אור ברסלב
אמרי דוד סימן ריב

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן ריב

סימן ריא

ב"ה א' לסדר כי ברוך הוא ח' תמוז תרצ"ג סטניסלאב. כבוד אהובי ידידי הרה"ג חריף ובקי דובר בשפה ברורה מתחקה לעשות כתורה מושלם במעלות ובמדות כש"ת מו"ה אברהם נ"י ווינער אבד"ק יאזלאוויץ תע"א.

נועם מכתבו הגיעני וע"ד השאלה בא"י יש לו כרם ויעש ענבים למכביר ורצונו לעשות יין כשר כדת של תוה"ק וכת"ה נ"י הביא דברי הנובי"ת יו"ד סימן ע"א הובא פ"ת יו"ד ס"ס קל"א על המחבר ס"ב והיא תוס' ע"ז (ס"א.) כתב עפ"ד, רוב הפוסקים כמעט כולם לא די אף חבת"ח ואח"כ, הביא חת"ס יו"ד סי' קנ"ה ד"ה הנה וכו' נהיגין באינגארן דסגי בחבת"ח ולא העתיק יפה דשם דן החת"ס לענין אם דראן גאב עד שלא פסק אי נקרא שותף ע"ז כתב כ' כך דרכם ומנהגם במדינה זו (ר"ל בכה"ג גם כן הוא שותף) וכו' ע"ש וממילא דנפל היסוד אזיל הבנין אשר הביא:

והנה אמרתי להבין דעת קדושים דברי התוס' ע"ז (ס"א.) ד"ה המטהר כ' בשם ר"ת בסוף עכו"ם קונים מישראל יין בזול ומוליכין למקום היוקר חבת"ח ורצה לאסרו ואח"כ מצא טעם להתיר וכו' אבל הכא כיון שטורח כ"כ שלוקח אותו מישראל וכו' אין לירא שייזיף פן יפסיד טרחו ע"כ ידוע כי כל דברי ר"ת כגחלי אש ולא נדע אמאי תמך יתידותיו להתיר ויש לומר דמצינו בע"ז (כ"ג.) דמשני על המשנה כתובות (כ"ז ע"ב) האשה שנחבשה בידי עכו"ם מ"י ממון מותרה לבעלה ערש"י וכו' מסקי והכא היינו טעמא דמתיירא מפני הפסד ממונו עתו"ס ד"ה ותי' ועי"ל הרי דאף דיצרו תוקפו מכ"מ חייש להפסד ממונו וע' ע"ז (ע'.) נהי דתקיף להו יצרי' דעבירה יצרי' דיין נסך לא תקיף וע"ש (ע"א.) לנסך אין פנאי לבעול יש פנאי א"כ אם הקלנו ביצרי' דעבירה כ"ש ביצרי' דיין נסך ונימא דמתירא מפני הפסד ממונו ע' תוס' ע"ז (נ"ז:) ד"ה לאפוקי, כתב אתה שבטל איסור שאין יודעין בטיב עכו"ם ושם (י"ב ע"א) ד"ה ושרי כ' פיר"י שדי בשר כחושה ושקיל בשר שמינה כדי להרוויח אבל בחנם וכלא חיישינן ע"ש וטירחא מכל אדם הוא גדול כמו בגיטין (ל"ה.) בהאי הנאה דקא טרחי' קמי יתמי אתיא לאורויי התירא חולין (ו' ב') מורי וכו' ואנא אכיל קרירי תוס' ואני טרחתי בשבילו פסחים (קי"ג ע"א) טרחי בה בשמעתא קידושין (מ"ה:) רבא אמר חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה:

וכן אמרי' כתובות (י' ע"א) ועוד אמרינן בעירובין (ע"ה ע"ב) סתם נכרי אי איתא דאוקר מיפעי פעי ובערכין (ו'.) דעכו"ם היא דפעי ובע"ז (ל"א:) כיון דכ"ע אפכו מירתת אמר השתא אי חזי לי מפסדי לי ערש"י וע"ז (ע'.) בתוס' דבמקום מעבר לרבים וכו' דמירתת אפילו העוברים הם עכו"ם ג"כ ירא מהם והיינו כיון דטרח לקנות ומוליך למקום אחר ומודיע לעוברים ושבים כי קנה יין כשר לישראל ויש שם בחביתין חב"ח מש"ה סמך ר"ת והתירו בשתיי' דגדולה חזקה ולא תקשה מיבמות (קכ"ב.) נכרי שהי' מוכר פירות בשוק ואמר של ערלה הם של עזיקה הם וכו' לא אמר כלום עש"ך יו"ד סימן קכ"ז דאין נאמן כלל לא להקל ולא להחמיר אף עפ"י דגם כאן טרח העכו"ם אבל לא דמי דיין יש לו ב' חותמות חב"ח וחזקה אין אדם טורח וכו' ואין צריכין להגדתו של עכו"ם משא"כ בעכו"ם הביא פירות ובידו המה להחליפם ולמוכרם ואנו צריכין לשאלו מאיזה מקום הם אין לסמוך כלל עליו אף שטרח בהם להביאם, וגדולה מזי ראינו כי היין שעושה העכו"ם מכרמו אף כי הוציא הוצאות לא התירו אפילו בחב"ח אך הניבי"ת כתב כיון שהוציא הוצאות אפיל יין מכרמו רוצה להתיר ומסתפי להתיר רק בדיעבד ע"ש כי לר"ת העיקר הטירחא והבן:

ולענין שותפות ישראל עם עכו"ם ביין הביא ש"ך יו"ד בסי' קל"א ס"ק א' בשם הרשב"א דאם יש לישראל חלק ביין הוי לי' כיינו של ישראל דנכרי מירתת ולא נגע ושרי בחב"ח ובמפתח וחותם יהוסיף ש"ך שם בס"ק ט"ו ומשמע לי דאפילו הי' היין מונח בביתו של עכו"ם שותפו שרי מטעמא דכתב הרשב"א דמירתת ליגע ע"כ וטעמא רבה איכא כיון דיש לישראל שם בכל חביות חלק יין אותו החלק הוא של ישראל ודאי ועכו"ם ירא ליגע בו כמו שהיה של ישראל כולי דיודע אם יגע בו יאסר חלק ישראל ויהי' צריך לשלם לו היזקו ואמרינן בחולין (קל"ג:) סתם כותי מיפעי פעי וידוע לכל שישראל שותף באיתו היין ומירתת טפי ליגע ואפילו בעיר שכולו עכו"ם ומשנה ע"ז (ס"א.) מסייע לרשב"א המטהר יינו של עכו"ם ומשמע דכולו שלו ושם אבל אם ירצה ישראל להוציאו וכו' עד שיתן לו מעותיו (משמע כל מעותיו) זה הי' מעשה בבית שאן ואסרו ע"כ ונראה דקמ"ל אעפ"י דאמרי' חולין (י"ג:) נכרי' בחוץ לארץ לאו עובדי ע"ז הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן ובחולין (י':) והתיר רבי ע"י ר"מ את בית שאן דחו"ל הוא והו"א גם בזמן המשנה יהי' קולא לבית שאן משום דחו"ל לכן אשמעינן המשנה דאז לא הי' קולא לעכו"ם שבחו"ל ואסרו אפי' בהנאה מ"מ לא אדע לדון דכמה יהי' לישראל חלק ביין ויהי' נקרא שותף, ובע"ז (כ"ב) ישראל ונכרי שקיבלו שדה בשותפות ע"כ מוכח דהי' לכ"א מחצה ע"ש הנהו שתילי דערלה הוה וכן מוכח בקידושין (י"ז:) בד"א שירשו אבל נשתתפו אסור ומגילה (כ"ח.) תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי כותי, ובנדה (ל"א.) שלשה שותפין יש באדם וביצה (כ"ז:) הריני עמך למחצה לשליש ולרביע ע"כ הרי דאם יש לו חלק רביעי ג"כ נקרא שותף וכן בחו"מ סימן קע"א ס"ג רמ"א הי' ד' שותפין ביחד ומסתברא דשותף יוכל לקרוא אפי' אחד ממאה אבל לא מצינו הכא מבואר בפירוש כמה יהי' שותף רק ביו"ד סימן ש"נ מח' אפי' הי' שותף אחד מאלף וגם בכאן בש"ך קל"א ס"ק א' כ' אם הרע לו מקצת משמע אפי' חלק קטן מאד וכן בחת"ס יו"ד סימן קכ"ה כ' שיש לישראל שום שותפות משמע ג"כ אפי' חלק קטן ול"נ דיהי' חלקו עכ"פ דבר הנראה לעין שיש לו חלק כדרך בני אדם העושים שותפות ונקראים שותפים והבן:

ומה שהביא כת"ה נ"י משבועות (כ"ה:) ד"ה מי תוס' לענין שבועה בשבת אינו ענין למש"כ ויש להביא מנדרים (ע"ו:) נדרה בלילי שבת ובשבת קנ"ז ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת רש"י ונשאלין לחכם שהן כגון שנדר שלא לאכול היום ע"ש ואולם אנו הי' דנין על שבועה אחרת אי מותר לכתחילה להשביע וע"ש בתשובה והבן:

ואסיים ודו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה