אור ברסלב
אמרי דוד סימן רטו

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן רטו

סימן ריד

ב״ה יום ה' משפטים ז"ך שבט תרצ"ג לפ"ק סטניסלאב. אהובי ידידי ה"ה הרב הה"ג חריף ובקי כש"ת מוה״ר אלטר נ"י שפירא לפנים אבד"ק וויקנא וכעת בק"ק טשערנאוויטן יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני נכון מועדו ואני טרידנא טובא ואין עת וגם היום נקיטנא ידי בקצרה. ע"ד הגט הבא ממקום רחוק ע"י שלוחים וכ' שם האשה פעסיא רחל והיא היתה נקראת בהיותה ברוסיא בשמות אלו וזה שנים רבות קבעה דירתה בקהלתו והחזיקה שמה פאליא וכן חתמה ופעסיא רחל נשתקעה לגמרי, הנה לא אדע להשיב מילין ומה נעשה לאחותינו ולו היתה יכולת לילך ולשוב אל ארץ מולדתה ושם בית אבי' והמה יקראוה פעסיא רחל הי' מקום להכשיר הגט או אם יש מעטריקעל געבירטשיין ויש לה חנות פתוחה ועל הטבלה (השילד) כתוב שם פעסיא רחל הי' ג"כ מועיל להכשיר הגט או יש לה מכתבים מרוסיא מבית אבי' ומקרובי' דשם וכותבין לה פעסיא רחל הי' ג"כ מקום להכשיר הגט אבל עתה שלש אלה לא יעשה לה בודאי הוי שם הנשתקע וידוע דשם הנשתקע פסול וכבר כתבנו מזה במק"א ונשתקע היינו כמו בע"ז (ז'.) נשתקע הדבר ולא נאמר רש"י לא יצא דבר זה מפי אדם לעולם ובע"ז (נ"ז.) עד שתשקע שם עכו"ם מפיהם היינו שלא יהי' זוכרו כלל ולא ישמע על פיו זה פירוש נשתקע וע' קידושין (ע"ה.) עד שישתקע שם עכו"ם מפיו והיא מי"א וזה ר' נתן כסוף הוריות וב"ק (נ"ג) ר' נתן דיינא ונחית לעומקא דדינא ובכתובות (מ"ג.) שמואל איקרי שקוד ערש"י דשוקד לומר כהלכתא וכו' וכן אמר מורה הוראה ע"ש (ע"ט.) ולכן אמר שמואל בע"ז עד שישתקע כר"נ והבן:

ומש"כ כת"ה נ"י ע"ד השאלה שהי' צריך לכתוב שם הוי וטעה וכתב יהי' ויודע שקידש השם אי רשאי לעשות מיו"ד שני' וי"ו אך יהי' השם נכתב שלא כסדרן וכבודו ראה באחרונים מזה וכבר גם אנכי חזון הרביתי ועתה הנני להוסיף דאמרינן בשבועות (כ':) זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע ובמכות (כ"ד.) אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו רש"י אחת דיבר אלקים ושתים זו שמעתי מכילתא ע"כ ובודאי כשאמר הקב"ה אנכי ד' אלקיך לא הי' קדימה ואיחור בשם יו"ד ק"ה וי"ו ק"ה לכן הסברא נותנת דגם בכתיבה לא יעכב כסדרן כיון דשמיעה מאת הקב"ה לא הי' שום קדימה ואיחור ק"ו מן זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו וכו' ובמנחות (כ"ט:) דרש ר"י בר"א אלו שני עולמות שברא הקב"ה אחד בה' ואחד ביו"ד וכו' העוה"ז בה', (והיא קודם בזמן וע' מהרש"א) והעוה"ב ביו"ד ערש"י הטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן טיפין נעשים מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כ' בס' יצירה ע"כ הרי לפי סדר הבריאה הה' מהוי' עשה פעולתו בראשונה ואח"כ יו"ד מהשם והי"ל להקדים הה' קודם היו"ד א"ו דאין כאן סדר וקדימה וכשר ויפה שם הקדוש אפילו שלא כסדרן ואמרינן בסוכה (מ"ה.) ר' יהודה אומר אני והו הושיעה נא ערש"י אני והו המה מע"ב שמות מויסע ויבוא ויט בפרשה בשלח ולפי הסדר והו הוא ראשון אני אחרון וכן לדברי תוס' והו בירמי' ואני ביחזקאל וב"ב (י"ב:) ירמי' קודם ליחזקאל ואפ"ה אמרינן אני קודם ואח"כ והו שלא כסדרן, ובאבות פ"ה בעשרה מאמרות נברא העולם ובר"ה (ל"ב.) ויאמר ויאמר תשעה הוי בראשית נמי מאמר היא וברכות (נ"ה.) אמרינן א"ר יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ רש"י ע"י צירופן ובס' יצירה תנו להו וכן בסנהדרין (ס"ה:) אי בעו צדיקי ברו עלמא רבא ברא גברא ערש"י ע"י צירופי שמות ע"כ הרי מוכח דשמות אין מוקדם ומאוחר בהם ומצרפם מאחרונים לראשונים הה"ד בכתב שלא כסדרן אחד מז' שמות שפיר דמי כמו השמות שכתבן כסדרן:

והנה בע"ז (י"ז:) אמרי' על רחב"ת לשריפה שהי' הוגה את השם באותיותיו עתוד"ה הוגה כ' שהי' הוגה בפירוש אותיות של שם המיוחד וכו' כפסחים (נ'.) ע"ש ופריך הש"ס והיכי עביד הכי והתנן אלו שאין להם חלק לעוה"ב וכו' אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו ע"כ ועדיין צריכין אנו להבין קושית הש"ס בהקדם מאמרם ז"ל סנהדרין (ק"א:) וכו' תנא בגבולין ובלשון עגה ערש"י בגבולין חוץ למקדש אין להוגה ד' באותיותיו ולהכי מקשה הש"ס על רחב"ת דכבר ביהמ״ק חרב בימיו והיאך הזכיר השם בגבולין:

וצ"ע מאי מקשה ש"ס על רחב"ת על מה דהזכיר השם והוגה וכו' הא איתא בתענית (ט"ו:) במשנה מעשה בימי ר"ח ורחב"ת וכו' תקעו הכהנים תקעו וכו' כשבא הדבר לפני חכמים אמרו לא הי' נוהגים כן אלא בשער המזרח והרה"ב בלבד וכן מצינו האי לישנא בר"ה (כ"ז.) בחצוצרות ושופר אצל ר"ח ורחב"ת מזה מוכח דהי' מחזיקים כאלו בית המדרש שלהם היא כביהמ"ק ומש"ה החזיקו מנהג ביהמ"ק וא"כ גם לענין הוגה את השם באותיותיו ג"כ עשה כן כמו בביהמ"ק כי הי' מחזיק עצמו בעומד בבי מדרשו כעומד בביהמ"ק ורשאי להוגה את השם וכו' ונראה בסוטה (ל"ח.) למדו מקרא כה תברכו בבית הבחירה בשם המיוחד אבל לא בגבולין וביומא (ל"ט:) משמת שמעון הצדיק ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם ואסבר לן תוס' סוטה (ל"ח.) ד"ה הרי הטעם בזה ולכן כיון דגם בביהמ"ק אחרי מות שמעון הצדיק לא הי' מברכים בשם המיוחד אף כי ביוה"כ הזכירו כה"ג עשר פעמים כשם (ל"ט:) וע' קידושין (ע"א.) מ"מ רחב"ת לא הי' מחזיק עצמו יותר מזמן המקדש ולא הי' לו להוגה את השם באותיותיו מטעם זה:

אבל אכתי קשיא מאי מקשה הש"ס מאב"ש על רחב"ת הלא הוא תנא מתנאים הקודמים וכי לא יוכל לחלוק על אב"ש דס"ל הוגה השם אין לו חלק לעוה"ב וי"ל דהש"ס הכי מקשה חדא דא"ש ס"ל דאין לו חלק לעוה"ב ואת"ל דחולק על אב"ש אבל לא יחלוק דעכ"פ אסור להזכירו בעוה"ז כפסחים (נ'.) לא כעוה"ז עוה"ב ולא כמו שאני נכתב אני נקרא והבן:

ובזה הנני ידידו דו"ש באהבה.

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה