אור ברסלב
אמרי דוד סימן קפז

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קפז

סימן קפו

ב"ה אור ליום ג' תרומה ב' אדה"ר תרפט״ל סטניסלאב. כבוד אהובי ידידי הרב הגדול בתורה וביראת ד' שהורה החריף המופלג כש"ת מו"ה זאב וואלף נ"י האבער דומ"צ בעיר וק"ק פודהייץ יע"א:

מכתבו היקר קבלתי וע"ד השאלה כי מצאו בס"ת טעות אחד ותקנו ומצאו טעות שני ותקנו ועתה מצאו טעות הג' והביא כת"ה בשם בני יונה דאינו צריך להגי' כולה ואלי' רבה סובר דצריך ובנ"צ הביא ראי' מנזיר (ס"ה:) בדק ופנה ובדק ואשכחי' וכו' אמר ר"ל עילא מצאו וטהרו א"י ע"כ ומוכח רק התם טהרו אבל בעלמא לא ע"כ:

והנה בהא דר"ל עילא מצאו ערש"י כתובות (כ':) פירש עלילה מצאו ור"ת פירש צלע כמפרש דהכא ובאמת מצינו בכ"ד בש"ס דטהרו את אר"י כמו בשבת (ל"ד.) טיהר רשב"י ונדה (ס"א.) מעשה בסלע של בית חורין וכו' וזבחים (קי"ג.) מעשה מצאו עצמות בלשכת דיר העצים וכו' עמד ר"י על רגליו ואמר לא בושה הוא לנו לגזור טומאה על ירושלים ומש"ה ס"ל לר"י שם כל ארץ ישראל בדוקה ור"ל דפליג עלי' מ"מ מודה הכא בנזיר בספק טומאה טהרו את אר"י ע' כתובות הנ"ל ומש"ה אמר עולא מצאו וכו' כפירושים הנ"ל:

ומכל מקום צ"ע מאי דהש"ס מביא דברי ר"ל על דברי רבא ומתרץ ר"ל וידוע דרבא מעולם לא ראה את ר"ל ור"ל קשיש מיני' טובא ובקידושין (ע"ב:) יום שמת רב יהודה נולד רבא ואיך מביא ש"ס תירוץ על דברי רבא מר"ל. ונ"ל דמצינו זה כמה פעמים בש"ס ולדוגמא ערש"י ע"ז (ע"א:) ד"ה אבל ואי קשי' אביי ורבא היכא מתרצי וכו' ושם תוס' (נ"ד.) ד"ה אמר וכן בתוס' חולין (ב':) ד"ה אנא דאביי ורבא אמרי תירוץ על קושי' ר"א וכו' והה"ד הכא:

ולענין ללמוד מזה דמשמע דרק באר"י טהרו אבל בחו"ל הוי כה"ג שכונת קברות אף דפנה א' מ"מ לא נוכל למילף מיני' דין שלפנינו ודאי אם נהייתה הדבר ומצאו ג' מתים זה אחר זה דהיינו בדק ופנה וכו' וכה"ג בס"ת דמצא טעות אחד ותקנו וכן מיד הב' ותקנו ותיכף טעות ג' בודאי נוכל למילף דהוי חזקה וצריך להגיה כולה אבל בנידן דידן שטעות א' מצאו לפני ירחים וטעות ב' לפני שבועות אחדים ותקנום וטעות ג' השתא לא נוכל ללמוד מזה ע' ב"ק (כ"ד.) ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לכ"ש אבל לא נוכל ללמוד להיפך. ונראה להביא ראי' באם נוכל ללמוד איסור מטומאה משבת (קי"ב:) סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנוה טמא מדרס נפסקה שני' וכו' טהור מן המדרס ומקשה שני' האי קיימה ראשונה ומשני פנים חדשות באו לכאן ורש"י שכבר נתקלקל כדי ביטולו ע"כ הרי אע"ג דתיקנוה מתחילה חשיב לי' כאלו אינו וע' רש"י ד"ה כגון דין בר נש גברא בכולא ר"ל חולין (נ"ד.) גבר בכולא רש"י בתורה ובחסידות ובתוס' ד"ה רבי שנית הק' אמאי לא הביא משנה קדומה ע"ש וע' תוס' שבת (פ"ד.) ד"ה שלש ותוס' גיטין (נ"ד.) ד"ה המעשר ותוס' כתובות (ק"ב:) ד"ה ת"ש ע"ש ועוד בכ"ד בש"ס:

ובעיקר נידן שלפנינו נראה להביא ראי' מסנהדרין (פ"א:) מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורים וכו' ואמרי' שם שנה אעפ"י שלא שילש לימא מתניתין דלא כרשב"ג דאי כרשב"ג הא אמר עד תלתא זימנין לא הוי חזקה וכו' אפי' תימא רשב"ג קסבר עבירות מחזיקות ע"כ ור"ל דעשה ג' עבירות הוי חזקה ולא מה שנלקה מחזיקות אותו ערש"י ובמכות (כ"ג.) רחב"ג כל חייבי כריתות שלקה נפטרו מידי כריתתם שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא כאחיך לא כר"ע מכות (י"ג:) דבעי תשובה עם המלקות וזה רחב"ג הוא אחי רשב"ג ע' תוס' ע"ז (ל"ב.) ד"ה אבל ופסקינן בש"ם דהלכה כרחב"ג:

ומעתה ראינו דמי שלקה ושנה דב' פעמים נלקה ואפי' עבירה של כרת כדמוקי שם מ"מ ע"י מלקות ניתקו האיסור ואין כאן כרת מ"מ בעשה עוד עבירה הג', מצטרפות עבירות הראשונות. והה"ד בס"ת אף שתיקן טעות א' והב' מ"מ אם נמצא טעות ג' חוזר וניעור ב' טעיות הראשונות והוי חזקה וזה היא הדין שמובא ביו"ד סי' רע"ט בנמצא בס"ת ג' טעותים אסור לקרות בה עד שיגיהנו:

ועוד ראי' ממאי דאמרי' ביומא (פ"ו:) תניא ר"י בר"י אומה אדם עובר עבירה פעם ראשונה מוחלין (ומיירי בעשה תשובה) פעם שני' מוחלין שלישית וכו' רביעית אין מוחלין (כיון דשנה הרבה פעמים בחטא) ומייתי קרא על ג' פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, והא כאן דמוחלין לו דמיירי בעשה תשובה מ"מ אם טבר עבירה הד' מצטרפין הראשונות הה"ד בס"ת אפי' נתקן הטעות בינתיים בנמצא אח"כ הג' מצטרפין למיהוי ג' והוי חזקה וצריך להגיה כולה כאלי' רבה וע' תוס' שבועות (י"ב:) ד"ה לא כ' דיש מחילה לגמרי מוחלין לו וכן כתב תוס' חגיגה (ה'.) ד"ה הא:

ובזה הנני ידידו דו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה