אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קעח
כבוד אהובי ידידי הרב הה"ג חריף ובקי בחד"ת כש״ת מו״ה אלטר נ"י שפירא אבד"ק וויקנא וכעת חונה בק"ק טשערנאוויץ יע"א:
הנני עט ממהר להשיבהו דבר ד' זו הלכה אודות השאלה אם יש להתיר לאדם להוציא זרע כדי לתת לרופאים לנסות אם ראוי להזריע ואם לא יתנו לו סמים לרפאותו ועי"ז לא יהי' פירוד בין הזוג וכת"ה הביא מנדרים (ס"ו:) שמי שנכתב בקדושה ימחה וכו' ומב"ש אה"ע סי' כ"ה שהביא מיבמות (ע"ו.) ומאו"ח סי' קנ"א דא"ר מתיר בזה דאינו דרך השחתה והה"ד הכא:
והנה מצינו בש"ס כמה פעמים דיעשו איסורא זוטא כדי שלא יתעביד איסורא רבה כמו בסנהדרין (ו'.) ולא הוי להו תקנתא מוטב דליעבדו העגל אפשר דהו"ל תקנתא בתשובה ע"ש בתוס' ושם (ק"ז.) מוטב יעבוד ע"ז ואל יתחלל ש"ש בפרהסיא יבמות (ע"ט.) מוטב שתעקר אות אחת מהתורה ואל יתחלל וכו' וביומא (פ"ה:) חלל עליו שבת זו כדי שישמור שבתות הרבה ובחולין (ו':) דרש להם מקרא זה וכיתת נחש נחושת וכו' והלא כל ע"ז שבעולם אסא ויהושפט ביערו אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בהם וכה"ג יומא (ע"ח.) הניחו להם לבי נשיאה להתגדר בו וע"ש בתוס' חולין כיון דנחש נחושת נעשה עפ"י הדיבור טעו בו הראשונים וכו' וחזקי' כתתו כדי להציל את ישראל מע"ז ועביד איסורא זוטא:
ויש לדייק כדי להתגדר בו מה גדולה הי' לו בזה ומה חריפות הראה בזה ומצינו בש"ס ברכות (יו"ד:) פסחים (נ"ו:) כיתת נחש נחושת והודו לו חכמי ישראל ומסתמא הי' בזה ענין גדול לענות בו, ונראה דאמרי' בע"ז (מ"ד.) א"ל ר"י הרי נאמר וכיתת נחש הנחושת אשר עשה משה אמרו לו משם ראי' וכו' עשה לך שרף לך משלך ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו והתם בדין דכתותי לא הוה צריך וכו' טעו ישראל בתרי' עמד וכתתו ע"כ ופלוגתייהו בזה דר' יוסי סבר נחש נחושת עשה משה משל ישראל והי' יכולים לאסרו ורבנן סברי דמשה משלו עשאו ואינם יכולים לאסרו, וצ"ע מלק' (נ"ד.) דניסך לה יין על קרני' דעשה בה מעשה ויכולים לאסרו וכן שם (ע"ב:) בכלים דע"י מעשה נאסר אף שאינו שלהם ולכן נוכל לומר דגם הכא יכולים לאסרו בעשה בה מעשה ומוכרחים אנו לומר דרבנן דהכא ס"ל דאפי' ע"י מעשה אין יכולים לאסור זאת דאינם שלהם, ובזה יונח לנו דפסק הרמב"ם לא כרב הונא בחולין (מ'.) גם נבין מדוע לא השיב להם ר' יוסי הכא דס"ל אדם אוסר דבר שא"ש ע"י מעשה דבאמת ר' יוסי ס"ל בעצמו בזה כרבנן דאין אדם אוסר דשא"ש אפי' ע"י מעשה כיבמות (פ"ג.) ע"ש וגם בתוס' שם:
ומעתה היו הראשונים מסופקים אי הי' נחש נחוש משל ישראל ואסרוהו ע"י שעבדו אותו שפיר יכולים לכתתו דשלהם ונאסר או דילמא כרבנן משה לך משלך ואין אדם אוסר דבר שא"ש ולא נאסר וד' צוה לעשותו יאסור לכתתו משום לא תעשון כן לשם אלקיכם, וכהאי פלוגתא אי לך משלך פליגי גם ביומא (ג':) ולכן אסא ויהושפט לא כתתו נחש נחושת עד שבא חזקי' והראה מקור נפתח דיכולים לכתתו ומאת ד' היתה לכתתו דמצינו בתוס' ע"ז (י"א.) ד"ה ואי כ' אע"ג דכ' באורייתא יש לאסור דומיא דמצבה כשהי' מקריבין עלי' האבות היתה אהובה לפניו ומשעשאוה אמוריים לע"ז שנאה והזהיר עלי' לא תקים לך מצבה ואומר ושברתם את מצבותם ובפ' ויצא אשר משחת שם מצבה והי' רצון ד' בזה ואח"כ בעבדו בה ע"ז צוה לשברם והה"ד הכא אף שד' צוה לעשות נחש נחושת כיון דעבדו בזה ע"ז שנאה הקב"ה ומצוה לכתתו ובזה דן חזקי' לכתת נחש נחושת להתגדר בו והודו לו חכמים על זה דשפיר עביד:
ובעיקר דין זה נראה להביא ראי' דשרי מגיטין (נ״ז.) והביא לובן ביצים והטיל ביניהם והי' שם זקן אחד וכו' כך מקובלו משמאי הזקן לובן ביצה סולד מן האור שכבת זרע דוחה מן האור רש"י לובן ביצה דומה לשכבת זרע (והיא מגמרא נדה ל"ה: שכ"ז קשורה ודומה ללובן ביצה וכו') בדקו ומצאו כדבריו והיינו דעשו נסיון זה בלובן ביצה וגם בשכבת זרע מדקתני ומצאו כדבריו דאי רק בדקו זה שלפנינו הול"ל בדקו ומצאו שהיא לובן ביצה א"ו בדקו בשכבת זרע ובלובן ביצה ומצאו כדבריו ואח"כ בדקו זה שלפנינו והי' לובן ביצה, היוצא מזה כדי לברר הוציאו שכ"ז, וכן מצינו בתענית (ה':) ומגילה (ט"ו.) אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת לו ע"ש ואיך לא חשש שמא נקרי א"ו כדי להוכיח ולברר הלכה רצה פעם א' לנסות ומצוה שיזהרו התלמידים מעתה:
והנה אנחנו לא באנו לחדש הלכה אך כבר ממקום קדוש הוא הולך מר"י בעל התוס' ביבמות (ל"ד:) ד"ה ולא ובסנהדרין (נ"ח:) ומייתי לי' רמ"א באה"ע סי' כ"ה אפי' אם הוציא זרע לבטלה אם עושה באקראי וכו', וחמ"ח וב"ש ורמ"א דבעל נפש מחמיר ואנו לא באנו רק לחזק דברי ר"י דהיכא דנחוץ לנו כה"ג שרי לשמש שלא כדרכה ויתן תחתיו צנצנת לקבל הזרע לתת לרופאים לנסות השמנה היא אם רזה ומאי סמא מתבעי ובמאי מיתסיא:
ב) ועל דבר הביה"מ אשר רצונם לסתור כותל המערבי ולהכניס ביה"מ של נשים לשל אנשים להרחיב את גבולם ואח"כ להגבי' ג"כ הכתלים ולעשות סביב צפון דרום מערב גזוזטרא כבנין של היכל (טעמפעל) של הולכי קדימה וכת"ה שואל אי רשאין לעשות כן:
והנה בתחילה יש לדון אם מותרים לסתור ביהמ"ד הישן, והנה הטו"ז אוסר לעשות גומא עבור השטענדער וא"ר חולק ומתיר וכן נראה לי ראי' ממס' סוכה (נ"א:) ברש"י והקיפוה גזוזטרא ע' או"ח ס"ס קנ"א ובסי' קנ"ב אין סותרין ביהכנ"ס כדי לבנות אחר וכו' ומשמע אפי' ביהכנ"ס הסותר מעצמו אין לסתור כדי לבנותו ע' ב"ב (ג':) בר"א דחזו בי' תיוהא דוקא התירו וא"כ בכאן לפי הנראה היא בנין חזק והם רצונם לסתרו וכמעט לבנותו מחדש, והנה למכרו בזטוה"ע ג"כ אינם יכולים כי היא ביהמ"ד של כרכים ולסמוך על טו"ז סי' קנ"ג סק"י והוא ממגילה (כ"ו.) במעשה בביהכנ"ס של טרסיים ג"כ קשה ועל כרחך שהם רצונם לסמוך על טו"ז ודעימי' דאם יש ביהכנ"ס אחר מותר לסתרו כדי לבנותו מהרה ובאמת בק' יש ויש להם בתי מדרשים רבים ע' סי' קנ"ב סק"א בטו"ז מזה:
ומה שכת"ה הביא מתוס' שבועות (י"ז) ד"ה תלה אי אויר עזרה כעזרה ומסקו דפשיטא כעזרה דמי וצ"ע אמאי לא הביאו מזבחים (כ"ו.) אויר פנים כפנים דמי וכן אויר צפון כצפון דמי ע"ש ובפסחים (פ"ה.) אמ"ח גגין ועליות של עזרה לא נתקדשו אבל עליות של היכל נתקדשו וגג של היכל מוכח ג"כ דלא נתקדש לכל דבר רק להניח שם כאותן ב' אמות ובאו"ח ס"ס קנ"א יש ליזהר מלהשתמש בעליות של ביהכנ"ס תשמיש קבוע של גנאי וכ' טו"ז ז"ל בס"ק ד' נראה דכ"ש אם בשעה שבנה ביהכנ"ס בנה בית דירה למעלה דשרי דהא לא הקדיש כלל למעלה וכו' וכ' שם מג"א ס"ק י"ד תנאי לא מהני בישיבו דוקא על קלות ראש אבל לשאר דברים מהני תנאי אפילו בישובן:
והנה בביהכנ"ס דקהלתו נראה שרוצין להגבי' הכתלים הרבה ממה שהי' עד עתה ואפילו נימא דאויר מאז נתקדש הם לא יגעו באויר הלז והתקרה תהי' למעלה ממנו ועפ"י הדין יכולין להתיר לבנות עלי' ביהכנ"ס של נשים וחלילה מה שיתפללו שם הנשים לא הוי תשמיש קבוע של גנאי ומצינו בחגיגה (ט"ז:) הי' לנו עגל של זבחי שלמיו והבאנוהו לעזרת נשים כדי לעשות נחת רוח לנשים אף שיש כאן לתא דעבודה בקדשים אמרי' להו אקפו ידייכו וכו' וע"ש בתוס' ולכן חלילה לנו למנוע מהם מצות תפילה ושם (ג':) נשים באות לשמוע ובאו"ח סי' פ"ח י"א שאין לאשה נדה ליכנס לביהכנ"ס וכו' ובימים נוראים הכל מותר ע' מג"א כ' דומיין הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו והיא מיבמות (ז':) וע' סנהדרין (נ"ח:) כיון דאישתרי אישתרי וע' חת"ס סי' ס"ה חולק על המג"א דב' דברים הן ביאה ותפלה וע' חמ"ח אה"ע סי' ד' סקכ"ח הואיל והותרה הותרה וביבמות (קי"ט:) הואיל והותרה ליבמין הותרה לכל אדם ופ' או"ח סי' ק״ו נשים חייבות בתפלה לר"מ היא מדאורייתא וכו' ואין להאריך וע' בסי' רס"ג במג"א סק"ו לענין נדה ויולדות בהדלקת נר בשבת, אולם דא עקא שרוצין לעשות כמעשיהן וביו"ד סי' קע"ח ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם לעשות כמו טעמפעל בודאי אסור ואף מדמצינו כה"ג בסוכה (נ"א) והקיפוה גזוזטרא שהי' על דרך זה אבל כבר כ' לעיל מתוס' ע״ז (י"א:) ד"ה ואי דומיא דמצבה בימי האבות היתה אהובה לפני המקום משעשאוהו האמוריים חק לעכו"ם ע"ש והה"ד הכא חלילה לעשות זרות כזה ובנין כזה הריסה היא לדתוה"ק ונראה אם יעשה חלונות ממטה למעלה כמו שאנו עושים בביהכנ"ס וביהמ"ד שלא יראה הנשים כלל לעזרת האנשים אז יכולים לעשות וד"ל:
ג) ובדבר השם דוד דאוויד, דבורה דעווארא דעתי לכתוב רק דוד, דבורה, ואין להאריך. ואסיים ודו"ש באהבה ומברכו מנחל נובע מקור לבבי בברכת כוח"ט וכט"ס: