אור ברסלב
אמרי דוד סימן ריג

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן ריג

סימן ריב

ב"ה ה' לסדר כי ברוך הוא י"ב תמוז תרצ"ג סטניסלאב:

כבוד אהובי ידידי ה"ה הרה"ג חריף ובקי מושלם במעלות כש"ת מוה"ר חיים יוסף איילענבערג נ"י ראבד"ק זלאטשוב יע"א:

נעימות ימינו הגיעני ע"ד המנהג ששני שובי"ם הולכים לבית המטבחיים ושניהם יחדיו יעשו מלאכת ד' שו"ב באמונת אומן וטרם בואו שמה שינו השובי"ם את טעמם והלך פעם בפעם רק שו"ב אחד ויהי כבואו שמה נתן צו להשובי"ם להחזיר עטרה ליושנה כי שנים ילכו כימי קדם ומעתה שו"ב א' עומד על דעתו ועודנו מחזיק במנהגו וילך לבדו ותבענה שפתיו שילך עמו ת"ח ויש לו הורמנא ע"כ וכבר הביא מאחרונים שהחזיקו במעוז התקנה ואמרתי להבין טעם התקנה:

ונראה דאמרינן ביומא (ב'.) ומהקינין לו כהן אחר תחתיו וכו' ושם (ב':) אירע בו פסול ומינו אחר וכו' ראשון חוזר לעבודתו שני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי ר"מ רי"א ראשין חוזר לעבודתו שני אינו ראוי וכו' ואמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי והק' תוד"ה הלכה תימא הלכתא למשיחא ותי' דנפ"מ גם בזה"ז לפרנס הממונה וכו' ועבר מחמת אונם כשיעבור האונס חוזר לשררתו ע"כ והק' מג"א ס"ס קנ"ג דדבריהם צ"ע אמאי הוצרך למיפסק כר"י הא ר"מ נמי מודה בזה דראשון חוזר לעבודתו:

וכן הביא דכן הקשה מהרש"א ע"ש תירוצו ול"נ לתרץ דתוס' בע"ז (י"ח:) ד"ה מאי כ' במקום שמזבלין מ"ב דהא ודאי במקום שמזבלין פליגי דאי לא פליגי במקום שמזבלין לא הי' להם להזכיר אלא מה שהוסיפו על ר"מ וכו' ע"ש (ע' סנהדרין (ק"ז:) ד"ה אלו ואלו וכו' וקצ"ע) וכאן אמר ר"מ ראשון חוזר לעבודתו הול"ל לר' יוסי רק שני אינו ראוי וכו' אלא ודאי גם ארישא פליגי על ר"מ ובמאי פליגי דידוע תנא בתרא לטפויי קאתי והובא בתוס' בכ"ד בש"ס מב"ב (צ"ג:) כל תנא בתרא לטפויי מילתא קאתי ולכן ודאי בהאי פליגי דר"מ אומר ראשון חוזר לעבודתו היינו כה"ג דוקא ועבד עברי ורוצא ע' מכות (י"ג.) דריבא בהם קראי אבל בעלמא פרנס שעבר משררתו מחמת אונס ס"ל לר"מ דאינו חוזר ור"י פליג עלי' בכל אונס ובכל פרנס חוזר וכו' ופסק ר' יוחנן הלכה כר' יוסי וכמו שכ' תוס' וכה"ג מצינו בע"ז (ז':) דשמואל א"ב ושם ברש"י והבן ושם ביומא (י"ג) כה"ג זריז הוא אי זריז למה מתקינין וכו' כיון דעבדינן לי' צרה כ"ש דמזדרז טפי הרי דטובים השנים דעי"ז הוי זריז טפי לעשות מלאכת ד' באמונה ואמרינן ביבמות (ג':) וכן סנהדרין (ז':) ר"ה כי הוה נפיק לבי דינא וכו' כי היכא דנמטין שיבא מכשורא וכן ר"א כי הוה אתי טרפתא מקמי' הוה מייתי עשרה טבחים וכו' כי היכא דלמטי' שיבא מכשורי ערש"י שאם נטעה ישתלש העונש בין כולנו ויקל מעליו ע"כ והוא כמו שאמרו סנהדרין (ע"ח א') הכהו בני אדם בעשרה מקלות ומת בין בב"א בין בזא"ז פטור וכו' ודרשו כל נפש עד דאיכא כל נפש:

ומש"ה צ"ע ממאי דאמרי' במכות (ה':) תניא אמר ר"י ב"ט אראה בנחמה אם לא הרגתי עד זומם להוציא מלבן של צדוקים וכו' א"ל שב"ש וכו' אם לא שפכת דם נקי וכו' וריב"ט הי' משתטח על קברו ע"ש, והנה בודאי דן אותו העד בסנהדרין והמה גמרו דינו להריגה ולא ר' יהודה ב"ט לבדו הרגו וא"כ אמאי ציער נפשו יותר משאר סנהדרין ולא הי' מגיע לו מזה הדין רק שיבא מכשורא, ונראה דיש להבין איך באו ריב"ט וסנהדרין לטעות בזה והבט וראה ששמעון ב"ש א"ל שהרי אמרו חכמים וכ' רש"י מתניתין היא ומה קמ"ל רש"י בזה, והנה בסנהדרין (כ"ח.) שם אמרי' כדתניא אין העדים זוממין נהרגין וכו' ואם הוא ברייתא לא תקשי על ריב"ט דברייתא לא שמיע לי' ויוכל גם לחלוק על ברייתא ע' גיטין (מ"ה.) ולכן פירש"י זה הברייתא הוא משנה מפורשת ע"ש:

ואכתי קשיא אמאי לא א"ל שב"ש משנה שלימה שנינו וטועה בדבר משנה אתה וי"ל כי במשנה בלשון יחיד ר"ש אומר מה שנים אין נהרגין וכו' ויוכל להיות כי גם בימי ר"י ב"ט נשנה המשנה בלשון יחיד וסבר ר"י ב"ט כי רבים חולקים על אותה משנה וס"ל אפילו עד זומם אחד נהרג ולהכי א"ל שב"ש שהרי אמרו חכמים היינו כ"ע ס"ל הכי וגם המשנה היא מרבים נשנה ור"ש מקיש רק שלשה לשנים ושנים פשיטא דמוכרחין להיות שניהם זוממין, ובזה נבין במה טעה ר"י ב"ט דבלשון יחיד הי' שונה המשנה וסבר דרבים פליגי עלי' והלכה כרבים וכן שנה ר"י ב"ט לתלמידיו וידוע מסנהדרין (ל"ו.) אמר רב שונה אדם לתלמידיו (כר"כ וכר"א) ודן עמו בדיני נפשות ערש"י ועי"ז שנה ר"י ב"ט לסנהדרין משנה זו בלשון יחיד והסכימו עמו להרוג עד זומם ובא שב"ש והודיעו שטעה שרבים הם ולהכי הי' מתאונן ריב"ט שהוא לבדו הרג אותו ע"ז והי' משתטח על קברו והבן:

ומצינו בחולין (מ"ח: מ"ט.) דאפילו בת"ח נשאלה לפני שני גדולי הדור ע"ש שדרוה לקמי' דר"א והדר שדרוה לקמי' דר"י נפחא ושם הונא מר ברי' דר"א ור"א ע"ש, הרי מכל שהבאנו מוכח דבענין שאלות הבשר הקפידו דיהי' רבים ועכ"פ שנים, ולכן מה טוב ומה נעים דילכו שני שובי"ם לבית המטבחיים ותקנה גדולה היא, ואמרינן (י"ז:) מנין לבדיקת סכין לחכם וכו' וכן בעירובין איזדהרו רבנן למחוי סכינא קמי' חכם וכל זה כדי שלא יהי' מחזי כמורה הלכה לפני רבו והאידנא מחלו חכמים על כבודם כיו"ד סימן י"ח מ"מ טוב וישר לקיים גם את זה ואמרו באבות פ״ד יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך ולכן אם ילכו שני שובי"ם חברים וכ"א מראה לחברו סכינו ומתייעץ עמו בשאלה וע"ז אמרו כבוד תברך כמורא רבך ומקיים מאמרם ז"ל דמראה סכינו לחכם ואינו מורה הלכה לפני רבו אבל במה שילך עמו ת"ח שיש לו הורמנא לא יצא ידי חובתו כלל היכא שיש שובי"ם בעיר:

ובזה אסיים ודו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה