אור ברסלב
אמרי דוד סימן קצה

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קצה

סימן קצד

בבר ליואי ח"א או"ח סי' ב' מקשה בב"ק (קי"א:) אם הניח לפניהם פטורין מלשלם אמר רמי ב"ת זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמי ערש"י דמיירי דהי' יאוש ובניו הוי כשינוי רשות ע"ש, והק' מע"ז (מ"א:) ר"י אמר הו"ל ספק וודאי ואין ספק מוציא ודאי ומקשה ש"ס חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות אעפ"י שהם בני יומם הרי הן בחזקת מתוקנים, והא הכא דודאי טבילי וקאתי ספק עישרינהו ומוציא מידי וודאי, והנה בב"מ (פ"ח:) אמרינן ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח ר"ל דלוקח פטור מדאורייתא ממעשר רק מדרבנן חייב ע"ש, וא"כ אי נימא כרמי ב"ח דרשות יורש כרשות לוקח ממילא בחבר שמת פטור מה"ת ממעשר ורק מדרבנן חייב. וא"כ איך רצה לפשוט על ע"ז דהיא דאורייתא מחבר דהיא רק דרבנן ע"ש שהעלה מזה דסוגיא דלא כרב"ח, וביבמות (פ"ח.) מידי דהוה אטבל והקשה בני הרב הגאון נ"י אבד"ק העליטש לפי"מ דכתבו תוס' בכורות (כ'.) ד"ה ואב"א דטבל אינו חזקה דאפשר דעביד כר' אושעי' מערים על תבואתו ומכניסה במוץ שלה ערש"י פסחים (ט'.) וכ"ד בש"ס וא"כ מאי קאמר הש"ס מידי דהוה אטבל, ורש"י דאע"ג דאיתחזק איסורא מהימנא, הא יוכל להיות דעביד כר"א ולא איתחזק איסורא, ונ"ל לפי"מ דכתבו תוס' ע"ז (נ"ו.) ד"ה ואעפ"י כ' דוקא תבואה באם הכניסה במוץ תו לא מיקבע למעשר אבל יין שדרכו להכניסו בענבים ושם נעשה גרנו ודאי בעשיית גורן שלו נקבע ע"ש וע"ז קאמר הש"ס מידי דהוה אטבל בענבים לא מהני תקנה דר"א:

ולכאורה נראה לי לתרץ לפי"מ דכ' תוס' ב"מ (פ"ח) בשם ריב"ם לוקח קודם מירוח פטור מה"ת לאחר מירוח חייב מה"ת הואיל ונתחייב ברשות מוכר תו לא פקע וא"כ נוכל לומר אפי"ת דרשות יורש כר"ל אפ"ה אצל חבר שמת חייב מה"ת דמיירי אחר מירוח ע"ש, אולם הרמב"ם והראב"ד פ"ב מהל' מעשר חולקים ע"ז ולא ס"ל כריב"ס:

ולכן אמרתי לתרץ בא"א לפי"מ דפסקינן בחו"מ סי' רע"ה והיא מש"ס ב"ב (קמ"ט.) וכ"ד דגר שמת כל נכסיו הם הפקר וכל הקודם זכה בהם, דלא הניח בנים שהורתם ולידתם הי' אחר שנתגייר, וכתבו תוס' בב"מ (כ"א:) ד"ה ופטורות בהפקיר קודם מירוח פטורות ממעשר ואחר מירוח הואיל שנתחייב כבר גם עתה בהפקיר חייב במעשר ע"ש דמשמע מה"ת, וא"כ נוכל לתרץ דחבר שמת מיירי בגר חבר ולא הניח בנים וכל נכסיו הפקר וזכה בהם אחד ואם ידוע שלא עישר הי' חייבים מה"ת ויען שהי' חבר ספק מוציא מידי וודאי ושפיר פשיט מדאורייתא לדאורייתא ולא תקשה לרב"ח רשות יורש כר"ל דכאן מיירי שלא הי' לו בנים:

אולם אכתי קשה לרב"ח משקלים ספ"א האחים השותפין כשחייבים בקלבון פטורים ממעשר בהמה וכשחייבים במע"ב פטורים מן הקלבון, והיינו דלוקח ושותפין פטורים ממע"ב ואם לא חלקו ירושת אביהם והוי כאלו של אביהם ולא של שותפות חייבים במע"ב ע"ש, ואי נימא כרב״ח דרשות יורש כרשות לוקח א"כ אמאי חייבים כלל במע"ב דבעת שנפלו להם ירושת אביהם הו"ל כלוקח והם נשתתפו והול"ל דפטורים ממע"ב, אולם ז"א דרב"ח מתרץ לה דשאני הכא דבמס' בכורות (נ"ו:) איתא ת"ר יהי' לך ולא של שותפות יכול אפי' קנו בתפיסת הבית ת"ל יהי' ע"ש, הרי דהתורה ריבתא בפירוש דגבי מעש"ב לא יהי' רשות יורש כרשות לוקח:

אכן בעיקר קו' הב"ל נראה לתרץ במאי דכ' ביו"ד סי' ק"י בכללי ס"ס בש"ך אות כ' כ' בשם רשב"א הא דאמרינן ספק דרבנן לקולא דוקא בלית לי' חזקת איסור אבל ביש לו חזקת איסור לא אמרי' ספק דרבנן לקולא ע"ש, והנה בגיטין (מ"ו:) ובבכורות (ל"ג:) ובמו"ק (י"ג.) הק' איך פשיט צורם אוזן בכור דהיא דאורייתא משביעית דהוא דרבנן, ותי' דחמירא להו שביעית והוי כדאורייתא ע"ש, וא"כ כאן גבי חבר נוכל לומר דמיירי שהי' לו בנים ורשות יורש כרשות לוקח וחייב במעשר רק מדרבנן, ואפ"ה שפיר פשיט על ע"ז דאורייתא כיון דמעשר הי' לו חזקת איסור טבל והיא חמיר ולא אמרי' גבי' ספדר"ל מש"ה פשיט שפיר לדאורייתא:

אבל אכתי לא ניחא דבנדרים (נ"ח:) אמרי' שניא שביעית הואיל ואיסורה ע"י קרקע בטילתה נמי ע"י קרקע ופריך והרי מעשר דאיסורה ע"י קרקע ואין בטילתה ע"י קרקע דתניא ליטרא וכו' ומשני אמרי' מעשר דיגון היא דקגרים ע"ש ברש"י ור"ן דע"י דיגון מתחייב במעשר לא ע"י קרקע ע"ש וא"כ לא חשיב חזקת איסור טבל דקודם דיגון היא פטור ע' חולין (י"א:) ד"ה ודילמא כ' אדרבא נוקי הולד בחזקת פטור שאין קדוש במעי אמו (וע' ביצה י"ג. אר"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלים שמו טיבלו לתרומה ערש"י והאוכלו במיתה הרי שקודם דיגון משכחת לה דחייב במעשר וצ"ע מנדרים הנ"ל) ואכתי קשה איך פשיט מדרבנן לדאורייתא:

והנראה לי לתרץ דבפסחים (כ"ה:) תניא רבי אומר כי כאשר יקום איש כו' כ' רש"י ד"ה מה למדנו כרוצח כנערה המאורסה היכי דכתיב שני כ' שניהם שוין כמו והי' כעם ככהן ולא נאמר והי' העם ככהן, ע"כ, מזה למדנו דבשני כפי"ן שניהם שוין ובחד כ' אינן שוין, וראי' לזה מתענית (ז'.) גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי רבא אמר יותר משניתנה תורה דמי נתלה במי הוי אומר קטן בגדול שנאמר יערף כמטר לקחי דתורה נתלה במטר הרי דמטר גדול ועטו"ז סי' רכ"ח ס"ק ח' דהא לא אמר מיפר נדרו מעצמו אלא כמיפר בכ' הדמיון ע"ש ועטו"ז יו"ד סי' רמ"ב בשם הפרישה, וא"כ הכא שאמר רב"ח רשות יורש כרשות לוקח דמי לאו לגמרי כרשות לוקח אלא דומה לו מעט אבל לא להיות לו דין לוקח דיהי' פטור ממעשר, וגדולה מזו מצינו בתוס' גיטין (כ"ה:) האחים שחלקו הרי הם כלקוחות כ' דשאר אמוראי סברי אע"ג דהם כלקוחות אבל עכ"ז אין מחזירין זל"ז ביובל דלענין זה אינן כלקוחות ע"ש וכמו שהוכחנו, ומתורץ קו' הבר ליוואי והבן:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה