אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן רו
לחכם אחד.
יקרת מכתבו הגיעני ושש אנכי על אמרותיו המבשרות לי מצבא רב שלומו, ועל דבר שאלתו ב"ק (מ"א:) פסחים (כ"ב:) שמעון העמסוני וכו' כיון שהגיע אצל ד' אלקיך תירא פירש עד שבא ר״ע ודרש ולימד את ד' תירא לרבות ת"ח, וקשי' לכ"ת מדוע לא אצל ואהבת את ד' אלקיך פירש ואם דרש שם לרבות ת"ח וע"ק ע"ז הא כתיב ואהבת לרעך כמוך וכ"ש ת"ח ע"כ, ועל קו' האחרונה נ"ל אף דכ' ואהבת לרעך כמוך מ"מ אם נרבה ת"ח ומאהבת את ד' אלקיך נרויח יותר ויותר דכ' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך וידוע דרשתם עלי' ברכות (ס"א:) בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך וכן תאמר על ת"ח משא"כ מן לרעך כמוך מצינו מב"מ (ס"ב.) וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך ושם (ל':) אפס כי לא יהי' וכו' שלך קודם לשל כל אדם ועל קושיתו הראשונה כבר העירו ע"ז המהרש"א והרי"ף ז"ל כן הובא ביד דוד על פסחים ואין תחת ידי:
והנה מה שהק' על ואהבת את ד' אלקיך מה דרש בי' נוכל לתרץ בפשיטות עתו"ס ב"ק (מ"א:) ד"ה כיון ובקידושין (ל':) למד הש"ס דהוקשו כיבוד אב ואם לכבוד המקום וכן מצינו בסנהדרין (נ'.) קידושין (ל"ט:) ובחולין (קמ"ב.) רי"א אין לך כל מצוה ומצוה וכו' שמתן שכרה שאין תחיית המתים תלוי בה ומביא מכיבוד אב ואם ומשלוח הקן, וקשה לי מתוס' ב"ב (ח':) ד"ה אכפי' כ' צדקה מתן שכרה בצידה ע"ש ולא מצינו שם תחיית המתים תלוי בה ומשגרת לישנא דהש"ס מוכח דהיכא שכתובה במצוה מתן שכרה בצידה כתיב נמי תחיית המתים, גם שאלוני הא כתיב דברים ד' ושמרת את חקיו וגו' אשר ייטב לך וגומ' ולמען תאריך ימים וגומ' ועוד בכ"ד ומדוע לא הביא הש"ס מזה ובאמת דברי הגמרא קשה להבין:
אך מצינו בילקוט רצ"ח הביא מירושלמי פיאה ב' מצות קלות שבקלות הוא שלוח הקן וחמירות שבחמורות היא מצות כיבוד אב ואם גלי' שכרן ע"ש ובזה יאיר לנו נתיב להבין דבריהם ז"ל בקידושין (ל"ט:) ולא תקשה כלל דר' יעקב אמר שאם אדם עושה מצוה אחד מכל תרי"ג מצות יש לו מתן שכרה בצידה ותחיית המתים תלה בה כאלו כתוב בפירוש אצלה ולמד זאת מכיבוד אב ואם שהיא החמורה ומן שלוח הקן שהיא הקלה וראה נא גם ראה כי אצל שתיהן כתיב מתן שכר ותחיית המתים מכאן אתה למד שכל מצוה אם אתה עושה יש לך שכר זה דאם מצוה אחד שתעשה היא הקלה ראה משלוח הקן שהיא הקלה יש לה שכר זה ואם תעשה מצוה אחד חמורה ראה כי כיבוד אב ואם חמור יש לה שכר זה ומעתה סרה קו' גם מאשר שאלוני כי שם נאמר אם יקיים כל מצות והחוקים וכאן למד ר"י אפילו רק מקיים מצוה אחד, דוק ותשכח:
והנה הבאתי להראות דכיבוד אב ואם היא מצוה החמורה שבחמורות וכבר הוקשו לכבוד המקום ולכן נוכל לרבות מן ואהבת את ד' אלקיך גם אב ואם ולק"מ ולא פירש שמעון העמסוני עי"ז אך בעבור זה פירש כי נמצא ג' פעמים למען תירא את ד' אלקיך דברים ו' ב', ד' אלקיך תירא ו' י"ג, יו"ד כ', וזאת קשי' לי' לשמעון עמסוני דאחד יהי' לרבות מורא רבך כמורא שמים ומה יעשה עוד עם השני פעמים את ד' תירא עד שבא ר"ע וכו' דאמרי' באבות פ"ד ר"א ב"ש אומר [והוא מתלמידי ר"ע ע' יבמות (ס"ב:)] יהי כבוד תלמידך וכו' וכבוד חבירך כמורא רבך וכן כ' רש"י בשלח כ"ו י"ז ע"ש ברש"י וזה דרש כי הרב וחבר והתלמיד הוקשו כבודם לכבוד המקום ליראה מהם וגם הרב מחשיב כבוד התלמיד כשלו לצוות אנשים לירא מפניו כמו מוראו וזה שאמר לרבות תלמידי חכמים ובתוך זה בכלל התלמיד החבר והרב, והבן:
ידידו הדו"ש באהבה: