אור ברסלב
אמרי דוד סימן קעא

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קעא

סימן קע

ב"ה א' לסדר תצוה ד' אדה"ר תרפ"ז לפ"ק סמניסלאב. ברכה וחיים מן השמים לכבוד אהובי ידידי ה״ה הרה"ג חריף ובקי מופלג בתורה וביראה כש"ת מוה"ר אברהם נ"י קארענרייך דומ"צ דק"ק לימאנוב יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני נכון מועדו תוכו רצוף אהבה עם ד"ת העמיק שאלה ואחריו החרה החזיק בנו הרב החו"ב נ"י הוא העמיק הרחיב ודלה מים מבארות עמוקים עד אשר העלה בידו לברר וללבן הלכה להראות כי צדק לפניו הולך, והנה שמתי עיני על דבריו היקרים וראיתי כי העיקר אצלו להשען על דברי חיים ח"א סי' נ' אה"ע כי בכה"ג דמי למצורעות היינו דהי' לה נירען קרענק קודם החתונה ואחר הנשואין התעוררה אצלה החולי הלז ודמי לצרעת ונכפה:

והנה עיינתי בתשובה הנ"ל ושם מיירי בנישתטית ושם במס' ב"מ (פ'.) קחשיב שוטה נכפית משועמם ורש"י משועמם משוגע וכן מצינו בכתובות (נ"ט:) שהבטלה מביא לידי שיעמום ובנדרים (פ"א.) איתא ידי שעמימותא רש"י שגעון וזו קשה מכולן וכן בר"ן לאלו יש רפואה ולשיעמום מוכח דאין לה רפואה וכן נכפה, ובחולין (נ"ד.) מחו בכוליא וקטלי' וכו' והא חזינן דמיתי גמירי דאי בדרי לה סמא חי' והובא שם מ"ג בתוד"ה יפלח וכו', הרי חזינן דבשגעון אין לה רפואה ובכוליא יש רפואה ולא דמי זה לזה ואין למדין אלו מאלו ויוכל היות כי קודם החתונה נתרפאה לגמרי והיתה כאחד האדם ואחרי הנשואין בא לה מחלתה ממקום אחר משא"כ בנישתטית היא לא תוכל להתרפאה לגמרי וכן נכפית וחוזר וניער אחר כן:

ולענין נכפה עי' יו"ד ס"ס פ"ד ובטו"ז ושם בסי' קנ"ה ובש"ך דכל הנשרפין אפרן מותר ומש"ה מותר לחולה דבר השרוף וכן לנכפה שרץ שרף ומה שאמרו חז"ל בשבת (קי"ג:) כל האוכל מעפר בבל כאלו אוכל שקצים ורמשים הוא מטעם כל הנקברין אפרן אסור ע' תמורה (ל"ד) ושם בתוספות ומ״מ מוכח בשבת דרק מדרבנן סור:

והנה לענין הוצאת זרע לבטלה באה"ע סי' כ"ג והזוהר החמיר כי גדולה מכל עבירות שבתורה ע"ש וכן בנדה (י"ג.) אמרו חייב מיתה וכאלו שופך דמים ע"ש ומצינו בסוכה (ל'.) בני אל תברחו את עצמכם מן המכס ובמס' שמחות פ"ב כל הגונב את המכס כאלו עע"ז וג"ע ושפיכות דמים וע' חו"מ שס"ט וביו"ד ס"ס קנ"ז אי מותר ללבוש בגד נכרי לגנוב את המכס ובמכות (כ"ג.) כל המבזה את המועדים כאלו עובד עכו"ם ע' או"ח סי' תק"ל שהוא רק מדרבנן ומ"מ ענשו גדול כאלו עובד עכו"ם ובסנהדרין (צ"ב.) כל המחליף בדיבורו כאלו עע"ז ע' מס' כלה וע' סוטה (ה'.) לענין גסות רוח והן הן דברים שאדם דש בעקביו ועכ"פ מזה ראי' לב"ש דכ' דלאו דוקא חמיר מכל עבירות דזה רק גוזמא והפלגה להזהיר את האדם ולהרחיק מזה וכן כל אלו שהבאנו בזה:

ולכן להוציא מבעלה בע"כ אשה כזה שנתנה מוך בשע"ת או כיוצא בזה קשה לפסוק ובפרט פשטיות הש"ס שלש נשים משמשות במוך מוכח דמיירי בשע"ת כמו שמפורש רש"י ואך לר"ת אסור רק לאחר תשמיש ע' יבמות (נ"ב:) ובתוס' ובמגילה (י"ג:) ד"ה וטובלת כ' שהיתה משמשת במוך מוכח שם בודאי בשע"ת הי' וידוע דבר שסובר מצוה קעביד לא מיפסל לעדות ע' סימן ל"ד חו"מ ושם סמ"ע סק"י מועיל בחרמות תקנות הקהלות לא מיפסל דא"כ אין לך אחד מאלף וע' פ"ת אה"ע סימן מ"ב ס"ק מ"ח מגולחי זקן כשרים לעדות כיון דנתפשט אצלו הרבה ולא ידע שיש איסור וכו' ע"ש וק"ו בנו של ק"ו בענין הזה רבו המשחיתים ואין בית בעוה"ר כי אין רצונם להולד להם בנים הרבה ובפרט דדמה בנפשה שהיא בסכנה והרופא צוה לה לעשות כן אין בידינו להוציאה בעבור זה בע"כ מבעלה או להתיר לו לקחת אשה על אשתו:

אולם בנידון דידן נראה שהלך האב ברמאות וכיחש שאין לה נירען קרענק וגם נתן יד ותקע כף ואחר החתונה נתגלה בהתותי שחלתה את חלי' והודית ע"ז ובזה כתב הרא"ש והובא בב"ש ס"ס קי"ז דכופין להוציא מטעם שלא כהוגן עשה והלך ברמאות כמו ב"ב (מ"ח:) הוא עשה שלא כהוגן ואפקעינהו וכו' וביבמות (ק"ז:) פשין הגמל במדה כפושה מדד [רש"י לשון אונאה] לפיכך מדדו לו במדה כפושה ובגיטין (מ'.) שלח לי' כאשר עשה כן יעשה לו וב"ש אה"ע סימן ל"ה ס"ק כ' דרמאי נקרא רשע ע"ש וא"כ גם הכא לא ע"ז קאי חדר"ג ז"ל וכן כ' בר ליואי לאא"ז הגאון ז"ל באה"ע סימן ל"ו ל"ז בלא ידע דמשתנת במטה הוי מום ומותר לגרשה בע"כ והה"ד להתירו ע"י ק' רבנים עב"ש סי' ל"ט ובטו"ז שם, ובענין הכתובה ונדוניא ישליש וועקסעל על באופן זה באם האשה תתבענו לד"ת ילך עמה לשמוע ולקבל הד"ת:

ובזה אסיים ודו"ש באהבה ושלום בנו הרב נ"י וישלח לו עזרתו מקודש:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה