אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קעה
לשלומי אמוני ישראל כבוד הנכבדים האלופים אשר גובה להם ראשי ומנהיגי הי"ו מקהל עדת ישוון דעיר וק"ק בוברקא יע"א:
יקרת מכתבם הגיעני ביום אתמול ש"ק והנני עט ממהר להשיבם דבר חוק ומשפט כתוב הדר עפ"י דתוה"ק, ע"ד השאלה כי זה כמה שנים הניח נדיב אחד מעזבונו קרקע לבנות עליו מקום קדוש, ועוד נדיב א' נתן על הבנין אלף כסף ועוד הרבה אנשים ויראי ד' נתנו סכומים הגונים ע"ז ונבנתה הבית תפלה עם הגג ובימים ההם פרצה המלחמה בקרב הארץ ולא נגמר הבנין עד עתה ועתה התעוררו לגמור הבנין והחרדים רצונם תחת אשר תשבו כי יהי' בית תפלה עתה כי נתמעט מאנשים להתפלל שמה יהי' הבית הזה לבית ת"ת, והצד השני רוצים לעשות מזה הבנין העברעעשע שילע, ועל זאת המה ידרשוני להגיד משפט צדק עפ"י ד"ת מי זכה בה ומה יעשה בה תלמוד תורה או שולע כזו:
והנה אמרי' במגילה (כ"ו:) אמר רב פפי משמי' דרבא מבי כנישתא לבי רבנן שרי ולהיפך אסור ור"פ משמי' דרבא אמר מבי רבנן לבי כנישתא שרי ומתני איפכא ופליגי בפלוגתא ריב"ל ור' יוחנן ובאו"ת פסקי' כרב פפי וכריב"ל, ואולם נתתי אל לבי להבין במה סברא פליגי לזה ביהמ"ד גדול ולזה בית תפלה גדול, ונראה דאמרי' מגילה (ט"ז:) גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות וכו' וגדול ת"ת יותר מבנין ביהמ"ק שכל זמן שברוך ב"נ קיים לא הניחו עזרא ועלה, ובשבת (ל'.) טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עולות שעתיד בנך שלמה להקריב לפני ע"ג המזבח ובמנחות (ק"י.) כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא חטאת וכו' וברכות כ"ו:) ריב"ל תפלות כנגד תמידין תקנו ע"ש וממה שהבאנו מוכח דמעלת התורה גדול מקרבנות וממילא גם מהתפלות דהם נגד קרבנות, ועוד דהתורה נברא קודם בריאת העולם כפסחים (נ"ד.) ואף דתשובה ג"כ נברא קודם הבריאה מ"מ אמרי' בשבת (פ"ח:) שקדמה תורה תתקע"ד דורות ורש"י אלפים שנה קודם משא"כ תשובה לא קדמה כולו האי ומש"ה ס"ל לריב"ל ולר"פ מבי כנישתא לבי רבנן שרי דתורה גדול אבל לא להיפך, ומאן דס"ל כר' יוחנן ור"פ דמבי רבנן לבי כנישתא שרי היא דמצינו שבת (ל"א.) כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר דמסרו לו מפתתות הפנימיות ולא החיצוניות ושם דחיל חטאין גדול מבר אוריין ושם אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים ובע"ז (כ':) תורה מביאה לידי זהירות וכו' וחסידות גדולה מכולן וריב"ל סביר דענוה גדולה מכולן ובתוס' יבמות (ק"ג:) ד"ה המסוליים כ' ממדרש מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתא וענוה גדולה מכולן ובחגיגה (י"ד.) ונשוא פנים כגון רחב"ד שנושאים פנים לדורו בעבורו למעלה ותוס' שהי' בעל מעשים ביותר וע' מו"ק (כ"ו.) דטב להן לישראל בצלותי' מרתיכין ופרשין ועוד בכ"ד בש"ס ומש"ה ס"ל דתפלה גדול ומבי רבנן שרי למיעבד ב' כנישתא ומ"מ הלכה כריב"ל וכרב פפי משמי' דרבא כנ"ל, ועד כאן לא פליגי אלא היכא דשתיהן קדושות ואך זה סובר דזה גדול מחבירו וזה סובר להיפך אבל להוריד מקדושה לחול כ"ע מודים דאסור:
וגדולה זו מצינו ראינו ביו"ד סי' רנ"ב במחבר ס"א ואפי' אם קנו העצים ואבנים והקצוס לצורך בנין ביהכנ"ס שאסור למכרם בשביל מצוה אחרת אבל לפ"ש מותר אבל אם בנאוהו כבר לא ימכרו אותו ע"כ, הרי דבכבר עומד הבנין אין למכרו אפי' למצוה רבה והיא פדיון שבויים, ומכ"ש בשאלותיו לעשות מקודש חול ושם ברמ"א האומר סלע זו לצדקה אין פדיון שבויים בכלל והוא ממהרי"ק עש"ך כאן ובחו"מ סי' מ"ב ס"ק י"ח ובטו"ז לק' ביו"ד סי' רנ"ו וס"ל דפ"ש ג"כ בכלל צדקה והאומר סלע זו לצ' פ"ש בכלל ומ"מ פ"ש לא תשוב שכיח ע"ש, ול"נ להביא מתענית (כ"ב.) במאי חשדתינן אמינא פדיון שבויים איקלע להו לרבנן ואיכסיפו למימר לי אמרי לי' השתא נישקלי' מר אמר להו מהאי שעתא אסתתינהו דעתי' לצדקה ע"כ, הרי דאמר להו אבא אומנא דנתן הני ביסתרקי לצדקה ופדיון שבויים בכלל צדקה, וע' שקלים ספ"ב מותר עניים לעניים מותר שבויים לשבויים, זולת מש"כ טו"ז דפ"ש לא שכיח נראה ממקומות הרבה בש"ם דהי' שכיח הרבה כמו בגיטין (מ"ה.) אין פודין את השבויין יתר מכדי דמיהן מפני תיקון העולם ומדעשו תקנה ש"מ דהי' שכיח וע' כתובות (נ"א.) לא כתב לה אם תישתבאי אפרקינך וכו' חייב מפני שהיא תנאי ב"ד וכו' ואמרי' שם (מ"ז:) ופירקונה תחת פירות וכתובות כדי הנהו שבוייתא וכו', מכ"ז מוכח דהי' שכיח ובפרט בימי מהרי"ק הי' שכיח ביותר ובימי טו"ז דהי' שינת ת"ח ג"כ הי' שכיח:
ובנידון דידן נראה לי לפי"מ דאיתא ביו"ד סי' רנ"ט ס"ב צדקות שהתנדבו לצורך ביהכנ"ס וכו' יכולים בני העיר לשנותה לצורך ביהמ"ד או ת"ת אבל לא מת"ת לצורך ביהכנ"ס ע"כ ומיירי רק בגביות מעות ואפ"ה אסור לשנותה מקדושה חמורה לקדושה קלה וק"ו היכא שכבר נבנתה על תלה ורק צריכין עוד לסיידו ולכיידו בודאי אסור לשנותה, ולשנותה ללימודי חול ובתתלה העמדה לבית התפלה ועתה להעברעעשע שוהלע וידוע משבת (מ':) אמר אביי דברים של חול מותר לאומרן בלשון קודש ומיירי במרחץ ואפ"ה יוכל לדבר שמה דברים של חול בלה"ק ע' או"ח סי' פ"ה, דרק אם לומד דבר שבקדושה עם לה"ק אזי הוא קדוש הלימוד והלשון אבל בלאה"כ לא וע' או"ח סי' ש״ז ספר עמנואל וכה"ג אף בלה"ק המה כתובים אסור מכל זה מוכת דאסור לשנותו לבית ולימוד עברית בעבריית ורק לבית תלמוד תורה שרי ושפיר דמי:
דברי הדו"ש בלונ"ח המברכם בכט"ס: