אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קצ
ב״ה אור ליום ד' לסדר לך תר"ץ לפ"ק סטניסלאב. לש"ב הבחור רך וטוב והי' כגן רטוב המופלג החריף ושנון כמר חיים ארי' יחי' בערגלאז בק"ק קראקא יע"א:
מכתבך הגיעני ובכל עת עתותי לא בידי ואולם שמעה אזני ותבן לה כי נפשך חשקה בתורה לכן נקיטנא לי זימנא לבי דואר להשיבך דבר. הבאת מביצה (ז':) א"ל ור"י רבה סבר אי איכא עפר למטה אין אי לא לא חיישינן דלמא מימלך ולא שחיט ולדידי ור"י דאי לא שרית לי' אתי לאמנוע משמחת יו"ט ע"כ והק' משבת (קמ"ח:) גבי הלוואות יו"ט ר"י גזר דלמא יכתוב ורבה לא גזר וחייש דלמא אתי לאמנוע משמחיו"ט ע"כ הרי המה פליגי להיפך.
הנה תדע כי כבר נרשם אצלי שם עה"ג בשבת (קמ"ח:) וביצה (ז':) ס"ל להיפך, אהובי דע דיש בש"ס כמה סוגיות הפוכות ער"ן נדרים (ט"ז:) ד"ה מכלל וע' ברכות (ל"א:) פלוגתא דר"י ור"ע והחליפו שיטתן בסוטה (כ"ו.) וע' ברכות (ל"ה:) מחלפי שיטתייהו רשב"י ור"י ממאי דאמרי מנחות (צ"ט:) וע"ש תוס' (נ"ח:) ד"ה וא"ד רשב"י תוס' כי ריכלא כמה סוגיות הפוכות בש"ס וא"כ זו כאחת מהם מ"מ כיון שהביא בשם דודו הרה"ג נ"י דאמר בה טעמא אמינא ג"כ נימא בה מילתא, וידוע דבחפירה זו אין כאן איסור דאורייתא עתו"ס ביצה (ט':) ד"ה אמר ותוס' (ח'.) ד"ה ואינו לענין כיסוי ע"ש:
ולכאורה קשי' רבה אדרבה דכאן לא חייש לשמחיו"ט ולק' (ח':) אמר רבה אין מכסין וכ' שם רש"י ומשום אמנועי שמחיו"ט ליכא וכו' ע"ש משמע היכי דאיכא אמנועי שמחי"ט הי' רבה מתיר לכסות, ונראה דמצינו לק' (יו"ד:) דב"ה ס"ל דחיישי' דאתי לאמנועי משמחיו"ט ושם לט"ו:) ר' אלעזר ס"ל שמחת יו"ט רשות וידוע כי שמותי הוא ואזיל כב"ש ובשיטתייהו ור"י סבר שמחיו"ט מצוה כב"ה ולכן רבה בהשוחט שבא לימלך הוא מפרש טעמא דב"ש והמה ס"ל שמחת יו"ט רשות ולכן לא אמר רבה טעמי' משום אמנועי שמחת יו"ט כי הם ס"ל רשות:
אולם רב יוסף הוא ידע דמוחלפת השיטה כדמפרש ר"ת ק' (ט':) דכאן החליפו שיטתן וזה השוחט אזיל לב"ה ושפיר חיישי' משום אמנועי שמחיו"ט והבן:
והנה בשבת (קמ"ח:) בהלוואת יו"ט פליגי רבה ס"ל ניתנה ליתבע בב"ד ורב יוסף ס"ל לא ניתנה ליתבע בב"ד ויש לעיין לרב יוסף דס"ל לא ניתנה ליתבע בב"ד צ"ט מביצה (כ"ז:) במשנה אין נמנין ושם הריני עמך למחצה ושם (כ"ח:) לא יאמר וכו' היכי עביד כי הא וכו' (ודף כ"ט.) מלא לי כלי זה וכו' ושם (כ"ט:) ע"ש וא"א לא ניתן ליתבע בב"ד מי ישמע לנו למכור בשר ויין ביו"ט ולמה לנו להשמיענו דינין בזה כי בודאי המוכר ישמיט ידו מבלי לתתן לשום איש בהקפה אחרי כי לא יוכל להגבותו בב"ד מאת הקונה והלוקח בהקפה, ונראה לענין שמחת יו"ט בזה"ז במה משמת ביו"ט היא כמו שאמרו בפסחים (ק"ט.) בזהמ"ק בבשר עכשיו ביין ובאמת בשר היינו דוקא בהמה אבל לא בעופות ע' הל' ת"ב סי' תקנ"ב טור בשם ראב"י בעופות אין כאן שמחה מ"מ לדידן עכשיו דשמחת יו"ט הוא דרבנן ע' תוס' מו"ק (י"ד:) ד"ה עשה יוצאין בבשר מכל מינים וביין ע' מג"א סי' רמ"ט דגם עתה בשר ויין וע' סי' תרצ"ו סותר דבריו:
היוצא לנו מזה בבשר וביין יש שמחת יו"ט וע' תוס' ביצה (ט':) ד"ה אלמא דגבי ביצה לא שייך שמחיו"ט ועוד כמה מיני מאכל ומשקאות שאין בהם שמחיו"ט רק העיקר שמחיו"ט הוא בשר ויין ולכן נוכל לומר כי גם רב יוסף מודה בבשר ויין ניתן ליתבע בב"ד כי היכי דלא לאמנועי משמחיו"ט ורק פליג בשאר הלוואות יו"ט דאין בהם שמחיו"ט וזה שאמרו הלוואת יו"ט משמע כל דבר רבה ס"ל דגם ע"י שאר דברים יוכל לבוא לאמנועי משמחיו"ט ור"י לא חייש לזה ומה דפריך הש"ס לר"י ממשנה ועוד מבשר הי' יכול לתרץ בזה מודה רב יוסף ועדיפי משני והבן:
ובזה הנני דו"ש באהבה צלח ורכב ע"ד אמת: