אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קעג
ב"ה יום ה' חקת ז' תמוז דהאי שתא תרצ"א לפ"ק סטניסלאב. שלום רב ילך ויקרב לכבוד ידידי ש״ב הרה"ג חריף ובקי מושלם במעלות ובמדות כש"ת מו"ה יעקב נ"י שאליטא האבד"ק טארנאפאל יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני מה שהעיר כת"ה על ר"ש מקוואות רפ"ח הביא תוספתא מקוואות בכותים טהורים ירושלמי ע"ז את אומר להאמינו שאינו שאובים הא למדת מ' לא דרשינן מעין ובור מה מעין בכ"ש אף מקוה בכ"ש ומהא משמע דשאובים דאורייתא ומודי בה כותאי, והקשה כת"ה כיון דסבירא להו מה מעין בכ"ש אף מקוה בכ"ש ע"כ ולפי"ז א"כ ניחוש לשאובין כמו בר"א סעיף ט"ז במעין כ"ש ומקוה מ' סאה כל שאובים אינם פוסלין הה"ד לדידהו מקוה כ"ש אין השאובין פוסלין:
ונראה דתוספתא וכן משנה מקוואות פ"ח משנה א' מיירי בענין שלא קלקלו כותים את מעשיהם כמו שהובא תוס' חגיגה (כ"ה.) ד"ה שרצועה בשם ירושלמי אבותיכם לא קלקלו מעשיהם וכו' דתנינן אר"י טהורה ומקוואותי' טהורים והי' שומרי מצות ואמרינן בחולין (ד'.) רשב"ג אומר כל מצוה שהחזיקו כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל ומסיק הש"ס החזיקו בה ולא כתיבא ס"ל לרשב"ג כיון דאחזיק אחזיק, וידע דכ"מ ששנה רשב"ג הלכה כמותו אפילו בברייתא כר"ת ב"מ (ס"ט) תוס' ד"ה אלא ומוכח בנדה (נ"ז.) דנאמנין על ציון אף דרבנן וכתיב רמז וראה עצם אדם הרי דכל מידי דאחזיקו בה ואפילו דרבנן נאמנין עליו והיכי דלא ציינו ג"כ שומעין להם ערש"י:
ומעתה למדנו מלישנא דרשב"ג הרבה מדקדקים יותר שהם הכותים מחמירין במצוה שהחזיקו עד למאוד כמו בפסחים (צ"א:) שמא ידקדקו ויביאוהו לידי פסול רש"י יחמירו עליו לדקדק ויפסלוהו על חנם ולכן גם כאן במצוה שהחזיקו מחמירין ומחמירין ובטבילת מעין או מקוה בודאי מחמירין יותר מישראל ואפי' נימא למדת מ' סאה לא ס"ל כאן דקרא לא משמע להו כן, ומ"ש ר"ש ז"ל דמשמע דשאובין דאורייתא מ"מ כותאי יוכל להיות דאפסלו שאובין דרבנן כיון דאחזיקו כדמוכח מנדה (נ"ז.) מחזיקין בה כמו שהי' מה"ת:
ומדי שוטטו עיני במה שהביא מפסחים (ל"ד:) מי החג שנטמאו השיקן ואחר כך הקדישן טהורים רש"י מי החג בשבת שבתוך החג של ניסוך המים הי' ממלאין אותן כסוכה (מ"ח:) וכשנטמאו וכו' וטורח היא למלאות מבור הגדול בגלגל והלך והשיקם באמת המים שבעזרה וכו' וצ"ע מעירובין (ק"ד.) וממלאין וכו' ומבור הגדול בגלגל בשבת רש"י הי' בלשכת העזרה ע"כ ומאי טירחא היא זו והשקה היא כעין זריעה ואף דשרי כביצה (י"ז:) ושוין שמשיקין את המים אפילו הכי בעינן שימלאו בכלי אבן וגם מי המקוה מתערב במים שנטמאו אבל למלאות בגלגל נקל יותר:
ועוד צ"ע מסוכה (מ"ח:) נשפכה או נתגלתה הי' ממלא מן הכיור ומדוע לא יעשו גם במי חג שנטמאו כן וימלא מן הכיור, ונראה דמוכח מרש"י והלך והשיקם היינו דיעבד אם עשה כן מהני אבל לכתחילה אם בא לישאל מורינן לי' למלאות מבור הגדול בגלגל או מן הכיור וכן צ"ע שם סוכה (נ'.) נשפכה או נתגלתה ואמאי ליעביר במסננת וכו' ארם של נחש דומה לספוג צף ועומד במקומו וצ"ע הא בירור גמור בשבת ואף דמקדש הי' לאסור דמה"ת ע' תוס' פסחים (ס"ה.) דכמה שבותין משכחן במקדש ובפרט באיסור בירור ויכול למלאות מן הכיור ועוד נשפכה או נתגלתה הי' ממלא רש"י שמא שתה מהם נחש והארס משלים השיעור ע"כ וצ"ע תפ"ל דאסור מטעם משקה ישראל מן המותר לישראל פסחים (מ"ח.) ועוד צ"ע מיומא (כ"א.) ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם וכ"ש במקדש שהי' השכינה שורה בודאי לא הי' נחשים ואמאי ניחוש וי"ל דודאי לא סמכינן אניסא ע' תוס' יומא (כ"א.) ד"ה ונבלעין פי' דקרא לא אניסא סמך וע' תויו"ט ריש דמאי מזה מ"מ כיון דבאמת לא שכיח נחשים שם שישתה במקדש מש"ה פריך וניעבר במסננת ולא שייך ברירה כיון דהכל יצא ולא נשאר למעלה מאומה דאין שם נחש ע' רש"י ביצה (כט:) ד"ה תני, כ"ז ראיתי לפלפל בדבריו ומה שצ"ע עוד לא עת עתה:
והנני ידידו ש"ב הדו"ש בלונ"ח: