אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קפ
ב"ה יום ה' לסדר האזינו א' כ"ח אלול תרצ"א סטניסלאב. ברכת כוח״ט לכבוד אהובי ידידי ש"ב הה"ג חריף ובקי דובר בשפה ברורה ומשנתו לו סדורה כש״ת מו״ה אברהם נ״י לאבערבוים ראבד"ק זאלקווא יע"א:
מכתבו הגיעני וע"ד אשר דרש כת"ה אם מותר לישראל לעשות שתי וערב ולמכור אותם לעכו"ם שמאמינים בו ואליו ישתחוו וזה תולין בצוארן וכל יקר הפוסקים עיניו ראתה ופלפל בחכמה להתיר העשי' והמכירה ע"י ס"ס ואנכי לא כן עמדי וכי עושין גרף של רעי לכתחילה ועד כאן לא פלפלו הפוסקים בסי' קמ"א ביו"ד אי שתי וערב שרי בלא ביטול או אסור אלא בנמצא אבל לעשות מסחר וקנין בזה גם לעשותו לכתחילה מזה לא מיירי ואפילו אם נימא שאין בה איסור עשי' דלא נפקא לי' מקרא דלא תעשון מ"מ אסור להשהותן אצלו משום חשדא כע"ז (מ"ג:) התם בחותמו בולט ומשום חשדא היינו שיחשודו כי עובד לה ומש"ה מחזיקו בביתו ואף דתוד"ה שאני כ' דוקא אנדרטי שהי' דמות אדם שלם וכו' מ"מ ע"כ עתה שעובדים לזה בודאי שייך חשדא ולסחור בהם למוכרם לעובדיהם ע"י ס"ס ג"כ אינו כמו שכתב באו"ח סי' יו"ד מג"א ס"ק י"א דאין לעשות ספק דרבנן לכתחילה וכ"כ טו"ז יו"ד ס"ס קכ"ב דאין לעשות ס"ס בידים והה"ד לעשות ולמכור שו"ע ויהי' ס"ס זה אין לעשות ועיו"ד סימן קי"ז דאין עושין סחורה בנו"ט רק באם מדמנו מותר לנחור תישים לעורות ולמכור אח"כ הבשר טו"ז מתיר דהוי לי' כנזדמנו וב"ח ומ"ב וש"ך אוסרים דהו"ל כמכוין מלאכתו בדבר האיסור מכ"ש בנידון שלפנינו בודאי אסור לעשותם ולמוכרם לעובדיהן:
וראה זה בבר ליואי ח"א ביו"ד לאא״ז הגאון זצ"ל נשאל על החלונות שבבתים שנראים שתי וערב אי שרי למיעבד וצחק על שאלתם כיון שלא נעשה לשם זה וראי' לדברי הב"ל ממו"ק (ח':) מסרגין את המטות וכו' ולקמן (ט'.) מפלפל הש"ס מאי מסרגין ומסקי' במסרגין כ"ע לא פליגי דשתי וערב וכו' אלמא דשרי לעשות שתי וערב באין מתכוין לאליל ואז בזמן הש"ס כבר עבדו אליל זה וכן נראה דא"כ לא יהי' רשאים לנטוע אילנות כי המה דומים לאשירות שהיו עובדים אותם אך כיון שלא נעשה לשם ע"א לא חיישינן לזה אבל עשיית שו"ע שבנידון זה נעשה מתחילה עבור העובדים אותם אף שלא נאסר עליו מקרא מ"מ אסור להחזיקם משום חשדא וכן למכרם, זאת חזיתי להשיב לכת"ה נ"י לפי מסת הפנאי:
דברי ש"ב הדו"ש באהבה.