אור ברסלב
אמרי דוד סימן קסט

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קסט

סימן קסח

ב"ה יום ג' נשא א' מ"ז למב"י תרצ"א לפ"ק סטניסלאב. כבוד אהובי ש"ב ה"ה הרב הה"ג החריף ובקי משנתו רב ונקי ירא ושלם כש"ת מו"ה יואל נ"י וויעליטשקער האבד"ק טרעסיף יע"א:

יקרת מכתבו עם שאלת חכם הגיעני ע"י ציר נאמן לשולחיו ועיינתי בדבריו היקרים כי יצא לישע לאשה קשת רוח להתירה מכבלי העיגון ופלפל בחככה ושם האשה שבע בת גאדול ושם בעלה הנידון אברהם מיכל בר' אהרן ארנאלד וויינבערגער וכתבו מערכאות עיר האף שזה נהרג ונקבר גם החזירו החפצים והוכרו מאשתו ומשאריו הקרובים:

והנה באה"ע סי"ז סי"א מצאו כתוב בשטר מת איש פ' וכו' ולרמב"ם צריך שידעו שכתב ישראל אבל כתב כותי לא מהני מסלפ"ת בכתב ורבים מאחרונים סברו כתב מערכאות מהני ובפרט במסלפ"ת ודאי מהני ע' תת"ס אה"ע סי' מ"ג מ"ד ודין כתב אי מהני במת פ' נובע מירושלמי והיא פליגתא דאמוראי:

ובאמת צ"ע אמאי לא הזכיר בש"ס דילן דין זה ואעפ"י שברייתות מסייעו להו מ"מ קשה רבי לא שנה ר"ח מנ"ל כנדה (ס"ב:) וכ"ד בש"ס ובמשנה אין זכר לזה, נראה ביבמות (קכ"ב.) משנה מעידין לאור הנר וכו' ומשיאין עפ"י בת קול מעשה באחד וכו' ואמר וכו' הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו ע"כ (וע' ע"ז (ס"ח.) אמר ר"א אפשר איתא לדר"י ולא תנן לה במתניתין נפק דק ואשכח וכן היא ביבמות ל"ו. זבחים נ"ח.):

ויש להבין מה היא בת קול ומצינו במגילה (ל"ב.) אמר ר"י מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר ואזניך כו' ערש"י קל גברא במתא קול שאינו מצוי הוא וכו' ובסנהדרין (י"א.) ד"ה בת קול כתב שמתוך אותו הקול יוצא קול אחר כמו שאדם מכה בכח ומתוך אותו הקול יוצא קול אחר ע"כ וממנה נקח להבין מה היא בת קול הכא והיינו שאדם קורא בתיל ובקול גדול ומתוך אותו הקול יוצא קול אחר ושומע וממילא מזה נוכל לדייק אם משיאין אשה עפ"י בת קול היינו מאותו קול יוצא קול אחר ולא נמצא אדם ואפ"ה מתירין כ"ש שנתיר ע"י כתב וזהו טעמו של ר' ירמי' שמתיר ע"י כתב ואולם ר' בון חולק עליו וס"ל דלא לדייק כן ממתניתין דשם עכ"פ שומע קול אדם משא"כ בכתב דלא שמע קול:

ושם בגמרא תנא בש"א אין משיאין עפ"י ב"ק ובה"א משיאין ופריך מתניתין היא ומשני דאי משכחת סתמא דאין משיאין ב"ש היא וצ"ע סוף סוף מאי נפ"מ ואפי' אם סתמא דאין משיאין תנא אתר היא אין הלכה כאותה ברייתא והכלל בידינו דהלכה כסתם משנה ע' יבמות (מ"ג.) ונראה דמצינו בכ"ד בש"ס מתניתין יחידאה היא ושבקין מתניתין ועבדינן כברייתא לדוגמא ע' סוכה (י"ט:) ביצה (ל"א.) תולין (קל"ד.) וע' מו"ק (י"ט.) הקובר את מתו ג' ימים קודם הרגל והיא סת"מ ובגמרא שם (כ'.) ברייתא דס"ל דב"ש ס"ל ג' ימים וב"ה ס"ל אפי' שעה אתת וכן פסק ר' יוחנן עד שהתוס' קשי' להו על ר"י הא הוא בכ"מ פוסק כסת"מ וכאן שינה את טעמו מ"ש, ולהכי אמר דאין משיאין ב"ש היא דאילו תנא אחר היינו יכולים לומר מתניתין יחידאה היא אבל אם אין משיאין ב"ש בודאי אין הלכה כמותם דהכלל ב"ש במקום ב"ה אינה משנה כברכות (ל"ו:):

עוד שם והלכו ולא מצאו ודלמא שד הוא ויש להבין מה פריך ודלמא שד הוא לו יהא שד נמי נסמוך שאמר פ' בן פ' מעיר פ' מת בשלמא בגיטין (ס"ו.) דמיירי שהי' מושלך בבור ואמר שיכתבו גט לאשתו שפיר פריך דלמא שד הוא ולא זה האיש שאשתו נשואה לו ואיך יוכל שד לצוות לגרשה אבל כאן יוכל להיות שאומר והודיע שאיש פ' בן פ' מת ומדוע לא נאמין לו ומצינו בעירובין (מ"ג.) דלמא יוסף שידא אמרינהו רש"י דלא מינטר שבת (א'.) ובחולין (ק"ה:) בכמה אמוראי הי"ל שית ושיג עמהם וסיפרו להם היכא עבדי ע"ש ובכ"ד בש"ס:

ונראה כי הי' חשודים לשקר ולהטעות בני אדם כמו דאמרי' במגילה (ג'.) חיישינן שמא שד הוא וכו' ודלמא משקרי גמירי דלא מפקו שם שמים לבטלה ובתוס' ע"ז (כ"ז:) ד"ה שאני כ' כגון ע"י שד שמטעהו וכו' כי לפעמים יש כח ביד שדים להטעות וכו' ובסנהדרין (ק"א.) שרי שמן ושרי ביצים מותרים לשאול אלא מפני שמכזבין נמנעו לשאל בהם ערש"י, הרי מכל מה שהבאנו ראינו שיוכלו לאמור שקר ואין לסמוך עליהם מש"ה פריך הש"ס בפשיטות ודלמא שד הוא ואין רשאין לסמוך עליהם משום דלמא משקרי, ושם ודילמא צרה הוא תנא דבי ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנים אעפ"י שאין מכירים ורש"י והכ"נ כשעת הסכנה דמיא שאם לא תאמין לזה לא תמצא אחר ותשב עגונה:

ודבר גדול דיבר התנא ר"י כי בשעת הסכנה וכדומה סמכינן להוציא אשה מחזקת א"א אעפ"י ש לחוש שמא עדיין אשת איש ומנין לו זה, ויש לומר דמצינו מנחות (צ"ט:) אמר ר"ל פעמים שבטולה של תורה זהו מסודר אשר שברת יישר כחך ששברת, ואף דבלוחות הי' כמה שמות והי' תלילה מתיקות השמות וכתיב לא תעשון כן לד' אלקיכם אפ"ה הסכים הקב"ה ובגיטין (ס'.) והא לא ניתן לכתוב אלא כיון דלא אפשר עת לעשות לד' וכו' ואפשר מש"ה ס"ל לרש"י בשבת (קמ"ה:) בעדות אשה הקילו מטעם דאמרי' כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקיעו רבנן לקמ"נ ע"ש ובמה שיש לפלפל שם כתבנו במק"א וע' חולין (י"ב.) אפילו ר"מ דחייש למיעוטא רק היכי דאפשר אבל לא אפשר לא וזה שמרמז רש"י הכא שאם לא תאמין לזה תשב עגונה והבן:

ובתוד"ה וחזו הביאו ירושלמי בשדה וכו' אמר ר' בון מזיקין מצוין בבורות כדרך שהם מצויות בשדות וכו' בירושלמי פליגי אמוראי בנמצא כתוב בשטר מת או נהרג איש פלוני אם משיאין את אשתו וידוע מה שפירש הב"ש דברי התוס' ול"נ לפי"מ דהובא ב"ש סי"ז סי"ג בשם הריב"ש דפריך הש"ס דילמא שד דילמא צרה ולא פריך דלמא כותי ש"מ דכותי נאמן אפי' בלא קישור דברים ע"ש והיינו גם במתניתין ומשיאין עפ"י ב"ק גם כותי בכלל ואם אנו סוברים כן בודאי נוכל אנו למידק ממתניתין כ"ש שיועיל כתב מישראל אם הקלנו בכותי עי' ב"ק ולא מצאו איש מכ"ש בכתב ישראל יש להקל, והנה בפלוגתא אי כתב מהני ר' ירמי' מיקל ור' בון מחמיר וידוע דאמורא צריך לפרש דבריו ע' תוס' ביצה (כ"ה) וטו"ז יו"ד סי' ל"ו וסי' ס"ט ובכ"ד בש"ם ובפוסקים:

ומעתה מדלא פירשו צריכין אנו לומר דר' ירמי' מיקל אפי' בכתב כותי ור' בון מחמיר אפי' בכתב ישר"ל, וכדי שלא תקשה לר' בון ממתניתין דאם כותי מסלפ"ת ע"י ב"ק נאמן כ"ש כתב ישראל ע"ז אמר ר' בון דאין כותי נאמן ע"י ב"ק ואמאי לא פריך הש"ס דלמא כותי משום דלא שכיח כותי בבורות ובשדה רק שדים המה מצויין וצרה משום דסניי' לה תוכל לסכן נפשה להרע לה עתו"ס מגילה (ט':) ד"ה אין דהש"ס נקיט דוקא דבר השכיח ולא נקיט דבר דלא שכיח ע"ש ובכ"ד ובאמת כותי אין משיאין עפ"י בת קול על ידן ומש"ה מייתי שפיר התוס' דפליגי בכתב ור' בון מחמיר והיינו אפי' כתב ישראל לא מהני ור' ירמי' מיקל אפי' בכתב כותי ומשנה מסייעתו דמשיאין עפ"י בת קול של כותי וגם כתב כותי מהני כנ"ל:

והנה בכתב ישראל מצינו יומא (ס"ט:) נפל פיתקא (רש"י כתב) דהוי כתוב בי' אמת ורש"י היינו שהסכים הקב"ה עמהם ע"ש והכנה"ג סמכו על הכתב כעמוד של ברזל ועשו מה שעשו גדולות ונוראות עם היצה"ר הרי מוכח דכתב מהני, ועוד ראי' מב"מ (פ"ו.) ספדוהו תלתא יומא ותלתא לילתא נפל פיתקא כל הפורש יהא בנידוי ספדוה ז' יומי נפל פיתקא לכו לביתכם לשלום, והנה על פיתקא קמא הי' יכולים לסמוך שהוא לחימרא סמכו על כתבא דנא אבל פיתקא אחרונה שהוא לקולא איך סמכו על כתב האחרון דעפ"י דין נידוי סתם יוכל להיות ימים רבים ולעולם עד שיתירו עי' ביצה (ה'.) תוד"ה כל ותוס' סנהדרין (נ"ט:) ד"ה לכל וא"כ שמא כתב האחרון מזויף א"ו סומכין על הכתב בין לחומרא בין לקולא ואפי' על כתב כותי ובפרט מכתב הערכי ועשאן כמסלפ"ת כמו בהאי דפונדקית שהוציאה להם מקלו ותרמילו וס"ת וכו' ושם בתוס' שלהי יבמות בשם ירושלמי עשתה כמסיח לפי תומה ובפרט כעת הם ממונים מטעם הממשלה לכתוב ולהגיד צדק מה שקרה ובכל מדינה וזה החוק נזכר ונעשה על כל כדור הארץ לטובת המדינה וממנו ילמדו רב טוב והוי כמסלפ"ת וסומכין ע"ז זולת מה שיש לעיין אם לא ניחוש לשאלה אין הפנאי אתי לעיין בזה ועוד וכבר פתחתי שערי היתר להאשה הנ"ל:

ואסיים ודו"ש באהבה ש"ב:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה