברי תוס' במק"א) ושם בתוס' כ' וקצת תימא דבסמוך ילפינן מזוזה מס"ת בג"ש כתיבה כתיבה לענין כתיבת אגרת ואמאי לא ילפינן מינה ס"ת ממזוזה לענין שרטוט ע"כ, ונראה דאמרינן שבת (קל"ב.) דאין דנין ק"ו מהלכה וכ' רש"י כל י"ג מדות לא ניתנו לדרוש מתורה שבע"פ ע"ש ואמרינן כאן שרטוט מזוזה הללמ"מ ולא הי' יכול ללמוד מגז"ש לענין שרטוט וגז"ש היא מי"ג מדות ולא ניתנה תורה שבע"פ לדרוש בי"ג מדות אך מתוס' קידושין (י"ז.) ד"ה ונילוף הק' איך נילוף גז"ש מראי' ראי' גופה מנ"ל דבכל שהו ותי' שהוא הללמ"מ ע"כ מוכח דס"ל דגז"ש למדין מהללמ"מ לא כרש"י להכי שפיר קשי' להו וכבר דברנו במק"א, תבנא לדיננא כי לפי מה שהוכחנו יוכלו לדבק מטלית במזוזה מעבר השני במקום הסדק והמזוזה תשאר בכשרותה אפילו לדעת הטור:

ובזה הנני לציין מה שכתבתי עה"ג יו"ד סימן רפ"ט סעיף א' בא לקבעה יניחנה בשפופרת וכ' פ"ת בשם הגר"א לא יכרוך המזוזה בקלף וכו' שלא יהא חוצץ בין המזוזה למזוזת הבית וצ"ע מב"מ (ק"ב.) בגובתא דקניא וע"ש בתוס' שלא תכלה מלחלוחית הכותל ע"כ וא"כ יש הפסק בין המזוזה למזוזת הבית גובתא דקניא וכן השפופרת ג"כ מפסיק ואני למדתי טעמו של הגר"א זצ"ל ממג"א או"ח ס"ס קל"א הביא מכלים דקרקע אינו חוצץ וכן נסרים ויריעות מחוברות בקרקע ע"י יתידות הרי הן כקרקע ורק עשבים תלושים חוצצים ואם נותן המזוזה בשפופרת ומחבר השפופרת ביתידות במזוזת הבית חשוב השפופרת עצמו כמזוזת הבית והמזוזה מונחת עלי' אבל אם כורך קלף על המזוזה ונותנה בשפופרת והקלף תלוש כמו המזוזה הרי מפסיק הקלף בין המזוזה לשפופרת שהיא מזוזת הבית ושם בגובתא דקניא מיירי שהי' מחובר ביתידות למזוזת הבית:

ובזה הנני ידידו הדו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה