אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קסח
ב"ה יום א' וירא י״א מרחשון תרפ"ד לפ"ק סטניסלאב. הנני נוטה כנהר שלום אל כבוד אהובי ידידי ה"ה הרב החריף ובקי משנתו סדורה ערוכה ושמורה כש"ת מרה נפתלי ברוינפעלד נ״י בעיר וק"ק זמיגראד יע"א:
כבר מלתי אמורה וע"י מכתב פרזי דברתי אליו כי עתותי לא בידי המה ואחרי אשר עוררני בידים שניות לא יתן פוגת לי להורהו דרך תשובה אמרתי לבוא עמו במגילת ספר כדי שלא יאמרו הרב כמה הוא סרבן וחצני נערתי מהמון הטרדות לדבר ככל העולה על רוחי ויהי' דברים מעטים, וזה החלי שאלת חכם כולו תשובה אם מותר למכור נרות ומנורות דביהכ"נ לסוד את ביהכנ"ס ולתקן את בדקי' ואחרי אשר האריך הרחיב קולע אל השערה כי הדין נובע מיו"ד סי' רנ"ט ס"ג וע"ש בש"ך דקרי לנר ומנורה תשמישי מצוה דנעשה להאיר לאדם שיוכל לקרות מתוך הסידור והמחזורים ע"ש. וצ"ע מביצה (כ"ג מאי לאדלוקי נר של בטילה ובאו"ח תקי"ד ומג"א ס"ק י"ד וטו"ז ס"ק ח' בשם הטור שבכל שעה אפי' ביום יש מצוה בהדלקת נרות בביהכנ"ס ע"ש באורים כבדו את ד' ע"כ וא"כ הוי לשם ד' לא לאדם, ובמס' מעילה (י"ד.) ד"ה בונין כ' בנדבת יחיד לציבור לא אמרי' לב ב"ד וכו' ובשבועות (יו"ד:) ד"ה מפרישין שכר כ' להיפך הנ"מ בקטורת יחוד אבל בקטורת ציבור החמירו טפי וצ"ע וע' ש״ך יו"ד סי' נ"ה ס״ק י"ד כיון דרבנן אחשובי להאי אבר המדולדל כתלוש לא הוי דבוק:
והבאתי ראי' לדבריו מתוס' עירובין (ל"א:) ד"ה ונתן וב"מ (נ"ד ע"א) ד״ה הקדישי כ' אף דבעלמה תול"ת חשוב מחובר הכא וחשוב כי כיון אם לא קדוש סופו לעקור והה"ד הכא וע' חגיגה (ד'.) תוד"ה לא כיון דעומד לשחרר כמאן דשחרר דמי ובעוקצין פ"ה מ"ה המחתך לבשל אעפ"י שלא מירוך אינן חיבור:
והנה בעיקר דין מעלין ואין מורידין נובע ממנחות (צ"ט.) ורש"י ד"ה ויקם וכו' לא מעיקרא ויקם את צפיני יריעות וכו' אלא אח"כ ואת הירעות עד שהקים כולן וצ"ע מביצה (ל"ב:) האי מדורתא מלמעלה למטה שרי, ורש"י וכן פוריא וכו' מוכח דאין זה דרך העמדה דירועה תחילה רק ביו"ט עושין כן ואיך עשה משה כן במשכן ואי הוי כן העמדה איך שרי לעשות כן ביו"ט וע' תוס' ד"ה מלמד נסתפקו על הלוחות אם הי' ביחד ששה והם עצמם בשבת (פ"ד:) ד"ה מנין כ' לחייו וכו' דלוחות ששה ומוכח דשניהם ביחד:
ומה שהביא מאו"ח רמ"א סעיף ח' ע' מג"א ס"ק ט"ו דראוי לכל אדם כשמנדב דבר להתנות או להגזברים כשקונים וכו' ע"כ והוא ע"פ דברי תוס' מעילה (י"ד.) בנדבת יחיד לא שייך לב ב"ד וכו' וצריך להתנות בעצמו, ומה שהעיר לענין הורדה מקדושה בשבת (כ"א.) ובתוד"ה שמחת ע' פ"י שהרגיש בזה, ולו צ"ע לס"ד דתוס' דאינו צורך הקרבה אמאי שרי כפסחים (מ"ח.) ואשריהם לא תעשון וכו' ע"כ וא"כ איך מותר לשורפן וממאי דמשני אתי שפיר:
והנה שם בתוס' הק' מאבנט של כהן הדיוט ד"ה כלאים ביומא (י"ב:) כרבי וסתם רבי דהלכה כמותו מחביריו עירובין (מ"ו:) ד"ה פשתן ותי' כיון שאין מן הפשתן אלא רביע בטיל בשאר מינים וצ"ע בע"ז (ס"ה.) ד"ה הבגד כ' דכלאים לא בטיל איסורא ולענין הדלקה בטיל ברובא ושם בתוס' ד"ה ומותר וא"ת מנ"ל לרבא דר"ה סבר דמותר להשתמש לאורה:
ונראה דלכאורה קשה מסי' רס"ד דאם יש נר ממה דמותר להדליק מותר להשתמש לאחרים שאסורים להדליק ע' תוס' ד"ה מנפי ולק' אמר וצריך נר אחרת וכו' א"כ אמאי אין מדליקין וכן הקשה בשבו"י ח"א סי' ל"ט וצ"ל דאין לו נר אחרת רק נר אחד וא"ת דאין לו רק נר א"כ נר ביתו עדיף ממנורה כלק' לכ"ג:)
אולם זה דוקא אי ס"ל נר חנוכה אסור להשתמש לאורה אבל אי ס"ל מותר יוכל להדליק לנר חנוכה וישתמש לאורה ויהי' לו נר וביתו ע' מג"א תרע"ת ס"ק ב' ומזה הוכיח רבא דר"ה סבר מותר להשתמש וכו' דחקשי אמאי אין מדליקין הא יש נר אחרת ומוכרח לומר דאין לו תקשה הא נר ביתו עדיף ומדאמר ר"ה אין מדליקין בחנוכה בשבת מוכח דס"ל דמותר להשתמש לאורה, והבן, ועי' טו"ז או"ח סי' תרע"ג ס"ק כ' ותו מאי גנאי יש בהרצאת מעות ע"ש ונראה לפי"מ דכ' רמ"א יו"ד סי' קמ"א והיא מתוס' ע"ז (מ"ג:) ד"ה שעל מטבעות חשובין מבוזין וכן ברא"ש מעתה בודאי הוי הרצאת מעות תשמישי גנאי ומה שהביא ממגילה (י"ב.) מלמד שלבש בגדי כהונה ולא מצינו שנענש ע"ז והוכיחו מזה דאינם ככ"ש וע"י פריצים יצאו לתולין נ"ל דהגרסא בעין יעקב ונתעטף ועמד וביומא (ס"ט.) איתא היוצא בהם ואף דתוס' אסרו גם לבישה אבל העיקר היוצא בהם ולכן לא נענש, זאת חזיתי להשיבהו כפי מסת הפנאי ופלפולו הוטב בעיני ואשאר בזה:
הנני ידידו הדור"ש באהבה ומברכו בכט"ס צלת רכב על דבר אמת: