אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קפה
ב"ה אור ליום ד' ער"ח אלול תרצ"א סטניסלאב.
כבוד אהובי ידידי הרה"ג חריף ובקי חרש כש"ת מו"ה שלמה ג״י קליינהענדלער אבד"ק זבארוב יע"א:
קול שאון שמענו רעש גדול אדיר וחזק ושם העיר דק' כמרקחה לאשר שר המחוז סגר על מסגר בית הת"ת אשר היא סמוכה לביהכנ"ס הגדול יען כי אין שם בית הכבוד הנחוץ ועתה רצונו לעשותם סמוך לת"ת ויהי' רחוקים יותר מארבע אמות מבית הכנסת הגדול וקם שאון בעיר נגד כת"ה:
והנה בודאי מצוה לפאר בית אלקינו ומצינו באו"ח סי' קנ"א בכמה דברים הזהירנו חז"ל לנהוג כבוד בביהכנ"ס ובביהמ"ד מ"מ מצינו בברכות (ס"ג.) ואימא הר הבית דאסור במנעל וכו' אבל ביהכנ"ס דשרי במנעל וכו' נילף מקפנדריא ולאסור (היינו לאסור רקיקה בבית המדרש) אלא אמר רבא כי ביתו מה ביתו אקפנדריא קפיד אינש ארקיקה ומנעל לא קפיד אינש אף ביהכנ"ס קפנדריא הוא דאסור רקיקה ומנעל שרי:
ויש להבין מדוע פשיטא לי' לרבא שם דמנעל שרי בביהכנ"ס עד דיליף תחילה רקיקה ממנעל להיתרא ונראה דאמרי' בסוטה (מ'.) דאין הכהנים רשאים לעלות בסנדליהן לדוכן וכי' ובתוס' ד"ה שמא כ' פירש ר"ח ש"מ דמותר ליכנס בביהכנ"ס בסנדל ובמנעל וכו' ורבי הביא מגילה (כ"ד:) האומר איני עובר בסנדל וכו' אלמא דאף לפני התיבה מותר לעבור בסנדל ומזה פשיטא לי' להיתרא במנעל ומ"מ בשטיוויל תיקון רמ"מ שלא ליכנס לבית הכנסת הובא מג"א סי' צ"א וע"ש מחהש"ק דעתה גם זה שרי:
אולם צ"ע מאי מקשי' שם ר"פ לרבא אדיליף ממנעל רקיקה להיתרא נילף מקפנדריא לאיסורא הא כ' הר"ן דקדושת ביהכנ"ס הוא רק מדבריהם הובא פרמ"ג א"ח סי' קנ"ג מ"ז ואמרי' (שבת פ"ג: תענית כ"ז.) בדרבנן לקולא ולחומרא לקולא מקשי' ומש"ה למדין ממנעל להיתרא וי"ל דרבא באמת תירץ כן דיש לדמותו לביתו דקיל קדושתייהו וכן בשבת (י"א.) כל עיר שגגותי' גבוהין מגגות ביהכנ"ס לסוף נחרבת ע"כ ומוכח דשוה בשוה שרי ול"ל בה וע' או"ח סי' ק"ן וכיון דביהכנ"ס שרי רקיקה כמו בביתו לא קפיד אינש ארקיקה א"כ גם בית הכבוד שרי להעמיד אצל ביהכנ"ס פמו דאמרי' בשבת (כ"ה:) איזהו עשיר כל שיש לו ביהכ"ב סמוך לשולחנו ואמרי' בנדרים (מ"ט:) שרים וארבעה בית הכסא אית לי מן ביתא עד בית המדרשא ובכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד וכן הוא בברכות (נ"ה.) ומסתמא סמוכין הי' לבי מדרשא, וגדולה מזו מצינו בתמיד (כ"ו.) אירע קרי לאחד מהם יוצא והולך במסיבה ההולכת לו תחת הבירה וכו' ומדורה הי' שם ובית הכסא של כבוד זה הי' כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם פתוח בידוע שאין שם אדם ע"כ הרי דגם בביהמ"ק רי' שם בית הכבוד וא"ל דשאני התם דהי' תחת מחילות הבירה עמוק בקרקע ואין הריח יוצא כלל לחוץ ואפי' בתי כסאי דפרסאי אמרי' ברכות (כ"ו.) אע"ג דאית בהו צואה כסתומין דמי רש"י בחפירה הי' ופיהם ברחוק מן הגומא וכ' והרעי מתגלגל ויורד לגומא ובש"ע או"ח סי' פ"ג ס"ד מחבר כ' ופיו ברחוק ד' אמות מן הגומא באה"ג טור בשם רש"י ולפנינו ברש"י רק ופיהם ברחוק מן הגומא ומנין נדע ד' אמות:
אך מצינו בע"ז (י"ז.) הרחק מעלי' דרכך וכו' וכמה אמר ר"ח ד' אמות ושם בע"ז (נ'.) כי פליגי במרוחקות וכו' מאי בצד, בצד ד' אמות וע' קצוה"ח סי' רס"ב ס"ק ב' מזה וכיון דרש"י נקיט ופיהם ברחוק מן הגומא נדע שהוא ד' אמות כמו דדרשי' הרחק מעלי' דרכיך כנ"ל וכיון דבתי כסאי דפרסאי מותרים לקרות בו ק"ש מכ"ש בתי כבוד דבית המקדש שהי' תחת הקרקע ורחוקים מן המקדש ואינם כלל לחוץ בודאי יכולים להעמיד שם בתי כבוד מ"מ נוכל ללמוד מקדושה חמורה של ביהמ"ק מורא מקדשו גאון עוזינו לקדושה קלה בתי כנסיות שלנו שמותר להעמיד שם ברחוק ד' אמות בתי כבוד ובודאי יהי' נעשים כבתי כסאי דפרסאי ובפרט שלא לכטל תינוקת של בית רבן וידוע מאמרם ז"ל (שבת קי"ט:) אין מבטלין תנושבי"ר אפי' לבנין ביהמ"ק הרי עד כמה גדול לימוד ת"ת של תינוקת בכת רבן ועוד בוא ואראך דוגמתן בעוה"ז בפה"ק הי' עומדים רבתי כסאי אצל הביהכנ"ס הגדול וכמדומה שלא הי' רחוקים ד' אמות מכותל ביהכנ"ס במזרח ועתה נבנה שמה בארץ עמוק בקרקע וסביבם ביהכנ"ס הגדול וביהמ"ד הישן וקלויז רבתי:
ובזה הנני ידידו הדו"ש באהבה: