אור ברסלב
אמרי דוד סימן קסד

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קסד

סימן קסג

נשאלתי מאיש אחד כי יש לו אילנות הרבה מוציאים פירות ואולם לא יתבשלו לעולם ואינם ראוים לאכילה כלל ולכן רוצה לקצצם ולנטוע במקומם אילנות אשר יעשו פירות פרים למאכל אי שרי למיעבד כן:

והנה מבואר בתוס' ורמב"ם הובא בטו"ז יו"ד סימן קט"ז וש"ך יו"ד סי' כ"ח דאסור לקצוץ אילנות שעושים פירות מפני הסכנה ובצריך למקומם או שהם יותר ראוים לקורות ולבנין מותר ומקור מקומו ב"ב (כ"ו.) וב"ק (צ"א:) אמר רב דיקלא דטען קבא אסור למיקצצא ובזית רובע הקב ושם אר"ח לא שכיב שכחת ברי אלא דקץ תאינתה בלא זימני' ע"כ וקשה ממאי דאיתא בפסחים (נ':) ת"ר תגרי סימטא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות וכו' אינו רואה סי' ברכה לעולם ע"כ משמע דאין רואה סימן ברכה אבל איסור ליכא עטו"ז או"ח ס"ס תקפ"ה וע' מג"א סימן תרצ"ו פירש אין רואה סימן ברכה, ובסוכה (כ"ט.) על ד' דברים מאורות לוקין על כותבי פלסתר וכו' ועל קוצצי אילנות טובות רש"י ואפילו הם שלהם ונראין כבועטין בהקב"ה ובברכתו שמשפיע טובו ע"כ מוכח ג"כ שאין איסור ובפרט סכנה רק מהאי טעמא שמפרש רש"י ולכאורה יש לתרץ ולחלק דמאי דאמרינן ב"ק וב"ב אסור למיקצצא היינו דוקא אילן דקל שעושה תמרים ואילן זית ואילן תאנה שהם חשובים ביותר ומש"ה אסור לקצצם אבל שאר אילנות שעושין פירות ליכא איסור אך אין לקצצם מפני שאין ריאה סימן ברכה כפסחים או כסוכה שהבאנו:

אולם ז"א דאמרי' בברכות (ל"ו:) דתנן מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית משיוציאו והק' תוס' בלא שביעית תפ"ל דאסור משום לא תשחית את עצה ומשני דלא טען קבא א"נ דמעולה בדמים לעשות קורות ע"כ וע' מו"ק (י"ב:) קוצץ אדם דקל אעפ"י שא"צ אלא לנסרת שלו מיירי ג"כ בכה"ג דמעולה בדמים הרי מוכח דכל אילני מאכל אין לקוצצם מדהקשה תוס' ע"ז ותי' לכן י"ל לפי"מ דהק' תוס' שם ב"ב (כ"ו.) והתנן קוצץ ונותן דמים ויש לומר דאיכא לאוקמי' באילן סרק ע"ש וע"ש ב"ב (ס':) במעשה דר"י והאי גברא ואף אנו נאמר ב"ב וב"ק מיירי באילני מאכל ובפסחים וקיצצי אילנות טובות מיירי באילני סרק וע' ברכות (נ"ח:) הרואה אילנות טובות מוכח דקאי גם אאילני סרק ובאבות מה נאה אילן זה סובב ג"כ על אילני סרק וכן מצאתי בפ"ת בפסחים (נ':) סי' קל"ב הקוצץ אפילו אילני סרק אין רואה סימן ברכה ע"ש ויש להבין הטעם בזה ונראה דמצינו בשלהי כתובות (קי"ב:) אמר ר"ח ב"א א"ר עתידין כל אילני סרק שבאר"י שיטענו פירות שנא' כי עץ נשא פרי' וכו' ובכלאים פ"ו מ"ה איזהו אילן סרק כל שאין עושה פירות ע"ש ולכן יוכל להיות דמיירי באר"י ואמרו על קוצצי אפי' על סרק דאין ס"ב מטעם דיהי' זמן שיטענו פירות מ"מ אין איסור בקציצה שלהם:

והנה דיקלא דטען קבא הוא נקרא דקל טב ולא טען קבא היינו דקל ביש ע' רשב"ם ב"ב (ס"ט:) אבל הפירות בין מדקל טב ובין מדקל ביש המה טובים למאכל רק זה עושה הרבה וזה עושה מעט אבל היכא דאילן עושה פירות עפוצים והמה גרועים ואינם ראוים לאכילה המה אילן זה גרע מדקל ביש שאינו טען קבא ושרי לקוצצו אף שעושה פירות הרבה כיון שאינם ראוין לאכילה ומנא אמינא לה ממאי דאמרינן בפסחים (נ"ב:) ר' אילעא קץ כפניתא בשביעית ומקשה לאכלה ולא להפסד אמר רחמנא ומסיק ש"ס אלא ר' אילעא בדניסחני קץ רש"י תמרים של דקל זכר ואין פתבשלות בו עולמות וגודרין אותו בניסן מהו מתבשלות מאליהן בכלי כפות תמרים וכו' והן קטנות וכה"ג פירשו ביצה (מ'.) פצעילי תמרה לר"ש תמרים שאין מתבשלות באילן לעולם וכו' ועושה אותן חותלות וכו', והנה תוס' ברכות שהבאתי לעיל הק' בלא שביעית תפ"ל דאסור משום לא תשחיתו וכו' ולא הק' הכא על קץ כפניתא בשביעית תפ"ל דאסור משום לא תשחית וכו' אלא ש"מ כיון דכפניתא אינן מתבשלות על האילן לעולם שרי לקוצצו וחשיב כאינו עושה פירות ואמרינן בעוקצין ומייתי לה ב"מ (ק"ה.) תנן התם פריצי זיתים וענבים ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין רש"י מן טומאת אוכלין דלא חזי לאכילה מאי פריצי זיתים ר"ה אמר רשעי זיתים ומפרש הש"ס כמה פריצי זיתים רש"י כמה הן מבושלים ועדיין פריצים הם ארבעה קבין לקורה ור"י אמר סאתים לקורה ולא פליגי הא באתרא דמעיילא כורא באיללא וכו' הא חלתא כורא וכו' ע"ש אף אם יוציאו מן כיר ד' קבין שמן הרי הם נקראים פריצי זיתים רשעי זיתים ולא מטמאין טומאת אוכלין דלא חזי לאכילה ולכן בודאי מותר לקוצצן ואין בהם משום לא תשחית את עצה והבן:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה