אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן ריא
ב"ה ב' לסדר תצא ח' אלול תרפ"ג לפ"ק סטניסלאב.
ברכת כוח"ט לכבוד הרבנים המאורים הגדולים חריפים ושנונים כש"מ שמואל מאיר האלענדער נ"י ולמשנהו מו"ה יעקב הכהן נ"י דיינים יושבי על מדין בק"ק טשערנאוויץ יע"א:
יקרת מכתבם הגיעני נכון מועדו ואחרתי עד עתה להשיבם דבר לאשר כי כבר ערכתי מילין על שאלתכם הראשונה להרב הה"ג מו"ה אלטר שפירא נ"י אבד"ק וויקנא וכעת בשם ולכן פנו לכם אליו ומשם תדרשנו, ועל אחרון אני בא אם מותר לתת עטרה מהטלית לקחת אותה משם לתפור אותה על הקיטל, וכבר ראו עיניהם כל יקר הטו"ז או"ח סי' כ"א:
והנה מצינו באו"ח סי' קנ"ד ס"ח הארון והשלחן וכו' ונהגו להנות בכמה הנאות מדברי קדושה וכו' דלב ב"ד מתנה עליהם ואע"ג דלא התנה כהתנה דמי וכן כ' טו"ז לעיל סי' מ"ב ס"ק א', וכה"ג מצינו ביו"ד סי' קס"ח ס"ט ברמ"א סי"ח, ושם סי' קע"ז רמ"א ס"ה ע"ש, וע' תוס' מעילה (י"ד.) ד"ה בונין כ' בנדבת ציבור שייך לב ב"ד מתנה עליהם אבל בנדבת יחיד לא שייך לומר לב ב"ד מתנה עליהם, ובזה נבין מג"א בסי' הנ"ל ס״ק ט"ו ביחיד המתנדב מתנה הוא עפ"י דין כי יהי' רשאין להשתמש בו ואם גזברים קונין ראוי שיתנו, ע"כ בעל נדבת יחיד לא נוכל לומר לב ב"ד כתוס' ואפ"ה בעטרות לס"ת לא מהני סתם לב ב"ד וכו' אלא א"כ התנה בהדיא ע"ש מג"א, אבל הטו"ז באו"ח ס"ס תק"ס מוכח דגם בזה מותר דהוי מצוה ולא הוי התנה בפירוש ומותר להשתמש עבור הכלות, וצ"ע על הטו"ז שלא הביא מלעיל קנ"ד ואפשר עטרות ס"ת חמורים טפי, ומ"מ בעיקר הדין לענין עטרה מהטלית לתת על הקיטל נ"ל שמותר כמו סכך סוכה לאחר החג והובא בטו"ז סי' כ"א ולא הוי הורדה שגם בו מתפללים בר"ה ויוהכ"פ ועל הסדר בחה"פ:
ב) ובדבר השאלה אודות השפיריט ברזל כאשר מבואר בהשאלה ציורו, הנה קשה להתיר לכתחילה להעמיד בו קדרות מגולין בשר וחלב מפני הזיעה וכבר עיניכם ראו כל יקר הפוסקים המדברים בזה אך לא הביאו דברי הד"מ ביו"ד ס"ם צ"ב והמג"א סחנ"א, אך הביאו משם דברי הפמ"ג, בין כך להתיר לכתחילה לבשל בו קשה מאד מפני הזיעה העולה ואם בדיעבד נתירו אבל לא בכל פעם לכתחילה עתו"ס כתובות (כ"ח:) ד"ה בית:
ודרך אגב אמרתי לציין לו מה שהערתי בפסחים (ע"ו:) שם איתא בשר שמן שצלאו עם בשר נבילה כחוש רב אמר אסור מפטמי אהדדי, והקושיא ידוע מנ"ל מטעם ריחא מילתא הוא דילמא משום דרב סבר מב"מ במשהו, וכ' תוס' בע"ז (ס"ו:) דהיכא דבמשהו כגון בפסח ואפי' בתנור גדול דליכא ריחא, ונראה לפי"מ דכ' ש"ך יו"ד סי' צ"ח סק"א דחלב ובשר הוי מין בשאינו מינו ורש"י כ' כאן דעיקר האיסור באה מן השומן וא"כ ע"כ הוי מטעם דס"ל לרב ריחא מילתא, אך צ"ע מרש"י פסחים (ל') ד"ה אמר כ' דחלב שנפל בקדירה אוסר במשהו מוכח דס"ל דהוי מב"מ, אך י"ל דמיירי שנפל לקדירה שיש בה בשר שומן והבן, ושם בתוד"ה מאי הק' לרש"י לוי לא שרי לכתחילה ואין צולין פסחים מיירי לכתחילה ובזה גם לוי מודה, ונראה לפי"מ דכתבו התוס' לעיל (ע"ג:) ד"ה כבולעו כ' גבי כבולעו כך פולטו לא שריא התם אלא בדיעבד וגבי פסח אפי' לכתחילה לא רצו להחמיר וכו', וכה"ג כתבו התוס' ביצה (ח'.) ד"ה ואינו כ' משום שמחת יו"ט מותר אפילו לכתחילה והבן:
ובזה הנני ידידם הדו"ש באהבה: