אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן רח
ב"ה יום ב' אמור כ"ח למב"י תרצ"ג לפ"ק סטניסלאב. כבוד ידידי מחו' הרב הה"ג חריף ובקי בחד"ת מושלם במעלות ובמדות לו עשר ידות כש"ת מו"ה ישראל נ"י גינצבורג אבד"ק זאדאווא יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני והנני עט ממהר להשיבהו דבר כאשר בקשה נפשו. ע"ד הטבח אשר פעל ועשה שבע תועבות ועודנו מחזיק בטומאתו כי מסר להרב אב"ד ומכר בשר שאינו מנוקר מחלב ודם גם מכר בשר טריפה במקום דכשרה ועוד ועוד. הנה לא אדע מה זו שאלה וספרי הש"ע יו"ד פתוחים לפניו עיו"ד ס"ס ב' מסור דינו כמומר ובש"ך דינו כמומר לכל התורה כולה, וע' בסי' קי"ט דרמ"א מחמיר ואינו נאמן על איסורין ובפרט בזה"ז והוא מן המורידין ולא מענין כע"ז (כ"ו:) ופסול לכתיבת ס"ת ותפילין ומזוזות כגיטין (מ"ה:) ובש"ע, וביו"ד בס"ס ס"ד בנמצא אחריו חלב כשעורה מעבירין אותו, וע' יו"ד סי' קי"ט במוכר דברים אסורים מעבירין אותו ומשמתין אותו עש"ך אפי' בפעם א', וע' באה"ג יו"ד סי' כ"ה מאכיל טריפות אסור להתעסק בקבורתו, וע"כ אחד מחויב הרב להעביר הקצב שלא ימכור בשר כשר ובפרט בקצב זה שיש לו עוד ארבעה פשעים, והשו"ב אסור לשחוט עבורו, ואם השו"ב בשאט נפש עובר על דעת הרב חוץ מזה שהוא נותן יד לפושעים ורבים נכשלים על ידו, עוד יש לו דין טבח שלא הראה סכינו לחכם עיו"ד סי' י"ח ופ"ת סק"ט בשם הר"א ותו לא מידי:
ומה שהעיר על הרמב"ם בהל' תו"מ פ"ג דס"ל דהנרות הי' מדליקין בין בערב בין בבוקר מדבה"י ב' י"ג א' ומקטירין לד' עולות וגו' ומנורת הזהב ונרותי' לבער בערב בערב ע"כ מוכח דהדלקה רק בערב הוי לא בבוקר ע"כ, והערה זו ראוי לעמוד עלי', ונראה דשם בכ"מ אמר כי האונקלוס לא ס"ל כרמב"ם אך כרש"י וכראב"ד דרק בערב הי' הדלקה ואמרי' (נדרים ל"ז: ומגילה ג'.) דרב אמר נחמי' ויקראו בספר תורת אלקים זה מקרא מפורש זה תרגום וכו', ממילא תרגום אונקלוס דאורייתא, וידוע דעזרא כתב ספר דבה"י עד ל"ו, כב"ב (ט"ו.) ע"ש, ממילא יהי' דברי הרמב"ם מוקשים משני קראי דאורייתא היינו מאונקלוס ודבה"י:
אך י"ל דרמב"ם מתרץ לטעמי' דידוע דר"י שם בנדרים ס"ל פיסוק טעמים דרבנן ורב ס"ל פיסוק טעמים דאורייתא ולמדה ויקראו בספר תורת הנ"ל, וידוע דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ע' ביצה (ד':) ממילא לר' יוחנן תרגום חכמים תקנוהו, ומש"ה מצינו כמה פעמים בתרגום דיסד בשיטת האי תנא, ובעבור זה אין התנא האחר מוקשה וחולק על אונקלוס דוגמא נזיר (נ"ט.) ראב"י אומר מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהי' כלי גבר על אשה וכן תרגומו לא יהי' תיקון זיין דגבר לא כת"ק שם ובנזיר (ל"ט.) כמאן מתרגמים מפורצנין ועד עיצורין כר' יוסי והובא בתוס' ע"ז (ל"ד.) ד"ה מחרצנים ובתורה דברים כ"ב י"ח לא תהי' קדשה והתרגום כרש"י לגבר עבדא דלוקין ע"ז, ורמב"ם חולק על אונקלוס ומוקי קרא ישראל הבא על פנוי' בת ישראל לוקה עב"ש אה"ע סי' ט"ז סק"ו מזה:
ועל דבה"י שנאמר בערב בערב הנה אמרו ז"ל לא ניתן דברי הימים אלא לדרוש בהם ובמגילה (י"ג.) רשב"פ כי הוי פתח בדבה"י אמר כל דבריך אחד הם (בילקוט נאמר דברי תימה הם) ואנו יודעים לדורשן ע"כ הרי דבעי דרשה והמה תמוהים, לדוגמא דבה"י ב' ד' ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים ובדה"י י"ג י"א כתיב ומערכת לחם על השלחן הטהור הרי דסותרים אהדדי בפסוק א' מוכח על הרבה שלחנות הי' לחה"פ ובפסוק אחרון מוכח דהי' רק לחם על שלחן אחד בדבה"י ד' את המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט מדבר מרבות מנורות ובדבה"י י"ג את מנורת הזהב ונרותי' מדבר ממנורה יחידית וכבר חולקים בזה תנאים מנחות (צ"ט.) אי תפיס לשון ראשון או לשון אחרון או לקיים שניהם, ושם בגמרא לא העתיקו בערב בערב וגם דברי רש"י צ"ע ד"ה על כולם פירש"י פעמים בזו ופעמים בזו ומנ"ל לפרש כן ואכ"מ, ודברי הרמב"ם אינם מוקשים כי רק ריש מילין אמר אבים גם בלולים עלו מדברותיו והי' שלא כסדרן ע"ש ודו"ק:
ומה שהעיר בזבחים (כ"ב.) תני דבי שמואל מים שאין להם שם לווי יצאו מי כיור שיש להם שם לווי ע"כ והעיר מדבה"י ב' ד' ו' ויעש כיורים עשרה וגו' את מעשה העולה ידיחו בם, ופירש"י מן מי כיור ידיחו קרבי העולה הרי דמי כיור כשרים להדחת עולה ומה יתרץ דבי שמואל על זה:
ומדי עיוני שם ראיתי במה דאיתא (כ"ב.) והתניא במים ולא ביין במים ולא במזוג רש"י שני חלקי מים ואחד יין ע"כ משמע הא יותר מב' חלקי מים הוי מים ומדיחין בה, וצ"ע בזה השיעור ביין השירוני כמשנה נדה (י"ט.) ואמ"ר בשבת (ע"ז.) דרפי טובא אבל יין אחר בעי על חד תלת הוי יין ויותר מזה יצא משם יין והוי מים ולמה פירש"י על חד ב' ומנ"ל דמיירי ביין השירוני וכבר הערתי מזבחים (צ"ו:) פירש"י שם ג"כ, ושם מיירי רבא ואפ"ה פירש כן ואפשר דסמך רש"י אמשנה דמפורש כן וגם כאן נשנה מתו"כ ותנא א"צ לפרש ונדע דמיירי רק ביין השירוני, תו קשיא לי דמסיק אלא דראויין למי כיור דאר"י משום ר' ישמעאל מי כיור מי מעיין הן וכו' וצ"ע כיון דגם תורת כהנים הכי ס"ל ע"ש ברש"י ואמרי' יומא (מ"א.) ובכ"ד סתם ספרא רש"י תו"כ ר' יהודה א"כ ר' יוחנן מדוע לא הזכיר כי גם ר' יהודה כרי"ש ס"ל דמי כיור מי מעיין, וי"ל כיון דר' יהודה הי' תלמיד ר' ישמעאל כמו"ק (כ"ג:) ר"י משום רי"ש ע"ש ומש"ה לא הביאו עם ר' ישמעאל:
אולם הא קשיא למה אין מוזכר דברי היחיד במשנה כמו שמצינו בעדיות פ"א מ"ה ולמה מזכירין דברי היחיד וכו' הה"ד דברי ר' ישמעאל הי"ל להביא במקוואות פ"א מ"ח למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבין והזיי' למצורעים ולקדש מי חטאת ולדברי רי"ש קידוש ידים ורגלים לכהנים במי כיור ולהשקאת סוטה כסוטה (ט"ו:) שגם הן טעונים מים חיים מן הכיור וצ"ע:
ואשר העיר נראה לומר דמצינו שלמה עשה כיורים עשרה מנורות עשר שלחנות עשרה והכל חוץ משל משה כמו שמפורש במנחות (צ"ח: צ"ט.) ובמנורה ושלחן של משה עיקר והה"ד בכיור של משה עיקר ממנו מקדשים ידים ורגלים והיינו לרחצה בהם אבל לא הדיחו העולה דיש לו שם לווי מי כיור ועשרה כיורים של שלמה את מעשה העולה ידיחו ר"ל כל מה שעולה לגבוה היינו עולות ממש ואימורים של כל הקרבנות שהם עולות לגבוה ומקטירים על המזבח והם אין להם שם לווי ורש"י דנקיט עולה אבל לא שלמים לישנא דקרא נקיט עולה וזבחים ובזבחים (קט"ז.) עולות אין שלמים לא שקלים פ"ז מ"ד זכרים עולות נקבות זבחי שלמים וע' קידושין (נ"ה:), זאת חזיתי להשיבהו:
ובזה הנני ידידו הדור"ש באהבה: