אור ברסלב
אמרי דוד סימן קסג

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קסג

סימן קסב

ב"ה יום א' לסדר ת"מ כ"ה ניסן תרפ"ח לפ"ק פה סטניסלאב. שלום רב לכבוד הבחור יקר הערך החריף מופלג ושנון מושלם במעלות כמר פינחס נ"י הירשפרונג בעיר וק"ק דוקלא יע"א:

מכתבו ביחד עם הקונטרס ״אהל תורה״ הגיעני נכון למועדי רגל ויען כי בעת ההוא אין הלבלר יוצא בקולמסו לכן לא שמתי עיני עליו עד עתה האומנם לא אל זה אביט כי דברי בחוץ תרונה אך למען מעלתו הנני משיב לו דברים אחדים למען תת לו אות כי חידושי תורתו חביבין עלי להרגיע את נפשו ובפרט כי הוא נכד להרב הגאון ר' טעבלא נ"י. והנה בסי' כ"ה הביא הקו' בקידושין (י"ח:) משום ר"א אמרו וכו' ושוין שמוכרה אלמנה לכהן גדול גרושה וחליצה וכו' הא היא גדולה וזה מעט הגיד לי הקו' ותי' כמו שהביא מיבמות (ק"ה:) ר"י ס"ל דקטנה חולצת ומעלתו השיג דר"א ביבמות (ס"א:) ס"ל דקטנה אינה חולצת לא כר"י:

ול"נ ב' תשובות בדבר חדא לתוס' יבמות (ק"ה:) ד"ה קטנה כ' גם לר"מ קטנה אינה חולצת היא רק מדרבנן ולר"י אפילו לכתחילה והיא מהירושלמי ובקידושין מיירי מדאורייתא ועוד דנוכל לומר דר"א בקידושין כר"י ס"ל ואינו מוקשה מיבמות (ס"א:) דמצינו כמה פעמים בש"ס דמשום ר"א חולק על ר"א ולדוגמא מקוואות פ"ז מ"א הי' ר"י דן כנגדו וכו' והעידו אנשי מידבא משמר וכו' והביאו שלג ע"ש ביצה (ד'.) ר"מ ור"י אליבא דר"א מו"ק (יו"ד.) ר"י אומר משמו וכו' ושם (י"ט.) רמ"א משמו באבן, ושם (ג'.) וע' תוס' חגיגה (ב'.) ד"ה יראה כ' לא שייך ביאה גבי שכינה שבכל מקום היא וכבר הערתי מברכות (ו':) כיון שבא וכו' וע' מהרש"א חגיגה הביא מתוס' סנהדרין שהי' תמיד בביהמ"ק וע' מגילה (כ"ט.) איתא שכינה וע' מנחות (ק"ט:) נזדמן לו זקן א' נכנס עמי רש"י לפני ולפנים ויצא עמי ושם בתוס' דהי' שכינה וע' סוכה (נ"ג.) אם אני כאן ואם אין אני כאן ערש"י שהי' אומר בשמו של הקב"ה וע' מנחות (נ"ג:) מצאו הקב"ה לאברהם שהי' עומד בביהמ"ק וע' תורה שמיני ויבא משה ואהרן שלא ירדה שכינה ובקשו רחמים וירדה שכינה וערש"י ד"ה ויצאו:

ונראה דשכינה לית אתר פנוי מיני' והיא מקומו של עולם אבל זה באתכסי' אבל בביהמ"ק ומשכן זכו לראות השכינה בהתגלי' וע"ז אמר לרש"י לשון בא היינו דהוא בהתגלי' ואתי שפיר:

הביא קו' בשם ח"א חולין (ז'.) אלא במאי איקיים כדר"י שריפא צרעת נעמן שהיא שקולה כמת שנאמר אל תהי כמת והקי הא גם עני חשוב כמת יותר הל"ל שהעשיר לאשת עובדי' והחי' אותה ואת בני' ועוד הל"ל הא מי שאין לו בנים חשוב ג"כ כמת וע"י אלישע שברכם חננם ד' ונתן להם להשונמית ובעלה בן, ונראה דיש להקשות לפי דברי הר"ן נדרים (ז'.) ד' חשובים כמתים בד"ה שנאמר כו' דדתן ואבירם דוקא שהעני דליכא למימר שמצורעין הי' דכ' בקרב כל ישראל וע"ש ב"ד (ס"ד:) בהרא"ש וכן היא בתוס' ע"ז (ה'.) ד"ה אלא ע"ש ורש"י מו"ק (ז':) כ' דמצורע מוסגר אינו משתלח חוץ לג' מחנות וע"ש בתוס' ע"א ד"ה אמר רבי מש"כ ע"ז ולפי"ז יש להקשות מנ"ל להר"ן למידן דלא הי' מצורעין דלמא הי' מצורעין מוסגרים ואינם משתלחין חוץ לג' מחנות ושפיר בקרב ישראל קרינן בי'. אולם באמת ל"ק לפי"מ דאיתא ביבמות (ק"ג:) בשלמא מוחלטת היינו דאיתקש למת רש"י מה מת בכזית אף מצורע בכזית והיכן איתקש מאל נא תהי' כמת ומרים מוסגרת היתה וא"ל אהרן למשה אל נא תוחלט שלא תהי' כמת ודברי רש"י צ"ע מש"כ מרים מוסגרת היתה מזבחים (ק"ב.) מי מסגירה ואמר הקב"ה אני כהן אני מסגירה אני מחליטה ואני פוטרה ע"כ הרי בשעת אמירת אהרן למשה עודנה לא היתה מוסגרה:

וי"ל דשם אזיל לר"מ דס"ל דאין קרוב רואה את הנגעים ולכן ס"ל דהקב"ה הי' מסגירה אבל לרבנן דפליגי על ר"מ דקרוב רואה את הנגעים הי' מסגירה תיכף אחי' בעת שראה אותה וביקש את משה שיבקש רחמים עלי' שלא חהי' מוחלטת:

היוצא לנו מרש"י דמצורע שהוא חשוב כמת היינו מצורע מוחלט כי מפסוק אל נא תהי כמת אנו למדין דמצורע חשיב כמת ומה שאמר הקב"ה אני כהן אני מסגירה וכו' מצינו ג"כ בסנהדרין (ל"ט.) אלקיכם כהן הוא ושם בתו' ד"ה במאי כ' הא לא קשי' לי' היכן נטמא דישראל נקראו בנים ע"ש. ולפי"ז אכתי קשה דאמרינן בזבחים אמר הקב"ה אני כהן ואני מסגירה וכו' הא נקראו בנים למקום ואין קרוב רואה את הנגעים ונוכל לתרץ לפי"מ דאמרינן ב"ב (יו"ד.) בזמן שאין עושין רצונו של מקום נקראו עבדים וכאן דמרים חטאה יצאה מכלל בנים ונכנסה לכלל עבדים ומש"ה הי' יכול הקב"ה לראותה, אולם זה הוא אליבא דר"י בקידושין (ל"ו.) בזמן שאין נוהגים מנהג בנים אין נקראים בנים אבל לר"מ שם בין כך ובין כך נקראים בנים ובזבחים אזיל אליבא דר"מ והדרא קו' לדוכתי' איך הקב"ה לראותה. אולם ל"ק מידי דהקב"ה דן את כל העולם כולו וגם אותנו כולנו יחד ונתן לנו תורת אמת והוא הדיין ולא שייך אצלו שום נגיעה מטעם קרוב ושם בסנהדרין כ' התוס' רק לתשובת האפיקורסים ע"ש והבן:

ומעתה נוכל לתרץ הקו' בחולין שם איתא שריפא צרעת נעמן שהיא שקולה כמת ובר"ה (י"ח:) מיתת צדיקים ששקולה כשריפת בית אלקינו היינו שוה בשוה ובקידושין (ל"ט:) שאם הי' שקולה מכרעת ובסנהדרין (ק"ב ע"ב) אחאב שקול הי' וב"ב (ק"כ.) בנות צלפחד שקולות הי' מגילה (י"א.) משה ואהרן שקולים ברכות (ל"א:) זרע ששקול כשני אנשים ולכן העיקר שמצורע חשוב כמת שמטמא בביאה עיין פסחים (ס"ז:) ובתוס' ד"ה שכן ובירושלמי הוריות וישב בבית החפשית חפשי כמת ועיין מו"ק (ט"ו.) כמה איבעיות במצורע אי חייב במצות וזה מצורע מוחלט חשוב כמת בכמה דברים לא כן עני יוכל כל איש להחיותו ומי שאין לו בנים ג"כ לא דמי למת כמצורע וכן סומא. ורש"י חולין (ז':) בד"ה אל נא תהי כמת כו' בצרעת מרים כתיב ומה בעי בזה ונראה דמרמז לנו דמצורע מוסגר לא חשוב כמת וראי' דמרים כבר הי' מצורעת ואמר אל נא תחליט שלא תהא כמת כפירש"י יבמות והבן:

ואמרתי לרשום עוד דבר אחד בפסחים (ק"ח ע"א) ואמר ריב"ל נשים חייבות בד' כוסות שאף הם הי' באותו הנס רש"י בד' כוסות ג' כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק וכוס פרעה בידי ואחד כנגד ברכת המזון והקשו דרש"י לעיל (צ"ט:) במשנה כ' ד' כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי וצ"ע מה ראה רש"י על ככה להחליף פירושו:

ונראה דדברי רש"י (בק"ח.) כנגד ג' כוסות פרעה הוא תלמוד ערוך בחולין (צ"ב) וסוטה (ט'.) מאמר רבא דרמוזים על כוס ששתאו מצרים בימי משה וא' בימי פרעה נכה ע"ש והד' כנגד ברהמ"ז והנה מאי נפ"מ בין הטעם שפירש במשנה מן והוצאתי וכו' וכן הוא בירושלמי עתו"ס ובין הטעם שפירש"י בק"ח כנגד ג' כוסות פרעה יש לומר דאי מטעם והוצאתי נוכל לומר ד' כוסות דאורייתא דכל המצות מיצ"מ ונאמרו שם הם דאורייתא ואולם אם נאמר דלמדה מכוס פרעה הם בודאי דרבנן ואסמכו אקראי ותוס' פסחים (ק"ח:) ד"ה שאף כ' דאי בעשה דאורייתא לא מחייבינן לנשים מטעם שאף הם הי' באותו הנם רק במצוה דרבנן כד' כוסות דרבנן תיקנו גם לנשים מטעם שאף הם הי' באותו הנס ובגמרא לפני זה איבעי' אי שמש בעי הסיבה ופשיט מריב"ל דחייב בהסיבה ובודאי הסיבה דרבנן דאי דאורייתא מאי סברא לפטור השמש עטו"ז או"ח סימן תע"ב ופשיט מריב"ל דחייב מדרבנן וע"ז אמר הש"ס ואמר ריב"ל נשים חייבות בד' כוסות ג"כ הוא מדרבנן דאי דאורייתא לא מחייבי מטעם שאף הם הי' באותו הנם כתוס' ולכן מוכרח רש"י לפרש הטעם מג' כוסות פרעה דאסמכתא אבל במשנה נוכל לומר דאורייתא דשם לא נזכר נשים ולכן נקיט רש"י הטעם מן והוצאתי שמשם נוכל לומר דחייבים מדאורייתא:

ובזה הנני דו"ש באהבה צלח רכב ע"ד אמת:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה